אינתיפאדת האווירה

12-11-2014

רבים שואלים האם מקרי האלימות שאנו חוזים בימים אלו בקרב הערבים במזרח ירושלים, בגדה ובישראל הם אינתיפאדה או לא. התשובה היא שכן – זו אינתיפאדה, אבל היא שונה משתי קודמותיה: האינתיפאדה הראשונה “העממית”, שפרצה בסוף שנות ה-80; והאינתיפאדה השנייה “הטרוריסטית”. את האינתיפאדה הזאת אפשר להגדיר כ”אינתיפאדת האווירה”, שהיא בעצם חיבור בין שתי האינתיפאדות הקודמות.

האינתיפאדה הראשונה, הייתה ביטוי אמיתי של התגייסות ציבורית רחבה, שיצאה לרחובות להפגנות, לזריקת אבנים ולשביתות מאורגנות. היא נזהרה מאוד מלפנות לטרור. פעולות הטרור שקרו באותה התקופה באו ביוזמה מן החוץ, מאש”ף תוניס או מהג’יהאד האסלאמי.

האינתיפאדה השנייה שללה את האינתיפאדה הראשונה, לא ייחסה חשיבות להפגנות ולפעילות של המונים, אלא התמקדה במערכת טרור רצופה ואכזרית נגד תושבי ישראל. שתי האינתיפאדות הראשונות נכשלו, והאינתיפאדה הזאת היא מצד אחד טרוריסטית, מכיוון שהיא תוקפת את אזרחי ישראל, אבל מצד שני היא איננה משויכת ישירות לארגוני הטרור, אלא תוצאה של הסתה או אווירה המעודדת יחידים לצאת לפעולת טרור.

אפשר להסביר זאת כך: בעוד שבאינתיפאדה השנייה, ארגוני הטרור דאגו לגייס טרוריסטים, לצייד ולאמן אותם ולשטוף את מוחם על מנת שיתאבדו בתוך ישראל, המאמץ כרגע איננו לאמץ טרוריסטים אינדיבידואלים, אלא לדבר באופן כללי על חשיבות היציאה להתקפות אינדיבידואליות בישראל. הארגונים מתנתקים מהתארגנות ישירה של האירועים ויוצרים אווירה מעודדת ליחידים לצאת לבדם.

את הרעיון הגה ארגון פתח, וקרוב לוודאי שבמסדרונות שיחות הפיוס עם חמאס, הוא שכנע את חמאס לאמץ את הדרך הזאת על מנת לשלב כוחות במאבק מאוחד נגד ישראל. מה שנראה כרגע הוא שחמאס אכן השתכנע, אבל החליט לצאת לבד בלי הפתח. כעת, הפתח נמצא במבוכה. בשולי יום הזכרון למות ערפאת, הביעו פעילי פתח דאגה מן התופעה שאין להם עליה שליטה. הם הביעו חשש שכרגע זה מופנה נגד ישראל, אבל מכיוון שחמאס שולט בתופעה, היא עשויה לפנות נגדם.

איננו יודעים אם הניסיון הזה יצליח או יכשל. עד לרגע זה ארגון הפתח מנסה לבלום את התופעה בגדה, אבל יכול מאוד להיות שהוא יאבד שליטה אם הוא לא ישים לכך קץ גם בירושלים.

ובעניין אחר, לערביי ישראל יש הרבה מה להפסיד, ולפיכך אנו מעריכים שריב החמולות שפרץ בכפר כנא, לא יגרור את ערביי ישראל לאינתיפאדה כלשהי.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in בטחון ישראל, הרשות הפלסטינית, ערביי ישראל, פלסטינים and tagged , , . Bookmark the permalink.