בלוגים

מצרים-חמאס: לרבע את המעגל

07/02/2017

בימים אלה מדובר רבות בתקשורת על אפשרות לשיפור ביחסי מצרים עם חמאס. בשבוע שעבר קיימה משלחת חמאס בראשות אסמעיל הנייה, מבכירי האירגון, שיחות בקהיר עם ח’אלד פאוזי, ראש המודיעין המצרי. כמה ימים לאחר מכן הגיעה לקהיר משלחת נוספת של חמאס בדרג ביטחוני למפגש של יומיים. הודעות רשמיות לא פורסמו וההנחה היא כי חמאס ומצרים מחפשות דרך להגיע להבנה על היחסים ביניהן, אחרי שנים של עימותים. חמאס מעוניין בהסרת המצור על רצועת עזה ומצרים חותרת להבטחת גבולה עם הרצועה ובמיוחד להפסקת השת”פ של חמאס עם מחבלי אנצאר בית אל מקדס, שנשבעו אמונים לאבו בכר אל בגדאדי, מייסד דאע”ש, עוד בנובמבר 2015 ומכנים את עצמם “מחוז סיני” של המדינה האסלאמית.

ארגון זה נמצא בצל השיחות וספק אם ניתן לעקוף אותו, שהרי עד עכשיו הצבא המצרי לא הצליח לנטרלו, למרות הכנסת כוחות צבא רבים ונשק מתקדם לצפון סיני, הרבה מעבר למה שנקבע בהסכם השלום בין ישראל למצרים. זאת אומנם בהסכמת ישראל, המודעת לכך שהארגון האסלאמי פועל לא הרחק מגבולה ומסכן גם אותה.

לפנינו אפוא משולש כוחות ערבים סונים יריבים, בעלי אינטרסים שונים ואפילו מנוגדים. לארגון הטרור האסלאמי, המתקרא מחוז סיני, יתרון שכן הוא פועל ככוח גרילה, ללא בסיס טריטוריאלי מוגדר, מונע בדחף דתי קיצוני ומתעלם ממספר האבדות הגדול שהוא סופג ללא הרף.

ארגון זה, הנלחם בשצף קצף נגד השלטון המצרי בצפון סיני, מצליח גם לבצע פיגועים במצרים גופא, פוגע ביציבותה של מדינת הנילוס ומפריע לנשיא עבד אל פתאח אל-סיסי להתרכז במשימתו העיקרית – שיפור כלכלת ארצו. הוא גם משבש את פעולתו של חמאס בחצי האי סיני, שמשמש כארץ מעבר להברחת נשק, חומרי נפץ ומחבלים לרצועת עזה וכך פוגע בעצמאות מהלכיו בסיני.

מחוסר ברירה משתף חמאס פעולה עם הארגון. עד כמה שידוע, רצועת עזה משמשת כמקלט למחבלים של אנצאר בית אלמקדס, מקום אשפוז לפצועים וכנראה גם מקום בטוח לניסוים בנשק וחומרי נפץ. בתמורה, מסייע הארגון לחמאס להבריח נשק וציוד לעזה, במנהרות המעטות שעדין פועלות למרות מאמצי הצבא המצרי להרסן. חמאס אינו מרוצה שפעילותו בסיני נמצאת במידה רבה תחת פיקוח של אנצאר בית אל מקדס וידוע על מתיחות בין שני הצדדים למרות השת”פ בשטח. ע”פ מקורות שונים נמצאים בעזה עד כ- 700 מחבלים של אנצאר בית אל מקדס. הם אומנם תחת פיקוח, אך חמאס מסרב להסגירם למצרים. לאחרונה גם נמסר שכמה מהם הורשו לחזור לפעילות בסיני. למצרים חשוב ביותר לקטוע את הדרך לעזה למחבלי בית אל מקדס ולהדק את המצור עליהם.

