כיבוש מחנה הפליטים ירמוכ על יד דמשק בידי אירגון המדינה האיסלאמית, דאעש, עשוי להתברר מהר מאוד כנקודת ציון וקו פרשת מים לגבי הרלוונטיות של אש"ף.
מחנה ירמוכ מוכר אישית לרוב מנהיגי אש"ף, מכיוון שגדלו בו ושאבו את האידאולוגיה הפאן ערבית בלבושה הפלסטיני ברחובות המחנה. לצד המחנות בלבנון, היה מחנה ירמוכ הלב הפועם של הלאומיות הפלסטינית האש"פית. כל עוד היה קיים- זכות השיבה לפלסטין הייתה אופציה ממשית והיוותה את נזר המאבק הלאומי.
מה מתברר כעת? המחנה נפל בידי שוללי כל לאומיות שהיא, והלאומיות הפלסטינית בראש ובראשונה, וידו של אש"ף קצרה מלהושיע.
יתר על כן, מתברר כי מי שנלחם בדאעש ברחובות המחנה איננו אש"ף, אלא אירגון חמאס בלבושו המקומי, אכנאף בית אל-מקדס. אם עוד נשארה רלוונטיות לבעיית הפליטים היא איננה עוד בידי אש"ף, אלא בידי חמאס.
אש"ף הבין את גודל השעה, שלח משלחת לדמשק, ונכנס לאתגר קשה על רקע העימות הסעודי-איראני. המשלחת של רמאללה תיאמה את מהלכיה עם אסד, ודובר על כך שכוחות של אש"ף ישחררו את המחנה מידי דאעש בגיבוי סורי של אסד. אבל סעודיה התערבה והבהירה לאש"ף כי לא יתכן כי לוחמיו יעמדו בחזית אחת עם אסד, כאשר היא נלחמת בתומכי איראן בתימן. נוסף לכך, רמאללה עצמה חששה כי תתעמת מול חמאס במחנה, מה שעלול להשפיע על עימותים פנימיים בתוך שטחי הרשות עצמה.
אש"ף אפילו מתקשה לכנס את מוסדותיו לכינוס תמיכה במחנה ירמוכ, מה שמעורר גל של כעס מצד בכירים, כמו סלים זענון, יו"ר המועצה הלאומית.
זאת, בנוסף להידרדרות הנוספת ביחסי רמאללה עם חמאס, היעדר היכולת לכנס אפילו את כנס פתח ה-7, מעוררים הרבה תהיות ושאלות לגבי הרלוונטיות של אש"ף במזרח תיכון משתנה.
