נאומו של אבו מאזן בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה לא היה נאום של שלום ופיוס או נאום למען זכויות אדם, אלא היה זה נאום אנטי ישראלי מתוחכם המנסה לשטות במערכת הבינלאומית.
מחמוד עבאס המוכר גם בכינוי אבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית, "נשיא מדינת פלסטין", מנהיג אש"ף ותנועת 'פתח', נשא (27 בפברואר 2017) נאום בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה,בו הציג גישתו כלפי הסכסוך הפלסטיני – ישראלי ודרישותיו מהקהילה הבינלאומית.
נאומו של אבו מאזן משקף את העמדה הפלסטינית הבלתי מתפשרת בנושא המדיני, המטילה על ישראל את האחריות הבלעדית לסכסוך ולאלימות, המתנערת מכל קשר לטרור ואף מאשימה את ישראל במעצר אלפי פלסטינים מבלי להזכיר שמדובר בטרוריסטים.
אבו מאזן הציג את שטח ארץ ישראל כ"פלסטין" ואת העם הפלסטיני כגורם פסיבי שהיה לקורבן היסטורי של "הכוחות הישראליים" ש"גירשו" מחצית מאנשיו בשנת 1948. המאבק הפלסטיני,הג'יהאד, הפרעות והחתירה של מדינות ערב בשיתוף פעולה עם ערביי הארץ להשמיד את הישוב היהודי לא נזכרו בנאומו של אבו מאזן, וכך גם לא עשרות שנים של טרור פלסטיני שכוון נגד אזרחים ישראלים.
בנוסף, נמנע אבו מאזן מלציין את חתירתו לשלב את ארגוני הטרור האסלאמיים הקיצוניים חמאס והג'יהאד האסלאמי במסגרת מוסדות אש"ף וההנהגה הפלסטינית, ארגונים החותרים המוצהר לרצח עם של היהודים בפלסטין.
המטרה: שיתוף פעולה בינלאומי
היעד העיקרי של אבו מאזן כפי שהדבר משתקף בנאומו הוא לרתום את הקהילה הבינלאומית לחזית המאבק נגד ישראל שיביא להחלשתה באמצעות סנקציות כלכליות ואחרות, ימנע ממנה את יכולת המאבק שלה בטרור הפלסטיני, יכפה עליה את הנסיגה לגבולות שאינם בני הגנה ויחייב אותה לקלוט בשטחה המצומק מיליוני פלסטינים.
אבו מאזן מציג כלפי חוץ תמיכה בפתרון שתי המדינות, ואולם אין מדובר בהכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אלא בפתרון זמני בלבד במסגרת תוכנית השלבים שנועדה בסופו של דבר להביא לחורבנה של מדינת ישראל באמצעות מה שהפלסטינים מכנים "יישום זכות השיבה".
נאומו של אבו מאזן בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה לא היה נאום של שלום ופיוס או נאום למען זכויות אדם, אלא היה זה נאום אנטי ישראלי מתוחכם המנסה לשטות במערכת הבינלאומית ולעשות בה שימוש כמכפיל כוח עבור קואליצית הטרור הפלסטינית השולטת בשטחים הפלסטיניים נגד מדינת ישראל.
להלן תרגום קטעים מתוך נאומו של אבו מאזן:1
"מצב זכויות האדם במדינת פלסטין הכבושה קשה ביותר, שכן ישראל הרשות הכובשת את מולדתנו מפרה את הוראות ההכרזה הבינלאומית של זכויות האדם, וכן מציבה עצמה מעבר לחוק הבינלאומי,מפרה את אמנת האו"ם ואמנת ז'נבה הרביעית.
"חלפו שבעים שנה מאז שהכוחות הישראליים גירשו בשנת 1948 מאדמתם את מחצית מתושבי פלסטין, הרסו ומחו לחלוטין את שרידיהם של יותר מ-400 כפרים וישובים פלסטיניים, וחלפו 50 שנים מאז הכיבוש של ישראל בשנת 1967 את האדמה הפלסטינית ובכללה אל–קודס המזרחית, ולאור המציאות המסוכנת מאוד הזו שבה קיימת הסלמה מסוכנת בהפרת זכויות האדם של הפלסטינים באופן ממוסד ורחב היקף, אנו זקוקים יותר מבעבר לכך שהאו"ם, מוסדותיו והחברות בו יישאו כולם באחריות ובפרט מועצת הביטחון.
"אנו חוזרים ודורשים היום לקבוע משטר הגנה בינלאומי לעם הפלסטיני שישים קץ להפרת זכויותיו הבסיסיות, ואשר יבטיח שימת קץ להפקעת האדמות, להשתלטות על מי התהום, להמשך המעצרים,להריסת הבתים ולפעולות אחרות גזעניות, וכדי להבטיח שהילדים שלו [של העם הפלסטיני] יחיו בביטחון ובשלום, וזאת לצד התוויית מכאניזם מחייב ולוח זמנים ברור ומוגדר לסיום הכיבוש, הסרת כל השפעותיו, בכלל זה הגדר [גדר הביטחון] וההתנחלויות, וצעדים שיביאו למימוש העצמאות של מדינת פלסטין שבירתה אל–קודס המזרחית בגבולות ה-4 ביוני 1967 כדי שתחיה בביטחון, בשלום וביציבות לצד ישראל.
