הפגוע בפאריס התרחש בעצומן של חגיגות ה-14 ביולי לציון יום הבסטיליה ושעות ספורות בלבד אחרי שהנשיא פרנסואה הולנד הכריז בראיון טלויזיוני כי "ניכרת רגיעה מסוימת בפעילות הטרור ושבימים הקרובים יוסר "מצב החרום". הוא אף טען שהוא יגביר את מלחמתו נגד מעוזי דאע"ש בעירק ובסוריה.
הנשיא הולנד ושרותי הביטחון בצרפת האמינו בכל ליבם כי הם מסוגלים לעקור את שורשי הטרור הרחק ממדינתם. הם היו באמת משוכנעים כי ניתן יהיה לסכל פגועים מאחר וכל משחקי הכדורגל שנערכו שבועיים קודם במסגרת EURO, הסתימו אמנם בהפסד של צרפת בגמר התחרות, אך נערכו ללא תקרית למרות איומי הארגונים האיסלמים לבצע פגועים ראוותניים.
היום, אחרי ההתקפה הרצחנית בעיר ניס, צרפת שוקעת בדיכאון עמוק מאחר והרפובליקה עצמה וערכיה נפגעו קשות ביום חרותה. הטרוריסט המוסלמי הבודד הצליח לבדו ועם משאיתו, לקעקע את הערכים הבסיסיים של המהפכה הצרפתית : החרות, השוויון והאחווה. העם הצרפתי עדיין לא הפנים לחלוטין שהוא נמצא במלחמת קיום והוא מתקשה להתאושש מגל הטרור האחרון.
אחרי שעיר האורות והתרבות, פאריס, הוכתה מספר פעמים מפגועי טרור המוניים,הנה לפתע פתאום העיר ניס, בירת "חוף התכלת" שהיה כמדי שנה תוסס מתיירים ומצרפתים רבים הנופשים את חופשת הקייץ, הפכה בין לילה לעיר רפאים, לאי חורבות שבה שוטרים וחיילים מפטרלים. עיר התיירות השניה בגודלה אחרי פאריס שקעה פתאום בקדרות, באבל עמוק ובעצרות זיכרון. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, וימים אחדים בלבד בעת מלחמת אלג’יריה, צרפת שוב נמצאת בעוצר והתנועה הרגילה עצרה מלכת.
כדי להבין את התופעה ומדוע צרפת הפכה להיות מוקד לפגועי טרור איסלמים נזכיר את שרשרת ארועי הטרור המרכזיים מאז 2012:
- מרץ 2012- המחבל הצרפתי ממוצא אלגיראי, מוחמד מרח, רוצח בעיר טולוז 7 בני אדם ובניהם אב למשפחה יהודית ואת שלושת ילדיו בכניסה לבית ספר "אוצר התורה". המחבל היה ידוע לשרותים החשאיים.
-7 בינואר 2015- ג’יהדיסטיים בעלי נתינות צרפתית ביצעו טבח נגד מערכת העיתון הסטירי CHARLIE HEBDO ונגד יהודים שבאו לקנות חלות שבת במרכול כשר. למחרת נערכת הפגנה המונית של סולדיריות בהשתתפות ראשי ממשלות ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
-3 פבואר 2015- התקפה עם סכין מטבח נגד שלושה חיילים צרפתים שאבטחו מרכז קהילתי יהודי.
-19 באפריל 2015- סוכל ברגע האחרון נסיון לפוצץ כנסיה בעיר VILLEJUIF.המחבל ממוצא אלג'יראי היה ידוע לשרותי הביטחון.
-26 ביוני 2015- נערף ראשו של מנהל מפעל על ידי מחבל מוסלמי. ברגע האחרון סוכל נסיון של אותו מחבל לפוצץ רכב עמוס בבלוני גז.
-21 באוגוסט 2015- התקפה על ידי מוסלמי ברכבת אקספרס שנסעה מבריסל לפאריס. הודות לתושייתם של חיילים אמריקנים בחופשה נוטרל המחבל.
