מתחת לרדאר מתחולל שינוי מרחיק לכת במדיניות הפלסטינית, ומעניין לעקוב אם הוא אכן אמיתי או רק העמדת פנים. בנסיעתו האחרונה לפריס נועד ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, עם מנהיגת האופוזיציה האיראנית, מרים רג'אווי, ואף הצטלם איתה בגלוי. בכך יצאה הרשות הפלסטינית ממדיניותה הניטרלית באזור, והתייצבה לצד המחנה האנטי איראני. בתגובה יצאו כמה דוברים איראנים בכירים באיומים נגד הרשות הפלסטינית. מייד אחרי הפגישה בפריס ביקש אבו מאזן לצאת לסעודיה, כדי לקבל את התמורה על הפגישה, אבל הפגישה לא יצאה אל הפועל.
מדינות ערב הסוניות כעסו על הפלסטינים בגלל המדיניות הניטרלית שלהם. הם הטיחו בהם כי כל השנים הם לא היו ניטרליים בסכסוך הפלסטיני עם ישראל, וכעת כאשר הם במצוקה- הפלסטינים מכריזים על ניטרליות. לפיכך, בניגוד להודעות הרשמיות, מדינות ערב הודיעו לפלסטינים כי לא יתמכו במהלך של הגשת הצעת החלטה נגד ישראל במועצת הביטחון בעניין ההתנחלויות. מן הסתם בשיחותיו בסעודיה ידרוש אבו מאזן את התמורה הזאת על הסיכונים שלקח בפגישה עם המחתרת האיראנית בפריס.
האם תיענה סעודיה לכך? אין לדעת כי בוודאי ניתנו הבטחות מאחורי הקלעים, אבל סעודיה אולי תעדיף להמתין כדי לבחון את רצינות הפגישה. דחיית הפגישה מצביעה על כך. בעבר היא דרשה מאבו מאזן לפגוש את המנהיג הלבנוני סעד חרירי, אבל כלום לא יצא מן הפגישה ההיא, ואש"ף המשיך בלבנון להיות בעל ברית של חיזבאללה מול הסלפים, ומעניין לראות אם הפגישה עם המחתרת האיראנית תשנה את המדיניות בלבנון. יש להניח שלא, כי הסלפים בלבנון הם אוייב משותף לאש"ף וחיזבאללה והם מאיימים על מחנות הפליטים, בעוד לחיזבאללה אין עניין במחנות האלה.
