העמדה הסופית של ממשל טראמפ בנושא ההתנחלויות בגדה תגובש רק לאחר פגישת הנשיא האמריקני החדש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ב-15 בפברואר. מאז שנכנס טראמפ לבית הלבן, גברו הפניות של הפלסטינים וחלק ממדינות ערב לבית הלבן, בעקבות ההודעות של ממשלת ישראל על הרחבת הבניה בהתנחלויות. הפניות נועדו לנסות ולהפעיל לחץ על הממשל החדש ולשכנעו כי מדיניות זו של ממשלת ישראל פוגעת בסיכויים לחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים.
נראה כי ממשל טראמפ בונה בזהירות את המדיניות החדשה שלו בנושא המזה"ת, מכיוון שבטווח הרחוק יותר הוא מתכוון להביא לחידוש המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים. הנשיא טראמפ רוצה לנסות להגיע למה שכינה "עסקה" (DEAL) בין שני הצדדים, אפילו ל"עסקה חלקית", כמו צעדים בוני אמון, או הסדר ביניים ארוך טווח.
הבית הלבן פרסם בסוף השבוע שעבר הודעה רשמית, שהייתה למורת רוחם של הפלסטינים. בהודעה נאמר כי "בניית התנחלויות חדשות עלולה שלא לסייע לתהליך השלום", אולם באותה הנשימה נכתב בהודעה כי הממשל איננו רואה בהתנחלויות שכבר הוקמו "מכשול בפני השלום".
בירושלים הופתעו מההודעה האמריקנית, שלא תואמה עם ישראל, אולם חברי ההנהגה הפלסטינית ובראשם מחמוד עבאס, שמרו על שתיקה. בכיר ברשות הפלסטינית אמר בשיחות סגורות כי יש בהודעה הזו הענקת "מתנה מדינית חשובה" לישראל. הוא הביע חשש כי אם זה יהיה הקו של המדיניות האמריקנית החדשה בנושא ההתנחלויות, הדבר יהווה "אור ירוק" אמריקני לממשלת נתניהו להמשיך בבניה. למרות העובדה שההנהגה הפלסטינית שומרת על שתיקה רועמת בנושא, ניסו כמה דוברים פלסטינים להבליט בתקשורת את חצי הכוס המלאה מבחינתם בהודעת הבית הלבן.
ד"ר מחמד א-שתיה, חבר הועדה המרכזית של פת"ח, אמר כי הודעת הבית הלבן הינה "צעד חיובי קטן" ואילו ד"ר אחמד מג'דלאני, חבר הועד הפועל של אש"פ אמר כי הפלסטינים מברכים על העמדה האמריקנית. אם אכן ממשל טראמפ ימשיך לאמץ את הקו הזה במדיניותו הסופית בנושא ההתנחלויות, הרי שהדבר יהווה שינוי מהותי במדיניות האמריקנית המסורתית משנת 1967 ועד היום.
במשך עשרות שנים הייתה המדיניות האמריקנית כי הרחבת ההתנחלויות הן "מכשול בפני השלום", הקו החדש של ממשל טראמפ מנוגד גם, מבחינת הפלסטינים, לחוק הבינלאומי ולהסכמי אוסלו שבהם נקבע במפורש כי שני הצדדים חייבים להימנע מנקיטת צעדים חד-צדדים שיפגעו בנושאי הסדר הקבע שנושא ההתנחלויות הוא אחד מהם.
ישראל תגבש אף היא את ציפיותיה ממשל טראמפ בנושא ההתנחלויות וראש הממשלה נתניהו יציג אותן בפני הנשיא טראמפ. סביר להניח שהדרישה העיקרית תהייה לקבל אישור אמריקני להמשך הבניה בגושי ההתנחלויות, בהמשך להבנות שהושגו בזמנו בין ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל ולבין הנשיא ג'ורג' בוש, בדבר השארת וחיזוק גושי ההתנחלויות ואולי אף להקמת התנחלות חדשה, שתחליף את התנחלות עמונה.
הפלסטינים אינם נלהבים כרגע לנקוט צעדים מדיניים נגד ישראל, עד שתתבהר המדיניות הסופית של ממשל טראמפ בנושא ההתנחלויות. התוכנית הפלסטינית שהייתה לפנות למועצת הביטחון של האו"ם בדרישה ליישם את החלטה 2334 בנושא ההתנחלויות הוקפאה בינתיים, כנראה בגלל חשש מווטו של ממשל טראמפ. גם התוכנית לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג בנושא זה נתקלת בקשיים, מכיוון שממשל טראמפ העביר אזהרה חמורה לרשות שלא לפנות לכיוון זה, תוך שהוא מאיים בהפסקת הסיוע הכספי וסגירת משרדי אש"פ בוושינגטון.
הסיוע הכספי לרשות הפלסטינית בשנת 2016 הגיע לסך 380 מיליון דולר אולם סכום של 221 מיליון דולר נעצר בקונגרס, בגלל התנגדות של כמה חברי קונגרס לשימוש בחלק מהכספים האלה ע"י הרשות, לסיוע למשפחות של האסירים הביטחוניים שעסקו בטרור.
הנשיא אובאמה הפשיר את הסכום הזה לפני שעזב את הבית הלבן אך עתה עצר אותו הממשל החדש באופן זמני לצורך בחינה מחדש. עם זאת, מען עריקאת, נציג אש"פ בוושינגטון העריך כי הממשל החדש בארה"ב לא יפסיק את הסיוע הכספי האמריקני לרשות. בראיון לסוכנות הידיעות "מען" ב-4 בפברואר הוא אמר כי הסיוע הכספי האמריקני הוא חשוב מאוד והוא מיועד לשיפור תנאי החיים והכלכלה של הפלסטינים ולתמיכה למנגנוני הביטחון הפלסטינים.
ברם, אי אפשר לפסול את האפשרות כי ממשל טראמפ יפחית את הסיוע הכספי לרשות, או יציב תנאים חדשים לקבלתו. נראה כי הממשל החדש איננו חושש מהפעלת לחץ גלוי על הרשות הפלסטינית, כדי להביאה לשולחן הדיונים עם ישראל ללא תנאים מוקדמים תוך שימוש בכל הכלים הלגיטימיים העומדים לרשותו. בסופו של דבר בעל המאה יכול להיות גם בעל הדעה.
