עבור לתוכן העמוד
Menu

אסטרטגיית המאבק של חמאס באינתיפאדת אל-קודס

ראשי חמאס מציגים אסטרטגיית פעולה המבוססת על שילוב של טרור ודיפלומטיה שנועדה בשלב ראשון לכפות על ישראל נסיגה לגבולות 67', ובמקביל לסלול את הדרך להשתלטות על התנועה הלאומית הפלסטינית. ראשי חמאס מציגים את אסטרטגיית המאבק נגד ישראל המשלבת בין טרור לדיפלומטיה, ואשר חותרת בסופו של דבר להביא לכיבוש שטח מדינת ישראל, ולהקים במקומה מדינה אסלאמית. בהרצאה ששודרה לרגל יום […]

ראשי חמאס מציגים אסטרטגיית פעולה המבוססת על שילוב של טרור ודיפלומטיה שנועדה בשלב ראשון לכפות על ישראל נסיגה לגבולות 67', ובמקביל לסלול את הדרך להשתלטות על התנועה הלאומית הפלסטינית.

ראשי חמאס מציגים את אסטרטגיית המאבק נגד ישראל המשלבת בין טרור לדיפלומטיה, ואשר חותרת בסופו של דבר להביא לכיבוש שטח מדינת ישראל, ולהקים במקומה מדינה אסלאמית.

בהרצאה ששודרה לרגל יום השנה ה-28 להקמת חמאס באירוע של ארגון הסטודנטים של חמאס בביר זית (הסרטון הועלה ליוטיוב ב-16 בדצמבר 2015), אמר מנהיג חמאס ח'אלד משעל כי האסטרטגיה של חמאס נשענת על שלושה מישורים המשלימים זה את זה: הסלמת האינתיפאדה, סיום מצב הפילוג בזירה הפלסטינית והפעילות המדינית, הדיפלומטית, ההסברתית והמשפטית נגד ישראל, שנועדה בין היתר להעצים את הזעם הבינלאומי על ישראל.

משעל הדגיש, כי הפעילות צריכה להתנהל במקביל בשלושת המישורים, ואין לוותר על אחד מהם או לקיים קיום בשאלה איזה מסלול חשוב יותר.

גישה דומה הציג סגן מנהיג חמאס, איסמאעיל הניה, בהרצאה בעזה בוועידת אל-קודס התשיעית, שערך מוסד אל-קודס הבינלאומי ב-17 בדצמבר 2015 תחת הכותרת "מצב התרבות והחברה באל-קודס – הדרכים להתעוררות".2

הניה הציג ארבעה מסלולים לתמיכה באינתיפאדת אל-קודס:

  • הסלמת האינתיפאדה והרחבת מעגל הנוטלים בה חלק.
  • ביסוס האחדות הלאומית,ובכלל זה כינוס ההנהגה הזמנית של אש"ף לגיבוש אסטרטגיה לתמיכה באינתיפאדה.הניה קרא לצעירים הפלסטינים לכפות על ההנהגה הפלסטינית ברמאללה לזמן ישיבה של ההנהגה הזמנית, שאמורה להתכנס לראשונה בהשתתפות נציגי חמאס והג'יהאד האסלאמי.
  • המשך מגמת הפתיחות כלפי האומה הערבית והאסלאמית וחיזוק היחסים עם מדינות הנימנות עליה,על בסיס המכנה המשותף המציב את סוגית פלסטין והאינתיפאדה בראש סדר העדיפויות.
  • פעילות בזירה הבינלאומית כדי להבטיח רשת ביטחון לתמיכה באינתיפאדה ובסוגיה הפלסטינית.

נאומיהם של משעל והניה משקפים את האסטרטגיה שגיבשה חמאס בשנים האחרונות, השמה דגש על שילוב בין טרור לפעילות מדינית, וזאת מבלי לזנוח את הדבקות במימוש החזון האסלאמי בדבר השמדתה של מדינת ישראל.

האסטרטגיה של חמאס מכוונת להשיג מספר יעדים מרכזיים:

  • החלשת ישראל באמצעות גל טרור מתמשך ומסלים.
  • חיזוק התמיכה העממית הפלסטינית בחמאס באיו"ש(רצועת עזה ממילא תחת שליטה מוחלטת של חמאס)באמצעות תפיסת עמדת מנהיגות בהכוונת האינתיפאדה.
  • ערעור היציבות הפנימית בשטחי הרשות הפלסטינית באיו"ש ודרבון הכוחות המניעים את האינתיפאדה להפיל את שלטון הרשות הפלסטינית או לכפות עליה לקבל את תנאי חמאס לשותפות מדינית,שמשמעותה המעשית כניסה של חמאס לאש"ף כשלב ראשון לקראת השתלטות על הארגון,ובכך להשיג את בכורת הייצוג של העם הפלסטיני המוכרת ע"י האו"ם והקהילה הבינלאומית.
  • ניצול הכלים המדיניים,המשפטיים והתעמולתיים כדי להחליש את כוחה ישראל ואת יכולתה לממש את זכות ההגנה העצמית,באמצעות לחצים מדיניים,החלטות של מוסדות בינלאומיים, סנקציות ופסיקות של בתי המשפט הבינלאומיים.
  • המשך הברית האסטרטגית עם איראן וחיזבאללה.

ראשי חמאס עדיין רואים אינטרס בשמירה על האופי "העממי" כלשונם של האינתיפאדה ובמיקודה בשטחי איו"ש וישראל. משמעות הדברים – היעדר נכונות לפי שעה לפתוח חזית נוספת (למעט תקריות ספורדיות) בגבול רצועת עזה, ורצון להעצים את הלחץ על הרשות הפלסטינית ברמאללה באמצעות האינתיפאדה המכוונת גם נגד שלטונה.

הרשות הפלסטינית אף היא תומכת ומעודדת את האינתיפאדה כאמצעי לחץ על ישראל ועל הקהילה הבינלאומית על מנת לדרבנה לכפות על ישראל נסיגה לגבולות67' ללא כל מתן תמורה פלסטינית. על פי תפיסת הרשות הפלסטינית, הסכסוך עם ישראל לא יסתיים בנסיגה אלא יימשך מאותה נקודה והפעם על בסיס קו הגבול החדש ומעמדה אסטרטגית משופרת שתאיים על עצם קיומה של מדינת ישראל.

מרחב התמרון של ישראל מוגבל ביותר בהיעדר שותף פלסטיני המכיר בזכות קיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. המדיניות הישראלית מתמקדת בעיקר בבלימה ובקניית זמן, מתוך הנחה שנסיגה בעיתוי הנוכחי תאיץ את תהליך השתלטות חמאס, ותנועות אסלאמיות אחרות, על הרשות הפלסטינית. "קניית הזמן" חשובה בראיית ההנהגה הישראלית לאור המצב הבלתי יציב במזרח התיכון, והחשש לנפילה של מדינות נוספות לידי האסלאם הקיצוני. ערעור היציבות בממלכת ירדן עלול לשנות מהותית את מפת האיומים על ישראל וסכנה זו מחזקת בעיני ההנהגה הישראלית את החשיבות בשמירה על נוכחות צבאית בשטחי מפתח באיו"ש.