עבור לתוכן העמוד
Menu

היד הנסתרת מאחורי גל הטרור הפלסטיני

רצועת עזה הפכה למעשה למדינה פלסטינית עצמאית, ומדינה זו הנשלטת ע"י חמאס מנסה באמצעות "אינתיפאדת אל-קודס" לספח תחת שלטונה את שטחי הגדה המערבית. וזה רק שלב בתכנית השלבים לביצוע טיהור אתני של היהודים מארץ ישראל. גל הטרור הפלסטיני נגד ישראל, המכונה ע"י ההנהגה הפלסטינית "אינתפיאדה" (התקוממות אלימה ובכללה מאבק מזוין), זוכה לתמיכה גלויה של כל הארגונים והמוסדות המייצגים את העם הפלסטיני, ובכלל אש"ף, הרשות […]

רצועת עזה הפכה למעשה למדינה פלסטינית עצמאית, ומדינה זו הנשלטת ע"י חמאס מנסה באמצעות "אינתיפאדת אל-קודס" לספח תחת שלטונה את שטחי הגדה המערבית. וזה רק שלב בתכנית השלבים לביצוע טיהור אתני של היהודים מארץ ישראל.

גל הטרור הפלסטיני נגד ישראל, המכונה ע"י ההנהגה הפלסטינית "אינתפיאדה" (התקוממות אלימה ובכללה מאבק מזוין), זוכה לתמיכה גלויה של כל הארגונים והמוסדות המייצגים את העם הפלסטיני, ובכלל אש"ף, הרשות הפלסטינית ברמאללה, רשויות חמאס השולטות ברצועת עזה וארגונים המייצגים את הקהילות הפלסטיניות בפזורה.

את האור הירוק לאינתיפאדה נתן יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), בנאומו בפני עצרת האו"ם ב-30 בספטמבר 2015, בו העלה על נס את הטרור הפלסטיני ואיים בכאוס מדיני, שמשמעותו המעשית התדרדרות לעימות כולל בדפוסים של אינתיפאדה.

אבו מאזן חותר באמצעות שחרור רסן הטרור הפלסטיני לגרור מעורבות בינלאומית גדולה יותר בסכסוך כדי ליצוק תוכן מעשי בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם67/19 מ-4 בדצמבר 2012 המכירה ב"פלסטין" כמדינה שאינה חברה באו"ם בגבולות ה-4 ביוני 1967, ובכללם מזרח ירושלים. הטרור הפלסטיני נועד אפוא לשמש מנוף ללחץ בינלאומי על ישראל שיכפה עליה לסגת ללא מו"מ ותנאי משטחי איו"ש, ומקו הגבול החדש יימשך המאבק הפלסטיני נגד ישראל בתנאים משופרים.

גם הנהגת חמאס רואה בהחלטת האו"ם הזדמנות היסטורית עבורה, בפרט בסעיף בהחלטה המכיר ב"וועד הפועל של אש"ף, בהתאם להחלטה של המועצה הלאומית הפלסטינית, כנושא בסמכות ובאחריות של ממשלת מדינת פלסטין הזמנית".

חמאס, אשר בעבר היה יריב מר של אש"ף, סימן את ההשתלטות על אש"ף כיעד ראשון במעלה על מנת לתפוס את בכורת הייצוג הבלעדי של העם הפלסטיני ולזכות בהכרה בינלאומית במעמדו זה על כל המשמעויות המדיניות, המשפטיות, הכלכליות והאחרות הכרוכות בכך.

אשר על כן, בהסכמי הפיוס בין הרשות הפלסטינית/ 'פתח' לבין חמאס, תבעה הנהגת חמאס לכונן הנהגה זמנית של אש"ף בהשתתפות חמאס והג'יהאד האסלאמי,כלומר שותפות בממשלה הפלסטינית הזמנית, ועריכת בחירות חדשות למוסדות אש"ף, ובראש ובראשונה למועצה הלאומית הפלסטינית.

על את התחייבותו הכתובה ותמיכתו המוצהרת בפיוס לאומי, אבו מאזן אינו ממהר לשלב את חמאס במוסדות אש"ף, והוא מתנה זאת בקבלת שליטה בפועל על רצועת עזה הנתונה תחת שלטון אפקטיבי של חמאס. בראייית חמאס, אבו מאזן וההנהגה הפלסטינית הנוכחית ניצבת כמכשול בפניה כדי להשיג דריסת רגל בהסכם בתוך מוסדות אש"ף והוועד הפועל של אש"ף, הוא הממשלה הפלסטינית הזמנית.

