בלוגים

חמאס וישראל בדרך להפסקת אש?

07/05/2015

באחרונה רבו באמצעי תקשורת שונים ידיעות על מאמצים של גורמים שונים ובראשם קטאר להשיג הפסקת אש (הודנה- בערבית) זמנית, לטווח זמן בינוני או ארוך, בין ישראל לבין תנועת חמאס שיבטיח את השקט מרצועת עזה ויאפשר את שיקומה לאחר מבצע “צוק איתן”.

המאמצים התחילו עוד בתקופת מערכת הבחירות בישראל אך עכשיו, כשהיא הסתיימה והוקמה ממשלה חדשה בראשות בנימין נתניהו, עשויים מאמצים אלה לצבור תאוצה.

הסכם כזה אמור לאפשר גם את הסרת המצור מעל הרצועה, פתיחת המעברים אליה ובניית שדה תעופה ונמל ימי.

בין כל הגורמים הפועלים להשגת הסכם כזה יש הסכמה כי פיוס בין הרש”פ לבין תנועת חמאס הינו צעד ראשון שיבטיח ויתמוך ביציבותה של הפסקת האש אם תושג.

על פי מקורות בחמאס, למאמצי התיווך האלה הצטרף גם נשיא ארצות הברית לשעבר ג’ימי קרטר אשר נפגש בדוחא, לפני כחודש, עם ח’אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס כדי לקדם את הפיוס בין תנועת חמאס לרש”פ.

בלי כל קשר למאמצים של גורמים אלה, תנועת חמאס ממשיכה לשקם את כוחה הצבאי באמצעות בניית מנהרות וייצור רקטות.

 

מי עלול לחבל בהסכם כזה?

מצרים והרשות הפלסטינית חוששות מכל הסכם ישיר בין ישראל לתנועת חמאס שידלג עליהן ועל הקשר שלהן לרצועת עזה.

פתיחת המעברים, הסרת המצור והקמת שדה תעופה ונמל ימי יגרמו לצמצום השפעתה של מצרים ומעמדה בכל הקשור לרצועת עזה שעמה יש לה גבול משותף.

כל הסכם הפסקת אש בין ישראל לתנועת חמאס ללא שיתוף הרש”פ ייפגע במעמדו של מחמוד עבאס הרואה את עצמו ואת אש”ף כמייצגים של כל העם הפלסטיני.

לכן, יש להעריך כי מצרים והרש”פ עלולות לפעול כדי לחבל בהסכם כזה.

גם איראן, הפועלת להגביר את השפעתה באזור, תתנגד להסכם כזה ותנסה לסכלו על ידי ערעור המצב הביטחוני ברצועה באמצעות ארגון “הג’יהאד האסלאמי” הנאמן לה ובאמצעות הארגונים הסלפים הקיצונים ברצועה.

 

עמדתה של תנועת חמאס

תנועת חמאס נמצאת במצוקה כלכלית בעקבות הצלחת המצרים במאמצם לצמצם באופן ניכר את תופעת ההברחות במנהרות, דבר שפגע בהכנסות חמאס מהטלת מיסים על הפעילות במנהרות. לכן מתכוונת התנועה להטיל מס חדש ברצועה הנקרא מס “הערבות ההדדית” ללא תיאום עם ממשלת ההסכמה הלאומית.

היחסים של חמאס עם מצרים גרועים. היא לא הצליחה לתרגם את תוצאות מבצע “צוק איתן” להסרת המצור מעל הרצועה וגם לא פתרה את בעיית המשכורות לאלפי הפקידים שמינתה במנגנונים הממשלתיים לאחר שהשתלטה על רצועת עזה.

כל הגורמים שהביאו להתפוצצות המצב ברצועה במבצע “צוק איתן” לא השתנו. הסכם הפסקת אש עם ישראל עשוי, מבחינת חמאס, לבסס את שליטתה ברצועה, להביא להסרת המצור ולחזק אותה מבחינה כלכלית ומדינית.

תנועת חמאס תוכל לטעון כי זהו הצעד הראשון לשחרור כל פלסטין וכי לא ויתרה על מטרותיה מכיוון שמדובר בהסכם זמני בלבד.

היחסים הגרועים עם מצרים הביאו לכך שגורמים בתוך תנועת חמאס דרשו מהנהגת התנועה להתנתק מהתיווך המצרי ולקיים מגעים ישירים עם ישראל. מי שנתן ביטוי למגמה זו היה ד”ר מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, אשר לא פסל, באופן פומבי, את המשא ומתן הישיר עם ישראל.

הגורמים בחמאס המצדדים בגישה הזו טוענים כי אין מדובר בהכרה במדינת ישראל אלא בטקטיקה, כתוצאה ממאזן הכוחות בין הצדדים, וכי גם הנביא מוחמד נשא ונתן עם יריביו, ובהם יהודים, כדי להשיג את מטרותיו.

אולם, העמדה השולטת בחמאס היא כי כל הפסקת אש זמנית עם ישראל עלולה להנציח את הפיצול הגיאוגרפי בין הגדה לרצועה ולכן כל מהלך כזה מחייב הסכמה לאומית פלסטינית או במילים אחרות, את הסכמתה של הרשות הפלסטינית בראשותו של מחמוד עבאס.

חשש נוסף של חמאס הוא שישראל תדרוש שהפסקת האש הזמנית תחול גם על מזרח ירושלים ושטחי הגדה וכי חמאס תידרש להתחייב להפסיק את הפיגועים גם משטחים אלה. חמאס עלולה להיתפס בעיני הציבור הפלסטיני כמי שוויתרה על עיקרון “ההתנגדות” (מקאוומה-בערבית) שהוא עצם מהותה של התנועה.

 

לסיכום: נוכח התנגדותה הנחרצת של הרש”פ למהלך נפרד בין ישראל לתנועת חמאס, התנגדותה של איראן והאפשרות שגם מצרים תסתייג ממהלך כזה, ניתן להעריך כי היוזמות האלה נדונו לכישלון והסיכויים כי הן יתממשו – קלושים.

 

This entry was posted in חמאס, מצרים, פלסטינים. Bookmark the permalink.