עבור לתוכן העמוד
תפריט

התכנסות וועידת התורמות לשיקום עזה: תחזית

וועידת התורמות לשיקום עזה תתכנס היום בקהיר, כאשר בסוף השבוע היה ביקור מתוקשר של ממשלת ההסכמה בראשות ראמי חמדאללה בעזה כדי להוכיח לתורמות כי יש צינור הזרמה לגיטימי של הכסף והיא הממשלה הפלסטינית היושבת ברמאללה. חמאס נאלץ לקבל את הביקור בחירוק שיניים, מכיוון שברור לו שמצרים לא תסכים להעביר לידיו את הכסף וכי במערב הוא […]

וועידת התורמות לשיקום עזה תתכנס היום בקהיר, כאשר בסוף השבוע היה ביקור מתוקשר של ממשלת ההסכמה בראשות ראמי חמדאללה בעזה כדי להוכיח לתורמות כי יש צינור הזרמה לגיטימי של הכסף והיא הממשלה הפלסטינית היושבת ברמאללה. חמאס נאלץ לקבל את הביקור בחירוק שיניים, מכיוון שברור לו שמצרים לא תסכים להעביר לידיו את הכסף וכי במערב הוא מוגדר כארגון טרור.

אבל המדינות התורמות מבקשות הרבה יותר מכינון צינור העברת הכספים, ובראש ובראשונה הן רוצות להבטיח כי אכן פני הפלסטינים לשלום עם ישראל, ולכל הפחות לא לחדש סבב אלימות חדש מעזה, שיוריד את השקעתן לטמיון.

הביקור של חמדאללה בעזה לא הוכיח כי רמאללה אכן יכולה להבטיח שקט בעזה, ואפילו לא שליטה מינימלית שם. את מלאכת האבטחה עשתה חמאס. אנשיה ליוו את שיירת חמדאללה במדיהם, בעוד אנשי הביטחון של רמאללה ליוו את ראש ממשלתם בבגדים אזרחיים.

יתר על כן, ממשלת חמדאללה לא הורשתה להתמקם בבניין הרשמי של ראשות הממשלה, אלא בביתו הפרטי של אבו מאזן, כלומר: הם באו לביקור פרטי תחת חסות חמאס, ולא כממשלה ריבונית.

הביטחון של רמאללה נערך במדיו רק במעבר ארז, אבל הוא לא היה היחיד, אנשי חמאס במדיהם השקיפו עליו מלמעלה ממגדל השמירה. כלומר: עד רגע זה רמאללה לא יכולה להבטיח לתורמות שהיא תהיה הגוף האחראי באופן בלעדי על המעברים.

עוד באותו יום של הביקור, מיד אחרי שהשיירה עזבה את שג'אעיה, הודיעה הזרוע הצבאית של חמאס באותה שג'אעיה כי היא פותחת במבצע גיוס חדש לשורותיה.

הנאומים היום יהיו בלי ספק נמלצים, אבל יש לשים לב להבדלי דגשים ואינטרסים בין המשתתפות. ראשית, ארה"ב רוצה למנף דרך שיקום עזה את חידוש השיחות הישירות בין רמאללה לישראל. אבו מאזן כבר שרוי עמוק במהלכים החד צדדיים נגד ישראל והוא צפוי לדחות את גישת ארה"ב. ישראל לא הוזמנה, אבל בלעדי רצונה הטוב לא יהיה שיקום. יתר על כן, בידיה מנופים ממשיים לסייע לעזה והיא מתכוונת להפעיל אותם בלי קשר לוועידה.

מצרים רוצה להשיג שני דברים: להדגים את שובה כמדינת ציר במזרח התיכון, ולפגוע בחמאס על ידי החזרת אבו מאזן לעזה. מטרות אלה מתנגשות עם עמדות שני בעלי הברית של חמאס, תורכיה וקטאר. תורכיה תשלח נציג נמוך דרג, אולי פקיד זוטר מן השגרירות, שבין כה וכה אין בה שגריר, אבל קטאר תשלח נציג בכיר.

תורכיה רואה בעזה נחלה שלה, והיא לא תאפשר למצרים לשקם את מעמדה האזורי דרך עזה.

יש לשים לב לעמדת קטאר. כזכור, המשבר התחיל כאשר קטאר, בגלל ווטו סעודי, לא יכלה להעביר לחמאס את הכסף שהוא היה זקוק לו. ממשלת ההסכמה הוקמה כצינור להעביר לחמאס את כספי קטר דרך רמאללה, אבל סעודיה לא השתנעה. במסדרונות הוועידה ינסו להגיע להבנה עם סעודיה לאפשר לקטאר להעביר את הכספים בכל זאת, ואין להוציא מכלל אפשרות שבסופו של דבר זה יהיה הפתרון. קטאר תבוא בנציג בכיר כדי לקדם פתרון כזה.

עניין המשכורות לאנשי חמאס הוא מעבר לסתם תשלום כספים לפקידים, אלא מייצג בעיה עמוקה יותר של השליטה על עזה. המצב היום הוא אבסורדי, פקידי חמאס, שעובדים, לא מקבלים משכורות בעוד פקידי רמאללה, היושבים ספונים בבתיהם, מקבלים. אם יסכים אבו מאזן לשלם משכורות לפקידי חמאס, הרי הוא מאשר שהשליטה בעזה מצויה בידיהם.

חוץ מן המשכורות יש עניין איחוי הקרעים בין חמאס לפתח, שעיקרו הוא שחמאס יפצה את משפחות חללי פתח שנרצחו ועונו בימי ההפיכה, וזה עוד לפני בעיית אסירי פתח בעזה ואסירי חמאס ברמאללה.

המדינות התורמות רוצות לעקוף את הצורך להידבר ישירות עם חמאס על ידי השלטת רמאללה על עזה. לא נראה בשלב הזה שהדבר אפשרי.