השקט המדומה ברצועת עזה

02/02/2017

השקט המדומה ברצועת עזה הוא שקט מטעה. באחרונה פחת “טפטוף” הרקטות לעבר ישראל, ע”י מה שנקרא “הארגונים הסוררים”, כנראה בגלל גל המעצרים שעושים מנגנוני הביטחון של חמאס בשורות הארגונים הסלפים הגי’האדיסטים התומכים בדאע”ש, כדי לרצות את מצרים. אך אין בדבר להעיד על כוונותיה של התנועה כלפי ישראל.

השבוע קיימה הזרוע הצבאית של חמאס בעיר רפיח טקס צבאי גדול, שבו נחנכה אנדרטה, שבראשה מוצב מזל”ט דמה הנקרא “אבאביל”, לזכרו של המהנדס התוניסאי מחמד אל-זווארי, מומחה המזלט”ים, שעבד בשירותה. כזכור, חמאס טוענת כי הוא חוסל בידי סוכני המוסד הישראלי סמוך לביתו בתוניסיה, בגלל תרומתו הטכנולוגית הגדולה למאבק בישראל, באמצעות ייצור כלי טייס בלתי מאוישים ואף צוללת קטנה, הנשלטת מרחוק.

“אבו עוביידה”, דובר הזרוע הצבאית של חמאס, שיבח את פועלו של אחמד אל-זווארי בשורות חמאס וגילה כי הוא ביקר ברצועת עזה פעמים רבות. כדאי לשים לב לדברים שאמר במהלך הטקס ביחס לישראל: “הבעיה הפלסטינית איננה בעיה גיאוגרפית, או מאבק מדיני פנימי בין עם לכובש בלבד, אלא היא הבעיה של העולם האסלאמי ומאבק קיומי, היסטורי ותרבותי”.

תנועת חמאס לא ויתרה, אף לא לרגע אחד, על האסטרטגיה שלה לחסל את מדינת ישראל. מאזן הכוחות הצבאי בינה לבין ישראל הוא לרעתה, אך היא משפרת את יכולותיה ללא הרף ומגבירה את רמת המוכנות הצבאית שלה לקראת הסיבוב הבא. מטרתה היא כי בעימות הבא תצליח להנחית על ישראל מכות אסטרטגיות כואבות באמצעים רבים ומגוונים: ירי רקטות לטווח קצר וארוך, מנהרות התקפיות, כטב”מים(כלי טיס בלתי מאויישים) ממולכדים, הנחתת כוחות קומנדו ימי בעורף הישראלי ואפילו לוחמת סייבר וחדירה למחשבים ומכשירי טלפון של חיילי צה”ל.

אמצעי התקשורת של חמאס עסקו השבוע בהרחבה בציטוט הפרסומים בתקשורת הישראלית על מחדלי מבצע “צוק איתן”, כפי שאמורים להתפרסם בקרוב בדו”ח של מבקר המדינה. הפרשנים של חמאס טענו כי הדברים משקפים את מצב חוסר האונים והמבוכה של הדרג המדיני בישראל במהלך מבצע “צוק איתן” בקיץ 2014 וכי למעשה תנועת חמאס היא שניצחה במערכה. המלחמה הפסיכולוגית של חמאס צפויה להימשך גם בשבועות הקרובים כשיפורסם דו”ח מבקר המדינה במלואו.

חמאס התאוששה מבחינה צבאית

גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אישרו השבוע כי תנועת חמאס שיקמה לגמרי את כל יכולותיה הצבאיות שנפגעו במבצע “צוק איתן” ואף שיפרה חלק מהן. מדובר בכל הקשור לירי רקטות ופצמר”ים ובניית המנהרות. לחמאס יש, נכון לעכשיו, כמה אלפי רקטות המכוונות לעבר ישראל ועשרות מנהרות התקפיות, המיועדות להחדיר פעילים חמושים לאזור עוטף עזה, לצורך פיגועי הרג וחטיפה של אזרחים וחיילים ישראלים. בד-בבד, הזרוע הצבאית של חמאס ממשיכה לעבוד מסביב לשעון בייצור רקטות וחפירת מנהרות. מדובר במרוץ נגד הזמן. ישראל החלה במבצע רחב היקף של הקמת חומה גדולה, הבנויה עמוק בקרקע מסביב לרצועת עזה, כדי להתמודד עם תופעת המנהרות, במקביל לפיתוח אמצעים טכנולוגים מתקדמים לגילוי המנהרות.