הנהגת חמאס מבינה, כי אבו מאזן חותר באמצעות "אינתיפאדה" לשדרג את ההכרה הבינלאומית כמדינה הפלסטינית ובמעמדו כ"נשיא" של כל העם הפלסטיני,ובכלל זה ברצועת עזה, וזאת מבלי שנפתחה הדלת עבורה להשתלב במוסדות המדינה שבדרך המוכרים ע"י הקהילה הבינלאומית.

אבו מאזן וההנהגה הפלסטינית ברמאללה סומנו אפוא ע"י חמאס כ"בוגדים", משתפי פעולה עם ישראל ב"פשע החמור" של התיאום הביטחוני ואשר דינם יהיה הוצאה להורג בגין "בגידה חמורה" בעם הפלסטיני. ראשי חמאס שוללים את עצם הלגיטימציה של שלטון הרשות הפלסטינית וקוראים להפלתה בידי ההמון. דרך הפעולה בה בחרה חמאס, תואמת את זו של הרשות הפלסטינית, אך היא נובעת מאינטרסים שונים בתכלית ואף מנוגדים.

הנהגת חמאס חתרה בשנים האחרונות לעורר אינתיפאדה באיו"ש שתביא למיטוטה של הרשות הפלסטינית אם באמצעות מרד של הציבור הפלסטיני ובין אם ע"י גרירת ישראל לפעולה צבאית מקיפה באיו"ש שתכוון גם נגד הכוחות הצבאיים של הרשות הפלסטינית האחראים לטרור.

גם את גל הטרור הנוכחי הנהגת חמאס מנכסת לעצמה בכנותה אותו "אינתיפאדת אל-קודס", והיא שמה דגש עליון בפתיחת חזית מול ישראל מתוך שטחי איו"ש ובתוך שטח ישראל באמצעות קריאה לערביי ישראל ליטול חלק פעיל במאבק. רצועת עזה משמשת בסיס להפעלת גל הטרור, אך למעט מספר פיגועי טרור (שיגור מספר רקטות, פיגוע ירי צלפים ופריצה של גדר הגבול) הנהגת חמאס נמנעת כבעבר מלהגיב על "הפגיעה בפלסטינים" בשיגור מסיבי של רקטות לעבר ישובים ישראליים.

דובר חמאס, סאמי אבו זוהרי, הבהיר (ביטאון חמאס "פלסטין", 14 באוקטובר), כי לחמאס עניין בשמירת מה שהוא כינה "האופי העממי של אינתיפאדת אל-קודס"ובמיקוד המאבק בגדה המערבית ובירושלים, כולל באמצעות הפיגועים בתוך שטח ישראל. אבו זוהרי הדגיש גם את החשיבות של ניצול הכלים המשפטיים וארגוני זכויות אדם במאבק של ארגוני הטרור נגד ישראל, ובעיקר ב"הוצאות להורג ללא משפט" כהגדרתו של פלסטינים (שחוסלו בעת ניסיון לרצוח אזרחים וחיילים ישראלים בדקירות סכין, דריסה או בדרכים אחרות).

במילים אחרות, הנהגת חמאס אינה מעוניינת לפתוח חזית צבאית מיידית נגד ישראל ברצועת עזה, אלא למקד את פעילות הטרור באיו"ש, ירושלים וישראל כדי בראש ובראשונה להביא לערעור שלטונה של הרשות הפלסטינית, אשר יסלול בראייתה את הדרך להשתלטות על מוסדות אש"ף ולקבלת הכרה בינלאומית כנציג הבלעדי של העם הפלסטיני וכבעלת הסמכות החוקי לשמש ממשלה של מדינת פלסטין, הזכאית לממש את ריבונותה (בשלב ראשון) בשטחי 67'.

מדיניות חמאס משקפת את הביטחון העצמי הרב של ארגון הטרור, החש שהתשתית הצבאית הנרחבת שפיתח ברצועת עזה ויכולתו לשמור על השלטון גם לאחר מספר מערכות צבאיות עם ישראל, מספקת לו הרתעה מפני פעולה צבאית ישראלית נגדו ברצועת עזה.

רצועת עזה הפכה למעשה למדינה פלסטינית עצמאית, ומדינה זו הנשלטת ע"י חמאס מנסה באמצעות "אינתיפאת אל-קודס" לספח תחת שלטונה את שטחי הגדה המערבית.

וזה רק שלב בתכנית השלבים לביצוע טיהור אתני של היהודים מארץ ישראל. בהקשר זה אמר מחמוד אל-זהאר, ראש המחלקה המדינית בחמאס הנחשב לאחד מעמודי התווך של התנועה, (ביטאון חמאס "פלסטין", 17 באוקטובר), כי המאבק ל"סילוק היהודים מכל פלסטין הוא ציווי דתי קודם להיותו חובה לאומית".