עבור לתוכן העמוד
Menu

"מסע ההרגעה" של מזכיר המדינה האמריקאי במזרח התיכון

בתחילת השבוע הנוכחי יצא מזכיר המדינה של ארה"ב ג'ון קרי למסע מורכב במזרח התיכון. מטרתו העיקרית היא להרגיע את בני בריתה הערביים של וושינגטון כי ההסכם שחתם עם איראן הוא טוב, ימנע ממנה ייצור פצצה אטומית בשנים הבאות וכי ארה"ב תעמוד לצידה של ידידיה במאבק נגד הטרור. מדובר אם כן בביקור שמטרתו לאחות את הקרעים […]

בתחילת השבוע הנוכחי יצא מזכיר המדינה של ארה"ב ג'ון קרי למסע מורכב במזרח התיכון. מטרתו העיקרית היא להרגיע את בני בריתה הערביים של וושינגטון כי ההסכם שחתם עם איראן הוא טוב, ימנע ממנה ייצור פצצה אטומית בשנים הבאות וכי ארה"ב תעמוד לצידה של ידידיה במאבק נגד הטרור. מדובר אם כן בביקור שמטרתו לאחות את הקרעים שנתהוו בין ארה"ב למצרים, לסעודיה ולמדינות המפרץ בשנים 2013-15 שבמהלכן הובילה ארה"ב את המו"מ עם איראן. בתקופה זו התעלמה ארה"ב מבנות בריתה המסורתיות שלה במזרח התיכון והעצימה את אוייבתן העיקרית איראן השיעית, החותרת בריש גלי להריסתן ובניית שלטון שיעי קיצוני באזור.

נחישותה של ארה"ב להגיע להסכם בכל מחיר עם איראן התבררה סופית כאשר נודע ב-2013 כי היא ניהלה מו"מ סודי ישיר עימה בעומאן הרחק מעיני סעודיה שהיא היעד המרכזי להשתלטות איראנית במפרץ ובת בריתה של ארה"ב מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. מבחינתה של סעודיה הייתה זו מעין בגידה בדיוק כפי שחשו גם בישראל שאיראן אינה מפסיקה להצהיר על הכוונה להשמידה.

היחסים המעורערים בין מצרים לארה"ב

מצרים אומנם לא היתה פעילה ישירות מול איראן, על רקע קשייה הרבים, אך סיסי דאג להודיע לעיתים מזומנות כי ביטחון המפרץ כמוהו כביטחונה של מצרים. אלא שלגבי מצרים נוספה עויינותו המיוחדת של אובמה לנשיא מצרים, עבד פתאח אל סיסי שהואשם בסילוקו מן השלטון של מחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, לאחר ש"נבחר לכהונתו באופן דמוקרטי" – כך על פי הבית הלבן. יתרה מכך ארה"ב חיזקה את קשריה עם תורכיה וקטאר התומכות הגדולות של תנועת האחים המוסלמים ובמקביל העניקה להם תמיכה מוסרית במלחמתם למוטט את שלטונו של סיסי ולקעקע את יציבותה של מצרים. הדברים הגיעו למצב כה אבסורדי שבמהלך מבצע צוק איתן ארה"ב תמכה בתיווך קטארי-תורכי בין ישראל לבין חמאס ופגעה במאמצי התיווך של מצרים שהיו מקובלים ע"י ישראל.

באוקטובר 2013 שלושה חודשים לאחר סילוקו של מורסי "הענישה" ארה"ב את מצרים והשעתה את עיקר הסיוע הצבאי המיועד לה ובכללו גם את האימונים המשותפים של שני הצבאות שהתחילו עוד ב- 1980. זאת כאשר הכלכלה המצרית הייתה על סף קריסה ואירגון הטרור האסלאמי אנצאר בית אל מקדס הגביר את התקפותיו בסיני ובמצרים גופא. רק סיוע מסיבי של סעודיה, בחריין ומדינת האמירות הצילו את מצרים מאסון כלכלי. כל זאת לא שינה את מדיניותו של אובמה שהתעלם הן מהשת"פ האסטרטגי שהוקם בין ארה"ב ומצרים בעקבות חתימתת הסכם השלום עם ישראל והן מקריאתו הנואשת של סיסי לסיוע בראיון המפורסם לוושינגטון פוסט ב- 3.8.2013 שהיכה גלים באותם הימים. יתרה מזו הוא תקף את סיסי מספר פעמים על רקע פגיעות בזכויות האדם והחליש אותו במאבקים המרים שהיה עליו לנהל בתחומי הכלכלה והביטחון.

חשיבותה האסטרטגית של מצרים

מצרים היא המדינה הערבית היחידה הקיימת משחר ההיסטוריה בגבולותיה הנוכחים, היא הגדולה במדינות ערב מבחינה דמוגרפית עם 90 מיליון תושבים. היא בעלת חשיבות גיאו – אסטרגית ממדרגה ראשונה וארה"ב זקוקה לה כדי לשמור על מעבר חופשי לאוניות המלחמה שלה בתעלת סואץ ולמטוסי הקרב שלה במרחב האוירי המצרי. מלחמת המפרץ השניה לא הייתה מתקיימת אם ממשלת מצרים לא היתה פותחת את המרחב האוירי למטוסי ארה"ב בניגוד לטורקיה שאסרה עליהם לפעול מאינצ'רליק. מצרים של סיסי בחרה במודע במדיניותו של סאדאת להשתייך למחנה המערבי ולהשען על ארה"ב. אבל נתונים אלה לא הועילו לה והיא הוחרמה ע"י ארה"ב. בצר לה פנתה לרוסיה עימה חתמה על עיסקה להספקת נשק ושת"פ כלכלי. סיסי גם בדק את האפשרות לשת"פ כלכלי עם סין והצליח לשנע את צרפת לספק לו 24 מטוסי קרב ראפאל וקורבטה בתנאי מימון טובים. עם זאת מצרים זקוקה לסיוע הצבאי והכלכלי שרק ארה"ב יכולה להעניק לה כגון אימון כוחותיה במלחמת גרילה ואספקת ציוד מתאים למלחמה בטרור בסיני.