ההתמודדות האמתית תהיה בשאלה “מי ינחית את המכה המקדימה בעימות הבא”? האם ישראל תפתיע את חמאס ותהרוס את המנהרות, לפני שב חאמס יספיקו להשתמש בהן, או שחמאס תפתיע, ותצליח להחדיר את לוחמיה דרך המנהרות, לתוך שטח ישראל?

מתי יקרה העימות הצבאי הבא?

לפני כשבועיים פרץ ברצועה גל הפגנות של תושבים בגלל משבר מצוקת החשמל, שתנועת חמאס השולטת ברצועה מאז 2007 איננה מצליחה לפתור אותו. תושבי הרצועה סובלים בחורף הקשה, בגלל אספקה יומית של חשמל לשלוש שעות בלבד. ההתמרמרות כלפי שלטון חמאס בהחלט הייתה יכולה להביא לכך שתנועת חמאס תגלגל את האשם כלפי ישראל ותיזום הסלמה צבאית, כדי להסיט את תשומת הלב מאחריותה למצב ברצועה.

מפגינים בעזה נגד מצוקת החשמל

המשבר נמנע באופן זמני, לאחר שטורקיה התערבה והסכימה לשלוח סולר לרצועה ואילו קטאר העבירה סיוע כספי לרכישת סולר עבור תחנת הכוח בעזה. עם זאת, מדובר בפצצת זמן מתקתקת, שאם לא תיפתר באופן יסודי, עלולה לחזור על עצמה ולהתפוצץ גם בפניה של ישראל. משבר החשמל הוא רק דוגמא לשבריריות המצב ברצועת עזה ולפוטנציאל הנפיצות שלו.

מסקר דעת קהל שפורסם השבוע בשטחים ונעשה ע”י מכון “אוראד” לחקר העולם הערבי בנושאי פיתוח, עולה כי 71% מתושבי הרצועה סבורים כי מצבם הכלכלי התדרדר בשנת 2016 לעומת שנת 2015 ו-55% מהם סבורים שהייתה גם התדרדרות במצבם הביטחוני.

כרגע אין לתנועת חמאס אינטרס לעימות צבאי עם ישראל. התנועה שיקמה אמנם  את יכולותיה הצבאיות, שנפגעו במלחמה האחרונה, אך היא עדיין לא שיקמה את הפגיעות באלפי הבתים שנהרסו במבצע “צוק איתן” ופעילות השיקום נמשכת.

במקביל, עסוקה הנהגת התנועה בפתיחת דף חדש עם מצרים, שמטרתה להביא להקלת המצור על הרצועה בשורה של צעדים, בראשם פתיחת מעבר רפיח ואף הפיכתו למעבר מסחרי. משלחת ביטחונית של חמאס יצאה השבוע למצרים, כדי לדון בהבנות הביטחוניות החדשות עם ראשי המודיעין המצרי בכל הקשור לאבטחת הגבול של רצועת עזה עם מצרים והמלחמה בשלוחת דאע”ש בצפון סיני. אם יצליחו השיחות בין שני הצדדים, הרי שהמצור יוקל בצורה משמעותית מכיוונה של מצרים. חמאס מעוניינת בכך מאוד. הלחץ של התושבים ברצועה יפחת וייפתח לה צוהר קבוע לעולם הערבי, מבלי שתהייה תלויה בישראל או ברשות הפלסטינית.

