עבור לתוכן העמוד
תפריט

התקיפה במחנה ירמוכ מפריכה את ה"תזה" האירופאית

האירועים במחנה ירמוכ ליד דמשק, מצערים ככל שיהיו, ממחישים את טענת ישראל כי הבעיה הפלסטינית איננה במרכז הבעיות במזרח התיכון, וכי מופרכת טענת אירופה כי פתרון הבעיה הפלסטינית חיוני על מנת למגר את דאעש. התזה הרווחת באירופה לפני פרוץ הסער הערבי הייתה כי הבעיה הפלסטינית היא העוגן לפתרון לא רק של בעיות המזרח התיכון, אלא […]

האירועים במחנה ירמוכ ליד דמשק, מצערים ככל שיהיו, ממחישים את טענת ישראל כי הבעיה הפלסטינית איננה במרכז הבעיות במזרח התיכון, וכי מופרכת טענת אירופה כי פתרון הבעיה הפלסטינית חיוני על מנת למגר את דאעש.
התזה הרווחת באירופה לפני פרוץ הסער הערבי הייתה כי הבעיה הפלסטינית היא העוגן לפתרון לא רק של בעיות המזרח התיכון, אלא של בעיות העולם כולו. למרבה ההפתעה התזה רק התחזקה אחרי פרוץ הסער הערבי, עד כי צרפת למשל רוצה לכנס וועידה בינלאומית שתכפה פתרון על שני הצדדים. אישים אירופים בכירים, כמו שרת החוץ, פדריקה מודריני, אומרים כי הנוער המוסלמי נוהר לדאעש בגלל הבעיה הפלסטינית, ודברים דומים אמר גם איש נבון ומנוסה כמו ראש הקוורטט לשעבר, טוני בלייר.

ישראל מעוניינת בפתרון הבעיה הפלסטינית ודבקה בנוסחת שתי המדינות לשני העמים, אבל אין שום קשר בין זה לבין הסער הערבי- ואת זאת אנו רואים בירמוכ. דאעש שוחט שם את הפלסטינים. לא זו בלבד שאין הנוער המוסלמי נוהר לדאעש כדי להקים מדינה פלסטינית, אלא הוא משתוקק להרוס את כל המדינות הערביות הקיימות כדי להקים את החליפות המוסלמית. יש לחשוש כי אם אירופה תלחץ בכיוון הקמת עוד מדינה ערבית—נמצא את דאעש ברחובות רמאללה.

ועוד אמיתה אחת התבררה בירמוכ- חמאס איננה תנועת שחרור לאומי של הפלסטינים, אלא תנועת טרור הפרוסה על המזרח התיכון כולו, ומתחרה בדאעש על ההגמוניה בהובלת תנועות הטרור האיסלאמיות. טוני בלייר אץ לעזה כדי לשכנע את חמאס להכריז על עצמה כתנועת שחרור לאומי פלסטינית, ואת התגובה ראינו בירמוכ.

אין בעיה בכך שהאירופים אוהבים את הפלסטינים ורוצים בטובתם. גם האינטרס של ישראל הוא לדאוג לטובתם של הפלסטינים- אבל החיבוק של אירופה הוא חיבוק דוב, ועדיף לפלסטינים, אם הם מבינים את האינטרס האמיתי שלהם, לרחוק מהם.