בלוגים

האם תקיפות בסכין נחשבות מעשה טרור או לא?

11/12/2015

בנסיון מסקרן, תוך שימוש בלוליינות משפטית ואפולוגטיקה, תמך ראש הממשלה השוודי סטפן לופבן בהאשמותיה האחרונות של שרת החוץ נגד ישראל בדבר “הוצאה להורג” של טרוריסטים שדקרו אזרחים ישראלים, בטענה כי תקיפות ע”י סכין לא יכולות באמת להיחשב כמעשה טרור.

בנושא הדקירות, ראש הממשלה לופבם צוטט ב7 לדצמבר 2015 ע”י סוכנות הידיעות השוודית TT באומרו: “לא, היא אינה מסווגת ככזו. ישנו סיווג בינלאומי המגדיר מתי זה נחשב ומתי לא. ממה שאני יודע היא אינה מסווגת כמעשה טרור”

בנסיונו להבהיר את אמירתו המשונה והמעט רעועה, הוא הוסיף לאחר מכן: “לא ברור אם תקיפות הסכינים הללו אורגנו ע”י גופים המוגדרים כארגוני טרור. אך תקיפות מאורגנות הם בודאי מעשי טרור.”

על פי ההגיון המעוות של ראש הממשלה השוודי, כל דקירה שאיננה מאורגנת או מבוצעת במסגרת של ארגון טרור מוגדר אינה נחשבת מעשה טרור.

על אף תחושה קלה של קנאה ביכולתו של ראש הממשלה השוודי לשבת מרחוק בנינוחות היחסית של המקלט הסקנדינבי נטול הטרור, ולנתח במוסריות מתנשאת מה נחשב או לא נחשב טרור והאם לישראל זכות להגן על עצמה או לא, בכל זאת יש צורך להעמיד דברים על דיוקם בכל הנוגע לטרור.

  • בניגוד לטענתו של ראש ממשלת שוודיה, לא קיימת במשפט או בפרקטיקה הבינלאומיים כל סיווג או קלסיפיקציה של ארגוני טרור או מעשי טרור.
  • החוק והמנהג הבינלאומיים כפי שנקבעו באינספור החלטות מחייבות של מועצת הביטחון של האו”ם, והצהרות בינלאומיות שנתמכו ע”י שבדיה, מגדירות בדיוק מהם הפרמטרים וההגדרות של טרור.
  • מסמכים רשמיים כאלה מגנים בעקביות ומגדירים אופן החמור ביותר כל מעשה טרור באשר הוא ,ללא קשר למניעיו לעיתויו ולמבצעיו כאחד האיומים החמורים ביותר לשלום ולביטחון
  • הם מגדירים כבלתי ניתנים להצדקה את כל הפשעים, כולל נגד אזרחים, המבוצעים בכוונה לגרום מוות או נזק גופני חמור, או לקיחת שבויים במטרה לזרוע טרור בציבור הרחב או להכריח ממשלה או ארגון בינלאומי לבצע או להימנע מלבצע כל מעשה המהווה עברה הנמצאת בטווח, ושמוגדרת ע”י ועידות בינלאומיות ופרוטוקולים כמתקשרת לטרור.
  • הם מדריכים מדינות להאבק בטרור על כל גווניו וצורותיו.

 

למרות שברור שראשי ממשלה ושרי חוץ הם בסך הכל בני-תמותה שעלולים לטעות, הרי שיש להניח כי במערכת ממשלתית תקינה, הצהרות בנושאים מרכזיים בעלי אופי משפטי, הניתנים ע”י נציגים בכירים בממשל ושמתייחסים לפעולותיה של מדינה ידידה, יהיו מבוססים על מידע מדויק תוך מודעות לעקרונות משפטיים מתאימים.

אודות המחבר אלן בייקר

השגריר אלן בייקר, מנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (ICA), שירת בתפקיד היועץ המשפטי וסמנכ"ל משרד החוץ, כיהן כשגריר ישראל בקנדה ומייצג את ישראל בוועידות בינ"ל ובמו"מ בתחומי המשפט הבינלאומי.
This entry was posted in טרור, משפט בינלאומי, שבדיה. Bookmark the permalink.