הצבא המצרי מנסה להילחם בטרור המתמשך בסיני
סדרת הפיגועים שבוצעו בשבת האחרונה בצפון סיני, בהם נהרגו 36 אנשי כוחות הביטחון המצרים ונפצעו 31, הם עדות נוקבת להתמדתו ונחישותו של הטרור הג'יהאדי התכפירי – ובראשו ארגון אנצאר בית אל-מקדס – להמשיך במאבק לשבירת יציבותה של מצרים. מול אירועים חמורים אלה הודיע אל-סיסי כי הטרור מהווה איום קיומי ויש להילחם בו עד חורמה.
הצבא המצרי נמצא מזה כשנה במערכה מורכבת וקשה נגד הארגונים האסלאמיים בסיני והצליח להרוג כ-600 מחבלים, להרוס כמה ממעוזיהם, להחרים כמויות גדולות של נשק וחומרי נפץ ובהתאם להודעתו בשבוע שעבר סגר ופוצץ 1875 מנהרות. אמנם ארגוני הטרור נפגעו, אך בהיותם משולבים בתוך האוכלוסייה האזרחית, בעיקר בצפון סיני, ובסיוע רשתות של בדואים תושבי המקום, יש קושי להביא לחיסולו המלא של הטרור. זאת ועוד, ארגוני הטרור מקבלים סיוע חומרי ואנושי ללא הרף, הזורם אליהם מכל גבולותיה של מצרים.
רצועת עזה: בסיס לוגיסטי לטרור
רצועת עזה משמשת כבסיס לוגיסטי לטרור. בעזה קיימת האפשרות לפתח אמצעי לחימה, להרכיב מטענים, לאמן מחבלים ואחר כך להגיע לסיני דרך המנהרות. כאמור, רוב המנהרות הושמדו, אך קיימות עדיין מנהרות נוספות וחלק מאלה שפוצצו גם נחפרות מחדש. נראה עם זאת, כי מרבית המחבלים וכמויות גדולות של נשק באים דרך הגבול הלובי והסודאני. גבול מצרים-לוב נמשך לאורך 1,200 ק"מ של מדבריות והרים וקשה לפיקוח מלא. לוב אינה קיימת יותר כמדינה מאורגנת, הבירה נכבשה בחלקה על ידי מיליציות אסלאמיות ושבטיות, והפרלמנט והממשלה העתיקו את מושבם לטוברוק, לא הרחק מגבול מצרים. באזור גבול מצרים-לוב יש ריכוזי מחבלים של ארגוני הג'יהאד, שמקצתם אף הגיעו מסוריה ועיראק. בחודשים האחרונים אירעו מספר היתקלויות בין הצבא המצרי לבין מחבלים, שחדרו מלוב, ונהרגו בהן כמה עשרות חיילים מצרים.
נשק ומחבלים מגיעים למצרים וסיני מלוב גם דרך הגבול עם סודאן. ללוב גבול של 500 ק"מ עם סודאן. ייתכן גם כי עדיין מגיע נשק לסיני מאיראן דרך סודאן, כפי שהיה בעבר. לאיראן יש אינטרס לערער את יציבותה של מצרים, אף במחיר של תמיכה בארגונים סונים קיצונים, כפי שעשתה בעבר עם אלקאעידה. מצרים וסיני רוויות רשתות הברחה של בדואים, העובדים בשטח שנים רבות מאז ימי מובארק, שהזניח את הטיפול בסיני. הוא סבר שזו בעיה ישראלית, אלא שלבסוף זו הפכה להיות בעיה מצרית חמורה.
אכזבתה הרבה של מצרים ממדיניות אובמה
נשיאה של מצרים, עבד פתאח אל-סיסי, ציפה להשיג את סיועה של ארה"ב במאבק נגד הטרור. הוא סבר כי ארה"ב תהיה מרוצה מסילוקם של האחים המוסלמים מן השלטון והקמת שלטון פרו מערבי, הרוצה להקדיש את מירצו לשיקומה הכלכלי של מצרים. מצרים היא המדינה הגדולה והחשובה בעולם הערבי ונמצאת בשלום עם ישראל. שיתוף פעולה ישראלי-מצרי הינו בסיס ליציבות המעטה שנשארה עדין במזרח התיכון, ונראה שאת זאת הבית הלבן אינו רוצה להבין.
אל-סיסי התאכזב קשות מארה"ב לאחר שאובמה הטיל אמברגו על יצוא נשק למצרים וגינה את הדחתו של מורסי במקום לשתף פעולה עם אל-סיסי נגד הטרור האסלאמי. עד עכשיו לא שוקמו הקשרים בין מצרים לארה"ב, אף כי לאחרונה הודיעה ארה"ב כי תשלח למצרים את עשרת מסוקי האפאצ'י, שהיו אמורם להגיע אליה כבר לפני שנה. אל-סיסי ציפה לסיוע בציוד ושיתוף פעולה הדוק עם הצבא האמריקני בתחום לוחמת אנטי גרילה, אך במקום זאת קיבל כתף קרה. גם פגישה שהתקיימה בין אובמה לאל-סיסי בספטמבר בניו יורק, בשולי העצרת הכללית, לא שינתה את המצב. האמריקנים דאגו להדליף כי אובמה העלה בפני אל-סיסי את נושא זכויות האדם. אל-סיסי לא נסוג ושילם לארה"ב במטבע דומה כאשר הודיע כי אמנם יצטרף לקואליציה נגד דאע"ש, אך הדגיש כי בשלב זה צבאו לא יפעל מחוץ לגבולות מצרים מאחר שהוא עסוק בסיני וגם כי הוא סבור שיש טפל בנושא הטרור במזרח התיכון כחבילה אחת.
