עבור לתוכן העמוד
תפריט

תקיפת מתקני הגרעין הישראליים לא הוזכרה בוועידת ביטחון הגרעין בוושיגטון

ישראל הואשמה בתגובה "בלתי פרופרציונלית" לשיגור רקטות לעבר מתקני הגרעין שלה בקיץ 2014. האם הקהילה הבינלאומית תדרוש ליישם את אמות המידה שהיא דורשת מישראל גם בתרחיש בו מתקני הגרעין בבלגיה, צרפת או ארה"ב מותקפים בידי דאעש? ב-1 באפריל 2016 נחתמה בוושינגטון ועידת הפסגה הבינלאומית שעסקה בנושא ביטחון. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אמר במהלך הוועידה, כי […]

ישראל הואשמה בתגובה "בלתי פרופרציונלית" לשיגור רקטות לעבר מתקני הגרעין שלה בקיץ 2014. האם הקהילה הבינלאומית תדרוש ליישם את אמות המידה שהיא דורשת מישראל גם בתרחיש בו מתקני הגרעין בבלגיה, צרפת או ארה"ב מותקפים בידי דאעש?

ב-1 באפריל 2016 נחתמה בוושינגטון ועידת הפסגה הבינלאומית שעסקה בנושא ביטחון. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אמר במהלך הוועידה, כי טרוריסטים שהיו מעורבים בפיגועים בפריז ובבריסל צילמו מנהל בכיר העובד במתקן גרעיני בבריסל, ו"עובדה זה מלמדת אותנו על ההשלכות האפשריות של השגה ושימוש בנשק להשמדה המונית". אובמה הגדיר את ההפצה והשימוש בנשק גרעני כ"איום החמור ביותר על הביטחון והשלום העולמי".

בהודעה המסכמת של הוועידה הודגשו בין היתר הנקודות הבאות: איום הטרור הגרעיני והרדיולוגי נותר אחד האתגרים הגדולים ביותר לביטחון הבינלאומי ואיום זה הולך ומתפתח בהתמדה, מחויבות ליצירת תנאים בינלאומיים יציבים ברוח של שלום באמצעות הפחתת האיום של הטרור הגרעיני וחיזוק ביטחון הגרעין, והתמודדות עם טרור גרעיני ורדיולוגי מחייב שיתוף פעולה בינלאומי, כולל שיתוף מידע בהתאם לחוקי המדינות והנהלים התקפים בהן.

הוועידה הבינלאומית לנושא ביטחון הגרעין התעלמה מאיום של ארגוני טרור לתקוף את מתקני הגרעין של מדינה דמוקרטית, איום שמומש בשנת 2014 ואשר עודנו תקף. בקיץ 2014 שיגרו ארגוני הטרור הפלסטיניים חמאס והג'יהאד האסלאמי רקטות לעבר הכורים הגרעיניים בדימונה ובשורק ובסיס צבאי על פי הערכת חמאס נמצאים טילים גרעיניים. כמו כן, שוגרו טילים לעבר המפעלים הכימיים באזור חיפה בניסיון לגרום להרג המוני.

ארגון הטרור הלבנוני שיעי חיזבאללה שיגר רקטות לעבר מיכלי האמוניה באזור חיפה בשנת 2016 במהלך מלחמת לבנון השנייה. מנהיג הארגון חסן נסראללה איים לא מכבר לתקוף פעם נוספת את מיכלי האמוניה בחיפה בהדגישו, כי התוצאות של פגיעה ביעד זה דומים לזו של פצצה גרעינית.

הקהילה הבינלאומית נמנעה ועודנה מלהגיב על התקיפות שבוצעו נגד מתקני הגרעין והמפעלים הכימיים הישראליים, וכך גם נגד האיומים לבצע תקיפות נוספות נגד יעדים אלה. הנושא אף לא הוזכר בוועידה שעסקה באיומים על מתקני הגרעין בעולם.

לסוגית תקיפת מתקני הגרעין הישראליים חשיבות רבה בניתוח התגובה הצבאית הישראלית נגד ארגוני הטרור ברצועת עזה בקיץ 2014 על רקע הטענות, כי הייתה זו תגובה "בלתי פרופרציונלית" לאיום. האם הקהילה הבינלאומית תדרוש ליישם את אמות המידה שהיא דורשת מישראל גם בתרחיש בו מתקני הגרעין בבלגיה,צרפת או ארה"ב מותקפים בידי ארגוני טרור?