עבור לתוכן העמוד
תפריט

היהפוך נמר חברבורותיו?

בישראל מודאגים מרומן "מצרים-חמאס" החדש, במסגרתו מתגבשות הבנות הכוללות את פתיחת מעבר רפיח, הכנסת סחורות ועוד. אך האם המצרים באמת מאמינים להצהרות חמאס?

גורמי הביטחון בישראל מודאגים מהרומן החדש, המתפתח בשבועות האחרונים, בין מצרים לתנועת חמאס, במסגרתו מתגבשות הבנות חדשות הקשורות לאבטחת הגבול של רצועת עזה עם מצרים. בין אותן הבנות כלולות פתיחת מעבר רפיח, הכנסת סחורות ללא פיקוח והקלות נוספות במצור, שיחזקו את מעמדה של תנועת חמאס ברצועה.

משלחת ביטחונית של חמאס, בראשותו של הגנרל תוופיק אבו נעים, מפקד כוחות הביטחון ברצועה, שבה בסוף השבוע שעבר ממצרים, מדיונים עם ראשי המודיעין המצרי בשורה של  הבנות ביטחוניות חדשות בין שני הצדדים. במשלחת היו גם מרוואן עיסא וצלאח אבו שרח, שני בכירים בזרוע הצבאית של התנועה.

למעשה, מדובר בעסקה חדשה שעל פיה תנועת חמאס תסייע למצרים במלחמה נגד הטרור של שלוחת דאע"ש בצפון סיני והימנעות של חמאס מלסייע לטרור של תנועת "האחים המוסלמים" בתוך מצרים. הכול בתמורה להקלות משמעותיות במצור על רצועת עזה, שיחזקו את שלטון חמאס ברצועה.

מצרים דורשת מחמאס להפסיק מתן מקלט למבוקשים הנמלטים משטחה לרצועת עזה, לחדול מהאימון הצבאי שמעניקים פעילי הזרוע הצבאית לאנשי דאע"ש בצפון סיני ומהטיפול הרפואי לו זוכים פעילי דאע"ש, בבתי החולים ברצועה. כמו כן דורשים המצרים הפסקת העברת אמצעי לחימה מרצועת עזה לתוך שטח מצרים באמצעות המנהרות.

גורמי הביטחון בישראל חוששים משתי התפתחויות כתוצאה מההבנות החדשות בין מצרים לחמאס. האחת, הכנסת סחורות ממצרים לתוך רצועת עזה דרך מעבר רפיח, ללא פיקוח, ובתוכן כמויות גדולות של מלט וברזל, המשמשים לבניית המנהרות של חמאס. השניה, העלמת עין של המצרים מהברחות נשק מצפון סיני לידי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה באמצעות המנהרות.

הדאגה הישראלית היא מכך שמצרים עלולה לפעול רק נגד זליגה של נשק מהרצועה לצפון סיני ולא בכיוון ההפוך, כיוון שאין בכך איום ישיר על הביטחון המצרי.

האם הרומן החדש אמיתי?

דוברי תנועת חמאס הציגו בשבוע האחרון בהצהרות לתקשורת את היחסים החדשים המתפתחים עם מצרים כ"שינוי דרמטי", שיביא לסיום המשבר ביחסים בין הצדדים, שפרץ בזמן הדחתו של הנשיא מורסי בידי הצבא המצרי, בקיץ 2013. הנהגת חמאס מציגה את השינוי הזה כמהלך אסטרטגי,, שיביא לשיפור המצב הכלכלי וחיי היום יום ברצועת עזה.

מי שעוקב אחרי אמצעי התקשורת הרשמיים במצרים יכול לגלות בנקל כי בצד המצרי יש פחות התלהבות מההתקרבות לחמאס וכי התקשורת המצרית הרשמית לא הפסיקה לגמריי את ההתקפות על חמאס.

אמצעי התקשורת המצרים מדגישים כי מדובר ב"עסקה ביטחונית" שבמסגרתה חמאס תנקוט צעדים להגברת האבטחה על גבול מצרים עם רצועת עזה כדי למנוע טרור בתוך שטח מצרים וכי בתמורה תקל מצרים את המצור על הרצועה.

נראה כי מדובר באינטרס משותף. יחסיה של חמאס עם דאע"ש בצפון סיני התערערו  והנהגת דאע"ש מכנה את פעיליה במילה "כופרים". דאע"ש החלה גם לגייס פעילים בתוך הרצועה, בקרב התנועות הסלפיות הג'יהאדסטיות, דבר שמאיים על שלטון חמאס במטרה לסבך אותה עם ישראל באמצעות "טיפוף" ירי רקטות לאזור הדרום. גם המצב הכלכלי בתוך הרצועה הינו על סף פיצוץ, לפיכך, הקלת המצור משרתת את האינטרס של חמאס, כדי להדק את אחיזתה בשלטון ולמנוע אפשרות של "מרד עממי".

