המתקפה בתימן – על מה באמת נלחמים?

26-03-2015

עם שחר התבשרנו על המתקפה של בעלות הברית הסוניות: סעודיה, מצרים, ירדן והמיפרץ על המשטר המתגבש של השיעה החות’ית בתימן. מעבר למשמעות המובנת מאליה של הגנה על המשטר הלגיטימי הפרו סעודי והרחקת איראן מגבולה הדרומי של סעודיה, וממיצרי באב אל-מנדב, שהוא אינטרס מצרי (וישראלי) מן המדרגה הראשונה, יש גם משמעות גיאו-אסטרטגי עליונה: מי הוא בעל הברית הראשי של ארה”ב אשר מגן על המערב מן הסכנות הגלומות לו במזרח התיכון?

החשד המרכזי של המדינות הסוניות, ידידותיה הוותיקות של ארה”ב, הוא שמעבר להסכם הגרעין עם איראן, ארה”ב חותרת להחליף את בעלות בריתה- מן הציר הסוני אל הקשת השיעית. היו ידיעות שלא הוכחשו על קשר בין ארה”ב לבין החות’ים בתימן. שר החוץ קרי הכריז על הצורך לחדש את הקשר עם בשאר אל-אסד בסוריה, וממש כעת, בניגוד לדעתם הפומבית של בכירי הממסד הביטחוני של ארה”ב כמו גנרל פטראוס, ארה”ב דווקא עוזרת ליחידות עירקיות המסתייעות ביחידות איראניות לכבוש את עיר המפתח בעיראק- תכרית.

רשת אל-ערבייה הפרו סעודית טרחה לציין כי הנשיא אובאמה היה מצוי בסוד המתקפה, וכי ארה”ב מעניקה סיוע מודיעיני לציר הסוני, אבל איך יכול היה אובאמה להתנגד כאשר בחזית תכרית הוא מסייע לשיעים, ובכלל זה יחידות איראניות?

אם כך, המלחמה בתימן איננה רק על הדיפת איראן מן הכניסה לים סוף, ומגבול סעודיה, אלא למי שייך המזרח התיכון – לשיעה או לסונה, ומי הם בעלי הברית הראויים של ארה”ב.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in מדיניות ארה"ב, ערב הסעודית, תימן. Bookmark the permalink.