-13 בנובמבר 2015-התקפות סימולטניות נגד מסעדות, ואיצטדיון STADE DE FRANCE ומועדון BATACLAN. הוכרז על מצב חרום בכל הטריטוריה הצרפתית. 130 הרוגים ו-350 פצועים.
- 7בינואר 2016- סוכלה התקפה נגד מטה משטרה בפאריס על ידי טרוריסט שזעק לעבר השוטרים "אללה ואכבר" כשסכין קצבים בידו.
- 13 ביוני 2016- זוג קציני משטרה נרצח במקום מגוריו, ראש האישה נערף על ידי מוסלמי. הפגנות של שוטרים ברחובות וקריאה נואשת למשאבים נוספים ולביטחון יתר.
- 14 ביולי 2016- הטבח בניס על ידי נהג משאית שהיה ידוע למשטרה כעבריין סדרתי ומסוכן ושריצה בעבר תקופת מאסר ושוחרר. באחרונה הוא עבר שטיפת מוח של מטיפים מוסלמים. בטבח הנורא היו 84 הרוגים ובהם עשרה ילדים ו-300 פצועים מתוכם 50 נלחמים על חייהם בבתי החולים. ארגון דאע"ש נטל את האחריות לטבח. כוחות הביטחון פתחו בחקירה נגד המחבל שהיה ממוצא טוניסאי ונשאלת השאלה האם אכן נשבע אמונים לארגון האיסלמי.
במקרה הזה כמו באחרים נשאלת השאלה מדוע לא ננקטו צעדים מתאימים ודרסטיים כדי למנוע פיגועים נוספים? מדוע צרפת עדיין לא הפנימה את העובדה כי יש להלחם בטרור הקיצוני עד חורמה? יש גם לתמוה מדוע אפשרו לנהג משאית של 19 טון לנסוע בלב הריבריה ביום הבסטיליה שהוא יום חג ושבתון? מדוע האמינו השוטרים לנהג שאמר להם כי הוא נושא עימו "גלידות לחוגגים"? מדוע ולמה לא נערכה בדיקה יסודית במשאית הארורה? ואם היתה זו משאית תופת, האם האסון לא היה אז גרוע אלף מונים?
כדי להבין כיצד הגענו עד הלום ומהן הסיבות שדווקא צרפת היא מטרה ראשונה במערב יש להדגיש את הנקודות הבאות:
– צרפת מהווה סמל החופש והנאורות והערכים הדמוקרטים שהם מנוגדים לחלוטין לאידיאולוגיה הברברית והחשוכה של ארגוני הטרור העולמי. הפיגוע ביום הבסטיליה הוא ללא ספק פגיעה אנושה בערכי הרפובליקה הצרפתית ובצרפתיות עצמה.
– צרפת היא אמנם מדינה קתולית המפרידה בין דת למדינה. היא רפובליקה ממלכתית וחילונית בה חופש הביטוי וחופש העיתונות הם ערך עליון ומוחלט ומעוגן בחוקי יסוד. לראיה, הקריקטורות שהתפרסמו על הנביא מוחמד ושגרמו לטבח בינואר 2015 לא הרתיעו את העיתונאים והשלטונות מלהמשיך במלאכתם.
– צרפת הייתה בעבר אימפריה קולוניאליסטית שאחראית על עושק אוצרות הטבע של המושבות ועל דיכוי אוכלוסיות מקומיות.
– צרפת חתומה על הסכמי סייקס-פיקו שנחתמו לפני כבר מאה שנים. היא עד היום מנסה לשמור עליהם בניגוד גמור לארגונים האיסלמיים החותרים לפרק את המוסכמות שנחתמו אז, ולמחוק גם את הגבולות ששורטטו, כי מדינות המערב ובמיוחד צרפת לא התחשבו ברגשות הלאומיים של המקומיים ובמורכבויות השבטיות.
