עבור לתוכן העמוד
Menu

מלחמה בטרור או פגיעה בחופש הביטוי?

גל הטרור ממשיך להכות במצרים, המלחמה בצפון סיני נמשכת בין כוחות הצבא המצרי לבין פעילי ארגון "אנצאר בית אלמקדס" המזוהה עם דאע"ש ובקהיר היה בסוף השבוע שעבר פיצוץ בסמוך לשגרירות האיטלקית שכתוצאה ממנו נהרג אדם ושבעה אחרים נפצעו. על פי דו"ח של המרכז האיזורי ללימודים אסטרטגיים בקהיר, בתקופה של חמישה ימים, בין ה-28 ביוני ל-2 […]

גל הטרור ממשיך להכות במצרים, המלחמה בצפון סיני נמשכת בין כוחות הצבא המצרי לבין פעילי ארגון "אנצאר בית אלמקדס" המזוהה עם דאע"ש ובקהיר היה בסוף השבוע שעבר פיצוץ בסמוך לשגרירות האיטלקית שכתוצאה ממנו נהרג אדם ושבעה אחרים נפצעו.

על פי דו"ח של המרכז האיזורי ללימודים אסטרטגיים בקהיר, בתקופה של חמישה ימים, בין ה-28 ביוני ל-2 ביולי, היו 32 פיגועי טרור במצרים שכללו את ההתנקשות בחיי התובע הכללי השאם ברכאת, פיצוצים והטמנת מטעני חבלה בקהיר, אלג'יזה, אלכסנדריה, אלפיום וצפון סיני.

הנשיא א-סיסי ממשיך במדיניותו הנחרצת של מלחמת חורמה בטרור.
מיד לאחר התקפת הטרור על חיילי צבא מצרים בסיני הוא החל בהליכי חקיקה מהירים של "החוק החדש למלחמה בטרור" כדי ליצור כלי הרתעה יעיל נגד הטרור במקביל לפעולות המבצעיות בשטח של הצבא וגורמי הביטחון.

טיוטת החוק החדש אושרה בממשלת מצרים ועל ידי הנשיא א-סיסי והחוק אמור להיכנס לתוקף בתוך שבוע ימים.

אולם, למרות התמיכה של הציבור המצרי בצעדים נחרצים נגד הטרור, הנשיא א-סיסי נתקל בביקורת קשה על החוק החדש מצד העיתונות ואמצעי התקשורת במצרים במיוחד בגלל סעיף 33 בחוק החדש.

סעיף 33 בחוק החדש למלחמה בטרור קובע כי "יוטל עונש מאסר, של לא פחות משנתיים, על כל מי שהתכוון, בכוונת תחילה, לפרסם ידיעות או הודעות לא נכונות על כל פעולת טרור, הסותרות את ההודעות הרשמיות של הגורמים המוסמכים..".

הרקע להכנסת הסעיף הזה לחוק קשור לדיווחים באמצעי התקשורת במצרים על מספר הנפגעים בקרב הצבא המצרי בהתקפת דאע"ש האחרונה על יחידות הצבא באזור שיח' זוויד בצפון סיני. אמצעי התקשורת הערביים והזרים ואתרי האינטרנט דיווחו על עשרות חיילים מצרים הרוגים בהתקפה(למעלה מ-70), ואילו דובר הצבא המצרי טען בתחילה כי נהרגו 11 חיילים בלבד ובדיווח הסופי לאירוע מסר כי נהרגו 17 חיילים בפיגוע ועוד 13 נפצעו.

הפער הגדול בין עמדת דובר הצבא המצרי לבין דיווחי התקשורת הערבית והזרה על מספר ההרוגים העמיד את אמצעי התקשורת המצרית בבעיה וחלקם ציטטו גם את הדיווחים הלא רשמיים.

שלטן א-סיסי חושש מתהליך של דמורליזציה בקרב הציבור המצרי בעקבות מה שקרה, אמצעי התקשורת במצרים מטילים ספק רב בהודעות הצבא המצרי ומעדיפים להאמין דווקא לדיווחי התקשורת הערבית והזרה בכל הקשור למלחמה בטרור, דבר שעלול לסייע לארגוני הטרור ולנטוע תחושה בקרב הציבור המצרי כי הטרור מנצח והשלטון נכשל במשימתו להגן על שלום אזרחי מצרים.

העורכים הראשיים והמו"לים של העיתונות המצרית טוענים כי סעיף 33 בחוק החדש סותר את סעיף 71 בחוקה המצרית הקובע כי "אסור להטיל בשום אופן צנזורה על העיתונות ואמצעי התקשורת במצרים, להחרים אותם, להפסיקם או לסגור אותם.מותר להטיל צנזורה חלקית בתקופת מלחמה או גיוס כללי..לגבי פשעים הקשורים להסתה לאלימות או אפליה בין האזרחים או הפגיעה בכבודם של אנשים, הנושא יקבע על פי החוק".

נושא "החוק החדש למלחמה בטרור" הפך לשיחת היום במצרים והעיתונות המצרית מבליטה אותו ומסקרת אותו בהרחבה.

נציגי אגודת העיתונאים המצרית והמו"לים נפגשו עם ראש הממשלה המצרי אברהים מחלב ודרשו לבטל את סעיף 33 בחוק.

שר המשפטים המצרי, אחמד אלזנד, אמר בראיון לערוץ הטלוויזיה "צדא אלבלד" כי "המדינה מעריכה את מקצוע העיתונות והעיתונאים ונחושה שלא לפגוע בחופש הביטוי", הוא הוסיף כי "ישנן הצעות חלופיות לעונש המאסר המופיע בסעיף 33 והן יוצעו לראש הממשלה".

אחת ההצעות, שעלתה גם ערב הבחירות לנשיאות המצרית לפני שנתיים , היא לגבש "אמנת כבוד" של אמצעי התקשורת במצרים של פיה הם ינהגו.

הנשיא א-סיסי נמצא בדילמה קשה, הוא זקוק לסיקור אוהד של התקשורת המצרית ותמיכה מצדה במלחמה בטרור, הרושם שנוצר הוא של סתימת פיות והגבלת חופש הביטוי.

העיתונות המצרית מטילה את האשם במערכות השלטון ודורשת להקים מערך דוברות אמין ויעיל בצבא המצרי ובמשרד הפנים.

נראה כי הנשיא א-סיסי החל כבר להבין את עומק ומורכבות הבעיה, הגבלת חופש העיתונות במצרים תפגע בשלטון מבחינה פנימית ומבחינה בינלאומית, כבר עכשיו יש תלונות קשות למוסדות הבינלאומיים נגד משטר א-סיסי בכל הקשור לדיכוי הפגנות האופוזיציה ועונשי המוות שהוטלו על מנהיגי תנועת "האחים המוסלמים".

הנשיא חוסני מובארכ ניסה בזמנו אף הוא להטיל הגבלות על חופש העיתונות, לפני כ20 שנה, במסגרת המלחמה בטרור אך התקפל ונסוג בו.

הכדור עכשיו במגרש של הנשיא א-סיסי והוא יצטרך למצוא את "שביל הזהב", מחד, כיצד לא לפגוע בחופש הביטוי ומאידך גיסא, כיצד להפסיק את המלחמה הפסיכולוגית של ארגוני הטרור באמצעות התקשורת המצרית.

אם לא יעשה זאת, הוא ימצא את עצמו בחזית נוספת, הפעם מול התקשורת המצרית שהוא זקוק לתמיכתה במאבק בטרור.