האם מלחמת סוריה עומדת לפני תפנית?

19-02-2015

שני ציוני דרך אסטרטגיים נרשמו באחרונה, ולא ברור איזה מהם קדם לשני. השיעים פתחו פינת תפילה – חוסייניה -שלהם במסגד הגדול של בני אומייה, והכוחות האיסלאמיים פתחו במתקפת טילים על דמשק הבירה—צעד שנמנעו ממנו בדרך כלל עד היום. מתקפת הטילים מקבלת משמעות אסטרטגית משום שהיא פוגעת גם בתיפקודו התקין של שדה התעופה של דמשק.

הקבוצות האיסלאמיות נמנעו מן המתקפה על דמשק מכיוון שידעו כי אסד מציג את שמירת שלטונו כמלחמה נגד הטרור, והם ביקשו לשמור את אהדת תושבי הבירה שהם ברובם סונים. אבל שיקול זה התפוגג באחרונה לא מעט בגלל יוזמות השלום של רוסיה והמתווך מטעם האו”ם, שיזמו מהלכי פיוס לאומי שבבסיסם שמירת שלטונו של אסד תוך יצירת קואליציה של האחים המוסלמים והבעת’ הישן. יוזמות אלה יצרו תחושת דחיפות “ושבירת כלים” בקרב הקבוצות הלוחמות של הסונים.

תחושת הדחיפות הזו גם הביאה ל”שבירת כלים” בקרב השיעים. מזה זמן יש זחילה של נוכחות שיעית מופגנת בדמשק. חג עשורא האחרון, המציין את סבל השיעים בטבח כרבאלה, אופיין בתהלוכות שיעיות. עד כה השיעה בסוריה צימצמה עצמה לקבר “סיידה זיינב” בפרוורי העיר, אבל באחרונה התחוללה שבירת כלים מוחלטת, כאשר אל תוך ליבה הפועם של הסונה- המסגד הגדול של בני אומייה – חדרה הדת השיעית. מבחינת ההיסטוריה של האיסלאם יש פה סגירת מעגל – מאותה דמשק יצא  הצבא האומיי  שעשה את הטבח במשפחת הנביא במאה הראשונה לאיסלאם, ובאותו מסגד הנושא את שם השושלת השנואה פתחה השיעה מרכז תפילה.

האם שני אלה ציוני דרך לקראת הכרעה? מן הסתם לא. המצב בסוריה מסובך ומסוכן ואיננו על סף הכרעה, אבל הוא יכול לשנות כיוון ולהפוך לזירת מלחמה עיקרית בין השיעה לסונה על שבירת הקשת השיעית מצד אחד, ובניית קשת סונית מצד שני.

 

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in אסלאם, טרור, סוריה. Bookmark the permalink.