– צרפת דבקה בשמירת ריבונותה של לבנון ונלחמת נגד משטרו של אסד והיא שואפת להפילו בכל מחיר. אך במקביל היא מגבירה את מלחמתה נגד המדינה האיסלמית. בעירק ובסוריה וכן באפריקה.
– מלחמת אלג’יריה עדיין לא נשכחה בתודעה הצרפתית. בקרב הצעירים מהמגרב שנולדו בצרפת קיימת טינה עמוקה ותסכול כלפי השלטונות והוא מתבטא בנהירה לשורות דעאש והתנועות האיסלמיות במטרה לנקום.
– הנוכחות של 8 עד 10 מליון מוסלמים בצרפת משפיעה מאוד על קבלת ההחלטות בדרג המדיני וגם בהיבט המודיעיני. יש לצייו שבניגוד לגרמניה שבה רוב המוסלמים הם טורקים או אנגליה שרובם מהודו ופקיסטן, בצרפת הרוב המכריע הוא ממוצא צפון אפריקאי, ממרוקו, טוניסיה ואליג'ריה. אין ספק כי התוהו ובוהו השולט בלוב והשתלטותה של דאע"ש על המדינה תסכן בעתיד הקרוב את צרפת מפגועים של יוצאי לוב המוסלמים.
- צרפת שהיתה בשנות ה70 וה-80 מאוד נדיבה למהגרים מצפון אפריקה ולאיחוד משפחות מגלה היום את כפיות הטובה. כל עוד המוסלמים שבקרבה לא יפנימו כי אכן יש צורך להקלט כאזרחים רגילים ההסתה הדתית המוסלמית תמשיך להכות גלים ועימה פגועי טרור נוספים.
- מדובר כאן במלחמת תרבויות וערכים בין האיסלם הקיצוני למערב. בין אנשי החושך לאנשי הרוח והאור.
- יש לציין כי הטבח בעיר ניס בוצע שנה בדיוק אחרי ההסכם על הגרעין האירני שנחתם ב-14 ביולי 2015 בוינה גם על ידי צרפת. האם יש לשלטונות צרפת ביטחון שהפיגועים שנעשו בשנות ה-80 על ידי החיזבאללה נגד צנחנים צרפתיים בביירות שבלבנון או נגד מטרות בפאריס לא יחזרו על עצמם?
- מדוע אם כן בחר שר החוץ של צרפת להפגש עם אנשי חיזבאללה בעת בקורו האחרון בביירות? האם הוא מודע באמת לכוונות של המליציה השיעית הלבנונית?
- ההנהגה הפוליטית מחויבת לשנות לחלוטין את כללי המשחק. בתחילה יהיה קשה לצרפתים להפנים ולשנות את אורח חייהם עתיק היומין והנוח, אבל אין להם ברירה ועליהם לחיות מהיום ועד הודעה חדשה עם איומי הטרור היומי שאנו הישראלים חווים כבר שנים רבות.
- בפאריס ובערי השדה אמנם הוכרז מצב חרום אך לא יהיה די בנוכחות של חיילים ושוטרים בכל פינת רחוב בכדי להרתיע את המפגעים חדורי השנאה. יש לנקוט בצעדים שישראל נקטה בכל המשורים והרמות. להקים מחסומי פתע ולא להרתע להכנס לרובעים מסוכנים בהם המוסלמים עושים שם כהוות נפשם וכטוב בעיניהם. המלחמה גם ברשתות החברתיות ובהסתה במסגדים חייבת להיות ללא כחל וסרק.