פעילי דאע”ש בצפון סיני

בתוך כך, עסוקה הנהגת התנועה בבחירות הפנימיות. השבוע הושלם השלב הראשון ונבחרה הנהגה חדשה של חמאס לאסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל. מתחת לפני השטח קיים מאבק רציני על תפקיד יו”ר הלשכה המדינית, במקומו של ח’אלד משעל. הזרוע הצבאית של חמאס, הנתמכת על ידי איראן, תומכת ביחיא סינוואר, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית ובד”ר מחמוד א-זהאר, מול המועמדים של קטאר וטורקיה, שהינם אסמעיל הניה ומוסא אבו מרזוק.

באחרונה גברה המתיחות בין שני המחנות, על רקע הגינוי של סגן ראש ממשלת טורקיה לפיגוע שביצע המחבל פאדי אל-קנבאר בטיילת ארמון הנציב בירושלים, בו נהרגו ארבעה חיילי צה”ל. הזרוע הצבאית זעמה על שתיקתה של הנהגת חמאס בקטאר על כך שטורקיה גינתה את הפיגוע. אין לזלזל במתיחות הפנימית הזו שאף היא יכולה להביא לפיצוץ בין המחנות ולהסלמה מול ישראל.

ברקע הדברים קיימים גם מגעים ראשוניים באמצעות מתווכים לעסקת חילופי שבויים בין ישראל לחמאס, בדבר החזרת ארבעה ישראלים תמורת שחרור אסירים ביטחוניים של התנועה. מדובר בהחזרת גופותיהם של חיילי צה”ל הנעדרים הדר גולדין ואורון שאול ז”ל, אברהם מנגיסטו מאשקלון והישאם אלסייד אזרח ישראלי, ממוצא בדואי. תנועת חמאס דורשת בתמורה להחזרת הארבעה החזרת אלפי מחבלים  בעסקה שלטענתה צריכה להיות יותר גדולה מ”עסקת שליט” מ-2014. ישראל דוחה, נכון לעכשיו, את דרישות חמאס, אך המגעים נמשכים. עימות צבאי בין חמאס לישראל בעיתוי הנוכחי עלול לשבש את המגעים לעסקת חילופי שבויים שאמורה להביא לחמאס תהילה ותמיכה רבה ברחוב הפלסטיני.

כאמור, השקט על גבול הרצועה עם ישראל הוא זמני ומדומה, שני הצדדים עוסקים באינטנסיביות בהפקת לקחים ממבצע “צוק איתן” והיערכות לקראת הסבב הבא של הלחימה. ההיגיון הצבאי מחייב מהלך הפתעה והנחתת מכה מקדימה מצד ישראל על המנהרות החדשות שבנתה חמאס ועל מצבורי הרקטות, אך נראה שהדרג המדיני מעוניין כרגע בהמשך הסטטוס קוו.

לגבי הכוונות של חמאס, קשה מאוד להעריכן. מאבקי הכוח בתוך התנועה, היחסים שלה עם מצרים והרשות והמצב הכלכלי ברצועה הינם גורמים משתנים. שינוי שם עלול לדחוף את הנהגת חמאס ליזום מהלך צבאי נגד ישראל, בכל רגע נתון, אם הדבר ישרת את האינטרסים שלה, מכיוון שהתנועה מוכנה לכך מבחינה צבאית.

בשורה התחתונה, הדרג המדיני בישראל לא גיבש עדיין החלטה לגבי עתידה של רצועת עזה. האם ישראל רוצה למוטט את שלטון חמאס? מי ישלוט במקומה ברצועה? האם ישראל רוצה לכבוש את כל הרצועה מחדש ולהשליט בה את הממשל הצבאי או שהיא פועלת להשגת הסדר רגיעה ארוך טווח שילווה בהקלת המצור, פתיחת נמל ימי בפיקוח ישראלי והכנסת אלפי פועלים לעבודה בישראל. כל עוד אין החלטה ישראלית בנושאים האלה, הסטטוס קוו יימש, לפחות מבחינת ישראל, כך שישראל תהייה זו המגיבה למהלכי חמאס ולא היוזמת, על כל הכרוך בכך מבחינה צבאית.

This entry was posted in אסלאם רדיקלי, הרשות הפלסטינית, חמאס, טרור, ישראל, מצרים, פלסטינים. Bookmark the permalink.