מסלול עוקף ארה"ב: בעלות ברית חדשות למצרים
במצוקתו פנה אל-סיסי להקים קואליציה אזורית בצפון אפריקה נגד הטרור המיוצא מלוב והמאיים גם על סודאן ואלג'יריה. בראשונה, הוא הזמין לביקור בקהיר את ראש ממשלתה של לוב, עבדאללה אל-ת'אני. השנים נועדו במחצית אוקטובר וחתמו על הסכם לשיתוף פעולה צבאי, הכולל סיוע באימון כוחות הביטחון הלוביים ובהם: שירותי הביטחון, הצבא והמשטרה, פיקוח משותף על הגבולות ושיתוף פעולה מודיעיני.
אל-סיסי גם נקט במעשים. בשבועות האחרונים הפציצו מטוסים בלתי מזוהים את נמל התעופה של טריפולי, המוחזק על ידי מיליציה אסלאמית. גורמים שונים האשימו את מצרים וארה"ב הזדרזה לגנות. מצרים הכחישה כי צבאה פועל מחוץ לגבולות המדינה. עד כמה שניתן להבין הצבא המצרי אכן לא פעל בלוב והיו אלה מטוסים של מדינת האמירויות, שיצאו מבסיסים במצרים, וכנראה גם מטוסים לוביים או מצריים, שהוטסו על ידי טייסים לוביים. בימים האחרונים פתח הצבא הלובי – בסיוע כוחותיו של הגנרל "המורד" ח'ליפה חפתר, שהתחיל לפעול נגד האסלאמיסטים מחוץ לצבא הסדיר הלובי לפני מספר חודשים – במתקפה על טריפולי, כאשר המטרה הינה החזרת מרותו של הממשל המרכזי.
ימים ספורים לאחר מכן, ב-18 באוקטובר, נועד אל-סיסי עם נשיא סודאן, עמר אל-בשיר. לא ידוע מה היו הסיכומים הספציפיים ביניהם, אך דובר הנשיאות המצרית אמר כי שני הנשיאים דנו בשיתוף פעולה בין שתי מדינות והדגיש כי הוקדשה תשומת לב מיוחדת לאיום הלובי המשותף להן. סוכם גם על הקמת אזור סחר חופשי באזור הגבול בין שתי המדינות ושיתוף פעולה הדוק לגבי משבר מי הנילוס, על רקע בניית הסכר על הנילוס הכחול באתיופיה, שעלול לפגוע במכסות המים שלהן. אל-סיסי הסתכן בגינויים של דעת הקהל הבינלאומית כאשר אירח בקהיר את נשיא סודאן, שהואשם על ידי התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה במלחמת האזרחים בדרפור. נראה עם זאת, כי צרכי הביטחון של מצרים ושל סודאן גברו על הבעיה המשפטית. מדיניות ארה"ב, הפועלת לבידודו של אל-סיסי ואשר מעמידה בסכנה את מצרים, מאלצת את אל-סיסי לתור אחרי המדינות השכנות המאוימות גם כן על ידי לוב.
בשבוע שעבר נעשה מאמץ מצרי לרתום גם את אלגיריה – היא הצלע השלישית – לקואליציה נגד הטרור הזולג מלוב. שר החוץ המצרי, סאמח שוקרי, ביקר באלג'יר בסוף השבוע שעבר ונועד עם הנשיא עבד אל-עזיז בוטפליקה. בהתאם להודעת סוכנות הידיעות המצרים סימז"ת, השניים דנו בעיקר במצב בלוב ובאיום הנובע ממנו על כל המדינות הגובלות עמה.
הטיפול בסיני: אזור חיץ עם רצועת עזה
בשלב זה, לאחר הפיגועים הרצחניים בסיני, החליט אל-סיסי להגביר את לחצו על אירגוני הטרור, כנראה אפילו על חשבון פגיעה באזרחים, זאת מחוסר ברירה. מעבר עזה נסגר והוכרז על מצב חרום באזור. ראש הממשלה, איברהים מחלב, אמר כי מצרים תפנה לבעלי בריתה כדי שיסיעו לה במאבק בטרור. גם נרמז כי לחמאס יש חלק בפיגועים ומשלחת חמאס למו"מ עם ישראל לגבי הבנות "צוק איתן" נתבקשה שלא להגיע. למצרים יש בעיות חשובות יותר מאשר הנושא הפלסטיני בעת הזאת. פרשנים צבאיים קראו לסלק את האוכלוסייה הבדואית מצפון סיני כדי שהצבא יוכל לזהות את המחבלים ולפעול באין מפריע. לא נראה שמהלך זה ניתן לביצוע בשלב זה. לעומת זאת, ייתכן כי יוקם אזור חיץ בין רצועת עזה למצרים, חשוף מצמחיה, בתים וגדר ביטחון.
מצבה של מצרים אינו קל. אל-סיסי רצה להקדיש את כל כוחו לביצוע רפורמות כלכליות וחברתיות ולהעלות את מצרים על דרך הפיתוח, אך הטרור האסלאמי מונע זאת ופועל לערער את מצרים אחרי שהצליח לבצע זאת בלוב, סומליה, תימן, עיראק וסוריה. ארה"ב והאיחוד האירופי מתעלמות מן המצב במצרים ומחלישות את עמידתה במבחן קשה זה. נראה כי המזרח התיכון כולו וגם המערב ישלמו ביוקר על עיוורון זה. הקואוליציה שפועל סיסי להקים לא תוכל לכסות על הסיוע שיכולה לתת ארה"ב בציוד, אימונים וטכנולוגיה, אך אל-סיסי מנסה לעשות כל מה שניתן בתנאים אלה, כולל אולי, פנייה לרוסיה, שאיתה כבר חתם על עסקת נשק גדולה.