פעילי האחים המוסלמים במצרים

ליחסי מצרים – חמאס יש שובל ארוך של עימותים ומתיחויות מסיבות רבות. קודם כל, מדובר בארגון אסלאמי החותר להשמיד את ישראל ולהקים מדינה אסלאמית על חורבנה, בדרך להקמת ח’ליפות חדשה. משנתו מבוססת על זו של ארגון האחים המוסלמים, שסולקו בכוח מן השלטון במצרים בהתקוממות עממית ובסיוע הצבא בראשות סיסי. האחים הוכרזו כארגון טרור, אך ממשיכים להאבק בשלטון המצרי. חמאס גם הסתבך בפעילות טרוריסטית נגד מצרים על רקע פעילותו להקים רשתות הברחה של טילים, חומרי נפץ, ומחבלים מאיראן לעזה דרך סודאן וסיני. מחבלי חמאס היו בין אלה שפרצו לבתי הכלא במצרים בתחילת ההפגנות נגד מובארק, בינואר 2011. בפריצה שוחררו בין השאר בכיר עז אל-דין אל-קאסאם, אימאן נופל, שהיה כלוא במצרים על רקע חבלני וסמי שיאהב, ראש תא חיזבאללה, שנתפס ב-2009 בנסיון לבצע פיגועים בתעלת סואץ, בשליחות איראן. נראה שפעילי חמאס השתתפו גם בהפגנות נגד מובארק בקהיר עצמה, בינואר 2011, במטרה להגביר את האנרכיה ולפגוע בכוחות הביטחון, בתיאום עם האחים המוסלמים. חמאס גם הואשם במעורבות בהריגתם של חיילים ושוטרים מצרים בסיני, בשת”פ עם ארגוני הג’יהאד בסיני. על רקע כל זאת הכריזו המצרים על עז אל-דין אל-קאסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ארגון טרור ואסרו על פעילות חמאס כולו במצרים. בית דין מצרי בערכאה נמוכה אף הכריז על חמאס ארגון טרור אך בית דין לערעורים ביטל הכרזה זו – כנראה בלחץ השלטונות, הרואים בחמאס גם חלק מן ההתנגדות הפלסטינית שהם מחויבים לתמוך בה. חמאס מצדו מבין היטב ששלטונו תלוי במידה רבה במצרים, שכן המוצא של רצועת עזה לעולם הגדול עובר דרך מסוף רפיח ומצרים. זו מתירה לפותחו פעם אחת בחודש או בחודשים לשלושה ימים, בעיקר למקרים הומניטריים, כדי להגביר את הלחץ על חמאס וגם פועלת להריסת המנהרות, שהם עורק החיים של הארגון מבחינה צבאית וכלכלית.

על רקע המצוקה הכלכלית הקשה והמחסור בחשמל ברצועה מעוניין חמאס להגיע להבנה עם מצרים לפתיחת מעבר רפיח באופן קבוע  על מנת לשחרר לחצים ולאפשר יחסי סחר סבירים עימה. עם זאת, מההדלפות על השיחות שהתנהלו בקהיר, נראה ששני הצדדים מתקשים להגיע לפשרה. הניגודים הבסיסים והאינטרסים השונים לא ניתנים לשינוי. חמאס יהיה תמיד יציר “האחים המוסלמים” השנואים על המצרים והוא ימשיך לפעול לפיתוח והברחת נשק מתקדם דרך סיני, כדי להגביר את מוכנותו למלחמה בישראל. מצרים מעוניינת בגבול של שלום עם הרצועה, שחמאס אינו מסוגל להבטיח, שהרי מטרתו להתיש את ישראל ונראה שעימות צבאי נוסף עימה הוא עניין של זמן בלבד. מצרים גם לוחצת על חמאס להסגרת פעילי אנצאר בית אל מקדס, שמצאו מחסה בעזה. ארגון חמאס מסרב, מאחר שאם יעשה כן ימצא את עצמו בעימות חזיתי עם הארגון וגם עלול להגיע לעימות עם בכירי עז אלדין אל קאסאם האמונים על השת”פ עם המחבלים הג’יהאדיסטים. אלה האחרונים מרוצים ונראה שהם המרוויחים הגדולים של משולש הכוחות הבלתי אפשרי הזה, שכן יש בידם מנופי השפעה על חמאס והם עדין מחזיקים מעמד נגד הצבא המצרי.