– לצרפת יש אמנם שירותים מודיעיניים טובים ויכולות צבאיות וטכנולוגיות מתקדמות אך גם הפעם כמו בפעמים קודמות, כל המערכות נכשלו. אין ספק שהיה גם מחדל מודיעיני ואבטחתי שיש לבדוק ביסודיות. הדו"ח האחרון על פגועי הטרור שפורסם על ידי ועדת חקירה ממלכתית הוכיח בעליל את כשלונות שרותי הביטחון והמודיעין ואת חוסר התיאום בין הזרועות במשטרה, בג'אנדרמריה, ובשרותים החשאיים. וכן את מלחמת האגו ביניהם לרבות מאבקי הכוח של האגודים המקצועיים שבקרב אותם גופים.
צרפת גם חייבת להשקיע משאבים כבירים בנושא המודיעיני ובכוח אדם מיומן. עם זאת יש גם לציין כי מתוך יהירות מסוימת צרפת סירבה במהלך השנים לשתף פעולה עם מדינות המערב לרבות עם ישראל. היום המצב אמנם השתנה לטובה והקשרים אכן מאוד הדוקים בכל המישורים.
– בצרפת קיימים עדיין אינטלקטואלים רבים, הוגי דעות ויפה נפש שרואים בטרוריסטים לוחמי חרות וחופש. פעילי מחתרת הנלחמים בצדק נגד כל כיבוש ודיכוי. הדבר מתבטא בעיקר בנושא פתרון הבעיה הפלשתינית למרות שאין כל קשר ישיר לסכסוך שלנו.
-האירוניה היא שצרפת הנחשבת לידידת העולם הערבי, שתומכת מאז ומתמיד במאבקם לרבות ביוזמה לפתרון הבעיה הפלשתינית, מקבלת תמיד כבומרנג את גלי הטרור והופכת למטרה מועדפת.
בשנים האחרונות התרענו לא פעם על הסכנה האורבת לצרפת אך השלטונות העדיפו להעלים עין מסיבות שונות ומשונות ומשקולים אלקטורליים. הם כמובן טעו כאשר הססו לקרוא לאחראים על גל הטרור טרוריסטים איסלמיים במלוא מובן המילה. הם אינם יכולים להתעלם מהעובדה שנתינים צרפתיים מוסלמים הם אלה שבצעו את פעולות הטרור בפאריס וגם בבריסל. חלקם אף התאמן בסוריה, בלבנון,בעירק ובאפגניסטן.
-על האירופאיים ובמיוחד הצרפתים להבין אחת ולתמיד כי אי אפשר לעקור מהשורש ולחלוטין את הטרור הג'יהדסטי כי אין לו יעד ספיציפי. המימד הרעיוני והדתי הוא הקובע וזאת ישות שאין לה גבולות בכל המובנים. בלתי אפשרי להלחם בו באמצעים מערביים נאורים ולארגן אחרי כל טבח דיוני סרק ועצרות זכרון. המאבק הוא לאורך שנים ובשנוי המנטליות.
-צרפת שפעלה נכון באפריקה ובאפגניסטן והיום נגד דאע"ש חייבת לערוך חשבון נפש אמיתי. הטרור חצה את הים התיכון והוא מכה באירופה. על צרפת לשנות ללא היסוס את האסטרטגיה שלה ואת תודעתה הנאיבית והאדיבה כלפי המהגרים הקיצוניים. היא חייבת לנקוט בצעדים דרסטיים ומשפטיים גם נגד ההסתה במסגדים ובצעדים מרחיקי לכת גם אם הדבר נוגד את חירויות הפרט. במלחמה כמו במלחמה יש להילחם עד חורמה ועד הניצחון ובמקביל לשמור כמובן על הערכים היסודיים של דמוקרטיה נאורה.
לבסוף נדגיש כי למרות שאנו מאוכזבים מהדיפלומטיה הצרפתית כלפינו ובמיוחד בנושא הסכסוך עם הפלשתינים, אנו כמובן מלוכדים היום עם העם הצרפתי באבלו ובמאבקו נגד הטרור, ומחזקים את ידי השלטונות. ישראל תמיד תהיה מוכנה להושיט יד ולסייע כי היא למודת נסיון רב וכאוב.
