עבור לתוכן העמוד
תפריט

חשבון הנפש של חמאס

תוצאות מבצע "צוק איתן" הכניסו את תנועת חמאס למצוקה קשה, מצוקה  אותה לא חזתה הנהגתה טרם כניסתה לעימות הצבאי נגד ישראל. נראה כי התנועה נמצאת כעת בתהליך של חשבון נפש פנימי והערכה מחדש נוכח מצבה ולאור הקשיים בשיקום רצועת עזה, הפיצול המחריף בינה לבין הרשות הפלסטינית והדרדרות היחסים עם מצרים, המצמצמת בין היתר את יכולת […]

תוצאות מבצע "צוק איתן" הכניסו את תנועת חמאס למצוקה קשה, מצוקה  אותה לא חזתה הנהגתה טרם כניסתה לעימות הצבאי נגד ישראל.

נראה כי התנועה נמצאת כעת בתהליך של חשבון נפש פנימי והערכה מחדש נוכח מצבה ולאור הקשיים בשיקום רצועת עזה, הפיצול המחריף בינה לבין הרשות הפלסטינית והדרדרות היחסים עם מצרים, המצמצמת בין היתר את יכולת התחמשותה הצבאית.

לכך יש להוסיף את השפעת היחלשותה של תנועת "האחים המוסלמים", שהיא תנועת האם של חמאס, והתחזקותו של ארגון "המדינה האסלאמית" כארגון הקורא תיגר, בשם האסלאם, על המשטרים הערבים ומדינות המערב והפועל להקמת "ח'ליפות אסלאמית", שהיא אותה המטרה שאליה שואפת תנועת החמאס.

באוניברסיטת ביר זית, הסמוכה לרמאללה, התקיים באחרונה כנס שעסק בשאלת "המעמד המדיני והאסטרטגי של רצועת עזה". בין היתר נדונה בו סוגיית המצוקה, שאליה נקלעה תנועת חמאס במישור האזורי, הלאומי והפנימי והצורך לערוך עיון מחדש ומעמיק בעניין ההתנהלות והמדיניות בה נוקטת תנועת חמאס.

ד"ר ח'אלד אלחרוב, שהשתתף בכנס, פרסם בעיתון "אל-איאם" מספר רעיונות של השייח' אחמד יוסף, ממנהיגי החמאס, אשר הגיש במסגרת הכנס מחקר העוסק בתוצאות מבצע "צוק איתן" ברצועה והצורך באידיאולוגיה והתנהלות פוליטית חדשה של תנועת חמאס.

במובאות שמביא ד"ר אלחרוב מתוך המסמך שהגיש השייח' אחמד יוסף, ישנה ביקורת חריפה על שלטון חמאס ברצועה, על כך שהוא "לא היה ברמה הנדרשת מהתנועה ונעדר חיות והתחדשות".

השייח' יוסף מציין כי "יש צורך לעשות עיון מחדש בדרך בה היא מתנהלת, לאור השינויים המקומיים, הערבים והבינלאומיים".

מהדברים שכתב השייח' יוסף עולה כי הנהגת החמאס בשטחים לא שותפה בהחלטה לצאת למלחמה נגד ישראל וכי החלטות בתנועה לעיתים לא הובאו לדיון במועצת ה"שורא". הוא הדגיש את הצורך לשנות ברצינות את תכניות התנועה, אשר לדבריו נכתבו בדצמבר 1987 ואינן מתאימות לרוח התקופה.

ד"ר אלחרוב מביא כמה נקודות עיקריות מההצעות של השייח' אחמד יוסף להנהגת החמאס:

  • יש לדון בפעילות הצבאית ולגבש הצעה להקפיא אותה לתקופת זמן מוגבלת של עד חמש שנים, כדי לאפשר את התאוששותה ושיקומה של רצועת עזה והשגת קונצנזוס לאומי.
  • להמשיך בדיון על מו"מ ישיר עם ישראל, בהמשך להצהרות קודמות בנושא של ד"ר מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של התנועה.
  • בחינת היחסים עם מצרים, איראן ומדינות המפרץ, ובמיוחד עם סעודיה ומדינת האמירויות הערביות המאוחדת, וחיזוק הקשר עם קטאר וסעודיה.
  • לתת עדיפות עליונה להשגת יציבות וביטחון בחצי האי סיני, כדי לשפר את היחסים עם מצרים.
  • בבחירות הבאות יתמודדו חמאס ופתח ברשימה מוסכמת אחת.
  • בבחירות הבאות לנשיאות צריכה חמאס לתמוך בד"ר סלאם פיאצ' כנשיא הבא, במקרה בו מחמוד עבאס יחליט שלא להתמודד לתפקיד.
  • בחינת האפשרות לשנות את אמנת החמאס משנת 1987, אשר מנוצלת על ידי ישראל, במיוחד הסעיפים הנתפסים כ "אנטישמיים" ומנוצלים על ידי ישראל לפגיעה בבעיה הפלסטינית הצודקת.
  • תמיכה בתכניתו של מחמוד עבאס להצטרף לאמנות בינלאומיות וחיזוק הלגיטימיות שלו כמנהיג כל העם הפלסטיני. כמו כן, יש לאפשר לעבאס חופש תנועה.
  • גיבוש מחדש של הקשר של תנועת חמאס עם המערב והתרחקות מכל דבר הקשור לאלקאעידה ודאעש.

עמדותיו של השייח' אחמד יוסף נחשבות לעמדות אמיצות בקרב הפלסטינים ועצם הגשתן במסמך, שמתפרסם באמצעי התקשורת הפלסטינית וחושף את מצבה האמיתי של התנועה, מעידות על הרצון של חלק מהנהגת חמאס בשינוי מהותי ויציאה ממצוקתה הנוכחית.

ספק אם הנהגת החמאס תאמץ את מרבית ההצעות המופיעות במסמך של השייח' יוסף, אך פרשנים פלסטינים סבורים שאימוץ חלק מההמלצות האלה עשוי לשפר את מעמדה של התנועה ברחוב הפלסטיני ומבחינה אזורית.

 ימים יגידו.