בחודש מארס 2016 כבר היה נסיון לתקן את היחסים בין חמאס למצרים, בהמשך לסגירתו של מעבר רפיח לתקופה ארוכה ומשלחת חמאס ביקרה בקהיר, אך ללא תוצאות. עכשיו גדלה מאוד מצוקתו של חמאס והוא מבין שרק מצרים יכולה לסייע להקלת הסבל של תושבי הרצועה. מצרים מנצלת מצב זה ונראה שהכתיבה להנייה מספר תנאים שאינם ניתנים לעיכול, כגון פיוס עם הרשות הפלסטינית ברמאללה וגם כנראה שביתת נשק ארוכה עם ישראל, העשויה להבטיח הגברת יחסי הכלכלה בין תושבי הרצועה לישראל. גם מדובר על כך שמצרים לוחצת על חמאס להגיע להבנה עם ישראל על שחרורם של שני אזרחים ישראלים שעברו את הגבול לעזה בשוגג ולהחזיר את שרידי גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול ז”ל, שנפלו במערכת צוק איתן. אלה תנאים חמורים ביותר ונראה שחמאס יצטרך לקבל, אם בכל, החלטות קשות הנוגדות את עקרונות קיומו ופעולתו.

על רקע כל זאת מקיים חמאס בחודשים האחרונים שיחות “עומק” בין בכיריו. איסמעיל הנייה, השולט ברצועה, שהה בקאטר בשלושת החודשים האחרונים, כנראה במטרה ללבן את הבעיות עם ח’אלד משעל, יו”ר הארגון ועם גורמים מקאטר וטורקיה – שתי המדינות התומכות בגלוי באחים המוסלמים ובחמאס. על הפרק נמצא גם מינוי הנייה במקומו של משעל, במטרה שיו”ר הארגון יהיה מ”חמאס פנים” ויוכל לפעול בהתאם למצב ברצועה ולא לקבל הנחתות בלתי מציאותיות ממשעל השוהה בחו”ל. בימים אלה החלו כבר הבחירות למנהיגה החדש של חמאס הנערכות בסודיות גמורה בין חברי מגלס אלשורא והתוצאות, שיתקבלו רק בעוד מספר שבועות, יצביעו כנראה, אם אפשר או לא, להגיע להסכמה עם מצרים – אלא אם כן חמאס יחליט לטרוף את הקלפים, להביא לעימות עם ישראל כדי לזכות בתמיכה אקטיבית של העולם הערבי וללחצים אירופים על ישראל. אם כי כאן יהיה גורם חדש בעל עוצמה – הנשיא דונלד טראמפ שהכל מצפים לראות את מדיניותו מול ישראל והפלסטינים.

נראה שהבנה, אפילו חלקית, בין כוחות בעלי אינטרסים כה מנוגדים היא בבחינת ריבוע המעגל. ישראל עוקבת מקרוב ועם חששות רבים אחרי הדיאלוג המסובך בין מצרים לחמאס ביודעה שכישלונו עלול אכן לגרום להתלקחות מחודשת עם הרצועה.

אודות המחבר צבי מזאל

השגריר צבי מזאל, מומחה לתקשורת ערבית, חוקר בכיר ומנהל האתר בערבית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. כיהן כשגריר ישראל במצרים, רומניה ושבדיה ושירת בתפקידים בכירים במשרד החוץ, וביניהם סמנכ"ל משרד החוץ לענייני אפריקה.
This entry was posted in האחים המוסלמים, חמאס, מצרים. Bookmark the permalink.