עבור לתוכן העמוד
Menu

העברת מפעלים מיו"ש לנגב מובילה לפיטורי עשרות אלפי פועלים פלסטינים

בשולי הכותרות על ההידרדרות בירושלים הופיע ברדיו פלסטין מנהיג התאחדות העובדים הפלסטינים, שאהר סאעד משכם, מעין ההסתדרות של הגדה, והזהיר מפני פיטורי הפועלים הפלסטינים מאזורי התעשייה "של ההתנחלויות". הוא אמר: מי ימצא עבודה ל-35 אלף מפרנסים? אנו הולכים לקראת אסון! הדברים באו בתגובה להחלטת "סודה סטרים" להעביר את המפעל שלה ממישור אדומים לנגב. הלאומנים הפלסטינים […]

בשולי הכותרות על ההידרדרות בירושלים הופיע ברדיו פלסטין מנהיג התאחדות העובדים הפלסטינים, שאהר סאעד משכם, מעין ההסתדרות של הגדה, והזהיר מפני פיטורי הפועלים הפלסטינים מאזורי התעשייה "של ההתנחלויות". הוא אמר: מי ימצא עבודה ל-35 אלף מפרנסים? אנו הולכים לקראת אסון!

הדברים באו בתגובה להחלטת "סודה סטרים" להעביר את המפעל שלה ממישור אדומים לנגב. הלאומנים הפלסטינים מסוגו של מוסטפא ברגותי יצאו בצהלה, הנה החרם על ישראל עובד- מפעל "סודה סטרים" במישור אדומים היה מטרה להתקפות של ה-BDS, והנה מפעילי ה-BDS ראו ברכה בעמלם ומפעל מפורסם "נכנע" ועוזב את השטחים.

אבל מה שמשמח את ברגותי וחבריו מטיל אימה על 35 אלף משפחות המוצאות את פרנסתן באזורי התעשייה ביו"ש, ועל ראשי איגודי הפועלים הפלסטינים החשופים לזעקת העובדים.

הגיע הזמן להבהיר כי אלה אינם אזורי תעשייה של "ההתנחלויות", אלא מאמץ ישראלי למצוא פרנסה לפלסטינים אחרי שאינתיפאדת הטרור חסמה את שערי ישראל בפניהם. במקום שהם יבואו לישראל – ישראל באה אליהם. אם הפלסטינים לא רוצים – לא צריך, אפשר להעביר את המפעילים לנגב ולפריפריה הישראלית.

אירופה בדרך כזו או אחרת תומכת ב-BDS, כאשר היא מסמנת את המוצרים "מן ההתנחלויות". הגיע הזמן לומר בפה מלא – אלה מפעלים שנועדו למצוא תעסוקה לפלסטינים. אירופה מתנגדת – אז בבקשה, שתקים להם מפעלים אצלה. לישראל יש אלטרנטיבות.