החששות של מצרים סעודיה ומדינות המפרץ

ארה"ב של אובמה חפרה תהום בינה לבין מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ החוששות מן החתרנות האיראנית הבלתי נלאית. מבלי לחוש בזאת אובמה קומם עליו את העולם הסוני המהווה 85% מן המוסלמים ומנסה להכפיף אותם לאיראן השיעית השואפת להטיל את מרותה עליהם ולהשיג הגמוניה באזור. אומנם הסונים מפולגים ונמצאים במצב של חולשה: האחים המוסלמים נלחמים במצרים, דאע"ש נלחם בסונים ובשיעים בעיראק ובסוריה ובסיני גם נגד מצרים ועוד ניתן להוסיף. עם זאת אין שום סיכוי שהסונים, שהם הרוב המכריע באסלאם, יסכימו לקבל את איראן כמעצמה אזורית מספר אחת. במדינות אלה מעריכים, כבישראל, כי ההסכם עם איראן גרוע, מאחר שהוא מעניק לה הכרה כמדינה סף גרעינית היכולה להעשיר אורניום שהוא גורם מרכזי בבנייתה של פצצת אטום וגם להמשיך לפתח טילים ארוכי טווח. נראה שהתשובה היחידה למצב זה היא התגרענות של סעודיה, מצרים ואולי מדינות סוניות אחרות. במילים אחרות נפתח כנראה המירוץ לגרעין במז"ת שהוא מן האזורים הבלתי יציבים והמסוכנים ביותר בעולם ונשק גרעיני עלול ליפול בידי אחד מן האירגונים האסלאמים הקיצוניים הפועלים בו. זאת ועוד איראן הופכת מחדש למדינה לגיטימית היכולה לסחור עם כל העולם ובו בעת להמשיך בחתרנות הטרוריסטית שלה כדי לקדם את מטרתה להשתלט על האזור ועל העולם בהתאם לתורתו ומורשתו של חומייני מיסד הרפובליקה האסלאמית.

שליחותו של קרי

השאלה כמובן האם שליחותו של קרי יכולה להביא לתוצאות מוחשיות, דהיינו להחזרת האמון בין שני הצדדים. נראה שהתשובה היא לא לגבי סעודיה ומדינות המפרץ וחלקית מבחינתה של מצרים.

בביקורו בקהיר שהתקיים בימים 1-2 באוגוסט נועד קרי עם הנשיא סיסי ושר החוץ סאמח שוכרי והודיע על חידוש הדיאלוג האסטרטגי בין שתי המדינות. זאת לאחר שארה"ב הודיעה כבר במרס כי היא מחדשת את הסיוע הצבאי והשבוע שיגרה למצרים שמונה מטוסי F-16 בהתאם לחוזה קודם בין שתי המדינות. קרי גם הסביר את יתרונות ההסכם עם איראן, אך במיוחד שיבח את סיסי על מאמציו לקידום הכלכלה של מצרים והבטיח שת"פ בתחומים שונים ותמיכה במאבק בטרור האסלאמי. בהתאם למקור מצרי אף אמר כי בידיו הוכחות לפעילות טרוריסטית של האחים המוסלמים – מה שמצרים מזמן השתוקקה לשמוע ממנו. דברים אלה נתקבלו בברכה כמובן על רקע מצבה הקשה של קהיר.

בתחנה הבאה, בקטאר, נועד קרי ב- 3 באוגוסט עם שרי החוץ של מדינות המפרץ והוא אמור לקיים מפגש עם שר החוץ הרוסי לברוב ומלך סעודיה. שוב אנו שומעים כי ההסכם עם איראן מונע ממנה ייצור נשק גרעיני בעת הנוכחית וכי העולם עכשיו יותר בטוח. יתרה מכך נראה שקרי מתחיל לקבל את דברי נשיא איראן רוחני כי ניתן לפתור את המשברים באזור באופן דיפלומטי שמבחינתה של איראן משמעותה קיבוע ההשפעה והנוכחות של איראן בסוריה, עיראק, לבנון ותימן.

האיום הקיומי על סעודיה ומדינות המפרץ

אלא שהמציאות שונה. איראן קיבלה הכשר ממדינות המערב להיות מדינה גרעינית, אם לא עכשיו הרי בעוד שנים ספורות, בעוד היא ממשיכה כיום במערכה טרוריסטית בלתי נלאית נגד המדינות הסוניות באזור במטרה להביא לקריסת משטריהן. זאת לאחר שהיא הצליחה כבר לאגף את ערב הסעודית באמצעות סוכניה חיזבאללה בלבנון ובסוריה, החות'ים בתימן והמיליציות השיעיות בעיראק תוך שהיא פועלת לעידוד השיעים בבחריין, בסעודיה ובכוויית. בשלב זה כל מה שיכול קרי לומר הוא כי יסייע להן במאבקן. מאחר שסעודיה ומדינות המפרץ זקוקות לתמיכה אמריקאית הן תגבנה בחיוב אך לא יהיה בכך כדי לשנות את המצב האסטרטגי החמור שארה"ב כפתה על האזור ואשר מסכן את קיומן. נראה שהאימון בין מדינות המפרץ לארה"ב נשבר לתקופה ארוכה שבו מדינות המפרץ תצטרכנה להלחם על קיומן בתוך מזרח תיכון מתפורר וכאשר השפעתה וכוחה של ארה"ב באזור הולכת ונמוגה.