מצרים הסכימה, באופן זמני, לוותר על תהליך הדמוניזציה של שלטון חמאס ברצועה, בו החלה לפני כשנתיים. נראה כי היא מוכנה לנסות ו"להכיל" את שלטון חמאס וגם לנסות ולהשפיע על הבחירות הפנימיות בתוך התנועה, כדי שהגופים היותר "מתונים" ייבחרו להנהגה.

המאבק הפנימי בתוך חמאס הינו בין האגף הקטארי-טורקי המיוצג על ידי אסמעיל הניה ומוסא אבו מרזוק לבין האגף האיראני המיוצג על ידי יחיא סינוואר, ראש הזרוע הצבאית בפועל, וד"ר מחמוד א-זהאר.

מצרים לא מאמינה לחמאס

ייתכן כי השינוי בעמדת מצרים הינו טקטי בלבד ולא אסטרטגי. ראשי המודיעין המצרי מכירים היטב את תנועת חמאס והקשר שלה לתנועת "האחים המוסלמים" שהוכרזה במצרים כארגון טרור.

מהחקירות של פעילי "האחים המוסלמים" שהיו מעורבים בפעולות טרור, עולה תמונה מדאיגה של שיתוף פעולה הדוק בין חמאס ל"אחים המוסלמים" בכל הקשור לטרור בתוך מצרים עצמה.

חמאס סייעה לפעילי "האחים המוסלמים" לפרוץ לבתי הכלא במצרים, כדי לשחרר אסירים ביטחוניים, בראשם הנשיא לשעבר מחמד מורסי. היא סייעה לביצוע מעשי טרור, הבולט בהם הינו ההתנקשות בחיי התובע הכללי המצרי, השאם ברכאת ופעילי הזרוע הצבאית מאמנים את מחבלי "האחים המוסלמים" במחנות אימונים בסודאן.

המודיעין המצרי מודע לקשרים ההדוקים של הנהגת חמאס המדינית לקטאר ולטורקיה ושל ההנהגה הצבאית לאיראן. מדובר בשלוש מדינות החותרות נגד הביטחון הלאומי של מצרים.

ראשי המודיעין המצרי גם לא קונים את טענת חמאס כי היא התנתקה מהקשר שלה עם תנועת "האחים המוסלמים" וכי יש לה מעמד עצמאי של תנועה אסלאמית לגיטימית, בדיוק כמו תנועת "אל נהדה" בתוניסיה, בראשות השיח' ראשד ראנושי.

ההערכה של המודיעין המצרי, שהגיעה גם לידי גורמים בישראל, היא כי תנועת חמאס איננה מעוניינת בפיוס אמיתי עם תנועת פת"ח, או בהקמת מדינה פלסטינית  עצמאית, על-פי חזון אש"פ. מדובר במשחק פוליטי, שנועד להרוויח זמן ולהצטייר בקרב הציבור הפלסטיני כתומכת באחדות לאומית. למעשה, תנועת חמאס מעוניינת רק בהנצחת האמירות האסלאמית שהקימה בכוח ברצועת עזה ב-2007 ובהרחבתה, במידת האפשר, גם לשטחי הגדה המערבית.

שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לנשיא המצרי א-סיסי הוא מצויין. לפי פרסומים זרים, ישראל מסייעת למצרים להילחם בטרור של דאע"ש באמצעות מידע מודיעיני וגם בפועל בתקיפות של כטבמ"ים (כלי טיס בלתי מאוישים) של מטרות דאע"ש בצפון סיני.

למצרים אין אינטרס להפסיד את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, היא זקוקה לו וגם זקוקה לתמיכה ישראלית בארה"ב, לצורך הידוק הקשר עם ממשל טראמפ. שיפור המצב כלכלי ברצועת עזה הוא גם אינטרס של ישראל, כל עוד אין הדבר פוגע בביטחונה. לכן, ישראל חייבת להבהיר באופן חד משמעי למצרים, כי כל הקלה במצור על עזה הינה חיובית, בתנאי שלא תפגע בביטחון ישראל וכי על מצרים להמשיך ולמנוע העברת נשק מצפון סיני לתוך רצועת עזה, באמצעות המנהרות או במעברי הגבול שיפתחו.

הדבר מקבל משנה תוקף גם נוכח מדיניות הממשל החדש נגד האיסלאם הקיצוני. גם נשיא מצרים א-סיסי יודע שתנועת חמאס הינה תנועת טרור, החותרת נגד שלטונו ומשתייכת לאיסלאם הקיצוני השואף להפיל את המשטרים הערבים ולהקים במקומם "ח'ליפות אסלאמית".

חמאס הינה תנועת טרור בדיוק כמו דאע"ש ואל-קאעידה, שנולדו מרחמה של תנועת "האחים המוסלמים" שייסד חסן אלבנא, כדברי הפתגם "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו".