יחסי מצרים-חמאס מתחממים, אך בזהירות

19-01-2017

בשבועות האחרונים חל שיפור ביחסי מצרים עם תנועת חמאס. השיפור ביחסים בא לידי ביטוי בשטח, בפתיחת תכופה יותר של מעבר רפיח ושיחות על אפשרות הפיכתו למעבר מסחרי בין מצרים לרצועת עזה. ד”ר מוסא אבו מרזוק, סגן יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, ביקר במצרים ונפגש עם ראשי המודיעין המצרי. בקרוב יבוא לשיחות בקהיר גם אסמעיל הניה, המיועד לרשת את ח’אלד משעל בתפקיד יו”ר הלשכה המדינית של התנועה. נראה כי שלטונות מצרים החליטו לשנות את הגישה בטיפול בתנועת חמאס ולבוא לקראתה, כדי לנסות ולתקוע חיץ בינה לבין שלוחת דאע”ש בצפון סיני.

הגישה המצרית הביטחונית החדשה גורסת כי יש לקרב את תנועת חמאס למצרים, לתת לה הקלות בכל הנוגע למצור המוטל על הרצועה, דבר שיחזק את שלטונה ובכך יהיה לה אינטרס לשמור על יחסים טובים עם מצרים ולא לחתור תחת שלטונה ביחד עם ארגון דאע”ש. ואכן, תנועת חמאס מנסה לרצות את מצרים במסגרת ההבנות החדשות ביניהן.

מנגנוני הביטחון של חמאס ערכו בשבועות האחרונים מסע מעצרים בקרב תומכי דאע”ש ברצועה ועצרו כ-350 פעילים של הארגונים הג’יהאדיסטים, המזדהים עם דאע”ש. בנוסף, נתפס אחד ממנהיגי דאע”ש בצפון סיני, שהגיע לרפיח לצורך תיאום הברחות.

אולם, יש לזכור כי מדובר בירח דבש חדש וזמני. מצרים נוהגת בזהירות, מכיוון שהיא יודעת כי יחסיה עם חמאס הם יחסים של אינטרסים וכי בסופו של דבר מה שמניע את התנועה היא אותה האידיאולוגיה של “האחים המוסלמים” ושל דאע”ש, הפועלים להפיל את שלטונו של הנשיא א-סיסי.

לא כולם במצרים מרוצים מהמדיניות המצרית החדשה כלפי חמאס

העיתונאי המצרי הידוע, עימאד א-דין אדיב, פרסם ב-17 בינואר מאמר בעיתון “אלווטן” שבו דרש משלטונות מצרים לעמוד איתן מול תנועת חמאס. “הגיע הזמן שנפתח את תיק הקשר של חמאס עם מצרים באופן כנה ושקוף ללא נימוסין מכיוון שמדובר בלב ליבו של הביטחון המצרי” כתב אדיב.

אדיב מציין במאמרו כי מאז סוף 2010 תנועת חמאס מהווה איום אמיתי על מצרים. היא מאיימת על גבולותיה,על הביטחון בחצי האי סיני ומתערבת בביטחון הפנימי בתוך מצרים עצמה. כותב המאמר פירט שמונה נקודות המוכיחות לטענתו כי חמאס פוגעת בביטחונה של מצרים.

א. חמאס מבריחה נשק, סחורות מקלוקלות וסמים בין רפיח וסיני מאז 2008.

ב. חמאס הכניסה כ 50 מיליון דולרים מזוייפים מרפיח למצרים באמצעות בית דפוס לכסף בעזה שהיא קיבלה מאיראן והידוע בשם “הדולר האיראני”.

ג. חמאס הכניסה כוחות מיוחדים שהשתתפו בתקיפת בתי כלא במצרים ואגפים של המשטרה במהלך ינואר 2011.

ד. חמאס הציבה צלפים על גגות המבנים בכיכר תחריר בקהיר כפי שבא לידי ביטוי בעדותו של הגנרל חסן אלרוויני מפקד האזור המרכזי שהיה בכיכר תחריר.

ה. לחמאס יש מחנות אימונים שנקראים “סראיא אלקודס” שהפכו לאחר מכן לכוחות “מחוז סיני” (של ארגון דאע”ש).

ו. בידי שלטונות מצרים יש לוחמים נשק, מסמכים וכסף של תנועת חמאס שעדיין לא פורסם דבר אודותם עד כה.

ז. התקציב החודשי של חמאס מגיע מקטאר ואיראן.

ח. טורקיה היא התומכת הלוגיסטית הראשונה של תנועת חמאס.

העיתונאי עימאד א-דין אדיב כותב עוד במאמרו כי לא ייתכן שמצרים תנקוט מדיניות של “קבלת מכות מחמאס בשקט ובסבלנות” וכי אין מנוס מעימות אמתי עם ההנהגה שלה. מה שמדהים הוא שחמאס מאשימה את מצרים בסגירת המעברים לאחר כל פעולת טרור בקהיר או בסיני כאילו שלשלטונות מצרים אין לב או מצפון” כתב עמאד א-דין אדיב.

הוא חתם את מאמרו במסר ברור להנהגה המצרית: “הנושא של חמאס מחייב עמידה נחרצת ותקיפה מכיוון שהוא עלה למצרים באבידות רבות ובדמים, חמאס נטלה חלק בהריגת מצרים יותר מאשר היא הרגה ישראלים! זוהי האמת המרה!”.

אין סימנים כרגע שההנהגה המצרית מתכוונת לשנות את מדיניותה החדשה כלפי חמאס בגלל המאמר הזה. צריך להתייחס למאמר הזה כתזכורת ומסר לחמאס שכן אמצעי התקשורת הרשמיים במצרים חדלו באחרונה מההתקפות הבוטות על תנועת חמאס במסגרת המדיניות החדשה.

עצם פרסומו של המאמר בעיתונות המצרית מראה שמצרים לא שכחה את הקשר ההדוק בין חמאס ל”אחים המוסלמים” ודאע”ש והשתתפותה בפעילות טרור נגד השלטון המצרי. משטרו של א-סיסי מאותת לתנועת חמאס כי הוא משפר עמה את היחסים בזהירות, אך מדובר במצב שביר שיכול להתהפך בכל רגע במהירות אם חמאס תשוב לסורה.

This entry was posted in אסלאם רדיקלי, דאעש, חמאס, מצרים. Bookmark the permalink.