המסר והסכין: מה עומד מאחורי ההתקוממות הפלסטינית החדשה

10-03-2016

knife_message_banner_HEB2 (1)

מחקר חדש של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

המסר והסכין: מה עומד מאחורי ההתקוממות הפלסטינית החדשה

 

לגל הטרור החדש שהחל באוקטובר 2015, בסדרת פיגועי טרור אקראיים וקטלניים על ידי יחידים ללא שיוך ארגוני לכאורה, ניתנו שמות ופרשנויות רבות.

מחקר חדש של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, “המסר והסכין: מה עומד מאחורי ההתקוממות הפלסטינית החדשה”  מספק את הניתוח המקיף הראשון על מה שנחשב על ידי רבים כהתפרצות אלימות ספונטנית חדשה ובלתי מאורגנת של צעירים פלסטינים מתוסכלים שאינם מזוהים עם שום ארגון מסוים.

מחקר זה קושר באופן ברור בין הטרור הנוכחי לבין המדיניות המכוונת של הרש”פ כפי שאומצה על ידי ועידת הפתח בבית לחם בשנת 2009, ומתאר בפירוט, איך ההחלטות שהתקבלו אז מתורגמות למציאות בשטח כעת. כמו למשל הצתת סוגיית הר הבית ואל אקצא, והדרך שבה הרשות הפלסטינית מעוותת בכוונה תחילה את דיווחי החדשות, בכדי ללבות את הזעם של הפלסטינים כלפי ישראל.

פרק הסקירה קושר בין הקצוות הרבים שלכאורה אינם מתחברים זה לזה לכדי מטריצה בסיסית שיד מכוונת מאחוריה. הפרקים הבאים מביאים תיעוד של האסטרטגיה האלימה הנוכחית של הרשות הפלסטינית; התפקיד של המדיה החברתית בגל המתמשך של הטרור, כולל רשתות חברתיות המזוהות עם הפתח והחמאס מספקים תדריכים את מי להרוג ולדרך היעילה ביותר להרוג וכל זאת ללא השארת טביעות אצבעות. וכן, פרופילים מפורטים של מבצעי הפיגועים במאה הימים הראשונים של הגל בו אנו מצויים בימים אלו.

 

תמצית ממצאי המחקר:

  • המדיה החברתית היא הכלי המאפשר את גל הטרור הזה. הוא מסייע בהפצת שמועות ושקרים, מספק מודלים לחיקוי ותמריצים. ותדריכים מפורטים לגבי יעדים לפיגועים ולהתקפות לדרך היעילה ביותר להרוג.

המדריך “לדקור יהודי” של הפלסטינים

  • הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס והכפופים אליו אכן מדרבנים את הצעירים לפעולה באמצעות הודעות מכוונת, עיוות המציאות שמובע לפעמים בגלוי על ידי גורמים פלסטינים בכירים, אבל בעיקר בעורמה, שמטרתה שמירה על הסכסוך חי ורלוונטי ותיאור הפלסטינים כקורבנות בסכסוך זה. המסרים של הבכירים הפלסטינים מועברים לא כפקודה ישירה לצאת להרג אלא כעידוד מוסרי וענייני לפגוע בישראלים וביהודים כדי לשמר את הסכסוך המתמשך ולקבע את מעמד הפלסטינים כקורבנות
  • ב- 16 בספטמבר, 2015 הכריז אבו מאזן בטלוויזיה הפלסטינית “אנו מברכים על כל טיפת דם שנשפך למען ירושלים, שהוא דם טהור ונקי”…”הדם נשפך למען אללה. כל שהיד יגיע לגן עדן וכל הפצועים יתוגמלו על ידי אללה”.
  • ההנהגה והחברה הפלסטינית מסיתים לאלימות כאשר הם מתארים את מבצעי הפיגועים כשהידים (קדושים) ומנצחים את שמם בבתי ספר וגנים ציבוריים. החברה והמנהיגות מעודדת פיגועים על ידי מתן משכורות ופנסיה למשפחות מצבעי הפיגועים שנכלאו או נהרגו וסיפוק משאבים למימון בניה מחדש לבתים שנהרסו. תעשיית יחסי ציבור משומנת היטב מעודדת פיגועים נוספים באמצעות פרסום שלטי זיכרון של המפגעים במרכזי האוכלוסייה הפלסטינית.

שלט חוצות של ארגון הפתח לכבוד “”הבן” שנהרג

 

  • בשלב הראשון של ההתקוממות בלט השימוש במוטיב הקריאה להגנה על מסגד אל-אקצה, ושימוש בכיפת הסלע כסמל מייצג. השלב השני לובה על ידי המדיה החברתית בדברי שבח והלל למעשי המפגעים. השלב השלישי, הנוכחי, מתאפיין בקריאה לנקמה על הרצח של “חפים מפשע”. מוטיבים אנטישמיים נמצאים בכל השלבים ובכל הפלטפורמות של ההסתה המתמשכת.

 

  • התקשורת העולמית והמנהיגות המערבית מהווים הד לנרטיב הפלסטיני כי ההתקפות נובעות מתסכול פלסטינאי כתוצאה מהכיבוש הישראלי המתמשך ומדיניות ההתנחלויות שלה. הפלסטינים אינם נדרשים לשלם מחיר כלשהועל תמיכתם במתקפת הטרור.

 

את המחקר המלא ניתן למצוא באתר האינטרנט של המרכז הירושלמי:

http://jcpa.org/the-knife-and-the-message-the-roots-of-the- חדש-פלסטיני-מרד /

This entry was posted in הר הבית, הרשות הפלסטינית, טרור. Bookmark the permalink.