עבור לתוכן העמוד
Menu

ההתקפה בסיני ובחירתו של אבו מאזן

שני אירועי טרור חריגים זעזעו את המזרח התיכון לאחרונה. לשניהם יהיו השלכות רחבות היקף בתחומים רבים, בכללם הבעיה הפלסטינית. אי שם בסוריה או עיראק אירגון הטרור דאעש הוציא להורג שני יפנים תמימים ובסיני ביצע אירגון אנסאר בית אל מקדס פיגוע רחב היקף נגד הצבא המצרי בסיני. אשר לאירוע הראשון, הרי שפעולותיו של דאעש וההוצאות להורג […]

שני אירועי טרור חריגים זעזעו את המזרח התיכון לאחרונה. לשניהם יהיו השלכות רחבות היקף בתחומים רבים, בכללם הבעיה הפלסטינית. אי שם בסוריה או עיראק אירגון הטרור דאעש הוציא להורג שני יפנים תמימים ובסיני ביצע אירגון אנסאר בית אל מקדס פיגוע רחב היקף נגד הצבא המצרי בסיני.
אשר לאירוע הראשון, הרי שפעולותיו של דאעש וההוצאות להורג המחרידות שהוא מבצע, מעלים לתודעה העולמית את תופעת עסקאות חילופי שבויים. תופעה זו מהווה יסוד מרכזי בנרטיב ההרואי הפלסטיני, וכעת מחלחלת ההבנה שמדובר בסכנה עולמית.
אשר להתקפה בסיני, הרי שלה יש משמעות ישירה. מצרים, בצדק, מאשימה את חמאס בהתקפה ואף הכריזה עליו כאירגון טרור. זה אינו דבר של מה בכך. הדבר עלול להוביל לניתוק סופי של מצרים מן הבעיה הפלסטינית – הן מעזה והן מרמאללה. המשמעות היא שכעת, ייאלץ אבו מאזן לבחור בין שתי חלופות גרועות מבחינתו: האם להמשיך בפארסה של ממשלת האחדות עם אירגון טרור המסכן את הבטחון הלאומי של מצרים, או להתנתק מחמאס ו"למשוך את השטיח" מתחת לדרישתו למדינה פלסטינית, שהרי ללא עזה, אין לאבו מאזן מדינה.