"אתם יודעים שישראל ממשיכה בהפרות שלה, בפעולותיה, במצור, במעצר ובהחזקה של אלפי אזרחים פלסטינים בבתי הכלא שלה, והיא הכריזה לאחרונה על בניית אלפי יחידות דיור התנחלותיות על אדמתנו, ואישרה חוק בכנסת המתיר לגנוב את האדמות הפלסטיניות הכבושות וספציפית את האדמות שבבעלות פרטית, וזה תקדים מסוכן שאנו מתנגדים לו, והקהילה הבינלאומית כולה מתנגדת לו. דבר זה אינו מאפשר לעמנו [הפלסטיני] להקים את מדינתו, מקבע את מציאות המדינה האחת המיישמת שתי מערכות שלטון, ומשמעות הדברים משטר אפרטהייד אשר נחשב למקור הראשון להסתה ולאלימות, ומה שנדרש הוא יישום החלטת מועצת הביטחון 2334 בהקדם האפשרי.
"פלסטין היום היא מציאות קיימת שלה שורשים עמוקים במערכת הבינלאומית לאחר שהקהילה הבינלאומית הכירה בה ב-2012 כמדינה משקיפה והצטרפותה למספר מוסדות ואמנות בינלאומיות,והכירו בה 138 מדינה, ודגלה הונף באו"ם, ולכן אין זה מועיל משום האינטרס של השלום והצדק,שאחדים ידברו על פתרונות זמניים, על מדינה אחת או על ניסיונות לשלב אותה במסגרת אזורית כפי שממשלת ישראל הנוכחית חותרת, או שתהיה נסיגה מההישגים שכבר הושגו.
"בעניין זה אנו קוראים למדינות שהכירו בישראל ומאמינות בפתרון שתי המדינות שיגנו על הפתרון הזה ויתמכו בו, וזאת באמצעות הכרה במדינת פלסטין וכדי להגן על הפתרון הזה מפני סכנות הנסיגה וההתחמקות ממנו.
ידינו עדיין פרושות לשלום ואנו פתוחים תמיד לשיח חיובי לצד כל המאמצים ויוזמות השלום, אשר האחרונה שבהן הייתה וועידת פריז לשלום. אנו תמיד עומדים נגד כל ביטויי הטרור ואנו מגנים אותו באזור שלנו וברחבי העולם כולו. כמו כן, אנו חוזרים ומביעים את נכונותנו לפעול באופן חיובי עם כל מדינות העולם, בכללן הממשל האמריקני בראשות טראמפ, כדי להביא לכינון שלום על בסיס החוק הבינלאומי, החלטות הלגיטימיות הבינלאומית באופן שיבטיח את כינונו של פתרון שתי המדינות החיות זו לצד זו בשכנות טובה ובגבולות 1967, דבר שיחזק את השלום והביטחון בעולם.
"לכן, אנו חוזרים ומזהירים מפני הטיפשות בביצוע צעדים ע"י גורם כלשהו שייסעו לביסוס הכיבוש הישראלי של אדמת מדינת פלסטין, ובכלל זה עידוד ההתנחלות, או השתיקה על הפרת [קדושת]המקומות הקדושים, או העברת שגרירות של מדינה כלשהי לאל–קודס, שכן אל–קודס המזרחית היא אדמה כבושה, והיא בירת מדינת פלסטין, ואנו איננו מכירים בהחלטת הסיפוח [של ירושלים למדינת ישראל] ואנו רוצים שהיא [ירושלים] תהיה עיר פתוחה למאמינים בשלוש הדתות המונותיאסטיות. אנו מדגישים בזאת את עמדתנו בנחישות ובעוצמה ולפיה אנו מתנגדים לשימוש בדת בפתרונות מדיניים.
"בהקשר זה אנו קוראים לנציב העליון של זכויות האדם להשלים את הכנת בסיס הנתונים של חברות אשר מפרות את החוק הבינלאומי על בסיס מה שנקבע בעבר, וכן [מדגישים] את החשיבות של ביסוס מכאניזם הפיקוח של המועצה על מצב זכויות האדם בפלסטין, וחיזוקו באמצעות השתתפות בפעולות הנסמכות על סעיף 7 [הטלת סנקציות] כסעיף קבוע בסדר היום של המועצה, דבר אשר עולה בקנה אחד האחריות ההיסטורית של האו"ם כלפי הבעיה הפלסטינית, עד אשר תגיע ליישובה על כל היבטיה".
