בלוגים

וועדות החקירה של האו”ם: האחראיות להרס בעזה ובגדה

15/09/2014

בשבוע שעבר פרסמה תחנת הלוויין אל-ג’זירה מסמך מטריד על פיו התובעת של בית הדין הפלילי בהאג, פאטו בנסודה, שלחה מכתב לרשות הפלסטינית ובו העירה לרשות כי עדיין לא השלימה את ההליכים שיאפשרו את פתיחת החקירה על פשעי מלחמה כביכול, שביצעה ישראל בעזה ובשטחים. אפשר להבין מכתב זה גם כלהיטותה של התובעת לפתוח בהליכים נגד ישראל, ונקווה שאנו טועים.

מנהיג אש”ף, אבו מאזן, איננו ממהר להתחיל מהלכים משפטיים נגד ישראל. יש לו סיבות טובות מאוד מדוע להימנע ממהלך גורף זה, אבל הוא ממולכד ברטוריקה שלו עצמו, שהעלתה את האופציה הזאת גבוה מאוד בסדר היום הפלסטיני, עד כדי הפיכתה לאתגר לאומי ראשי של הפלסטינים. מכתבה של הגב’ בנסודה שימש מיד כלי ניגוח של חמאס נגד אבו מאזן, וכעת חמאס הוא הדורש הקולני לפתוח בהליכים נגד ישראל.[1]

היסוסיו של אבו מאזן מוצדקים, שכן הצטרפות הפלסטינים לאמנת רומא אמנם תאפשר את ההליכים נגד ישראל, אבל גם תביא לסיום קיומה של הרשות הפלסטינית על כל הכרוך בכך. אמנם ישראל תצא ניזוקה מאוד, אבל הרשות הפלסטינית היא שעלולה לחדל מלהתקיים. הקונגרס בוושינגטון יעצור את הסיוע לרשות, מה שיעמיד גם את הסיוע האירופי בסימן שאלה. כל ההסכמים הכלכליים יקרסו, מה שישפיע לא רק על המשך תשלום כספי המיסים אלא גם על שחרור הסחורות הפלסטיניות בנמלי ישראל בכלל. כבר עכשיו מנהלת הרשות חרם כלכלי נגד ישראל. ישראל עלולה להגיב בחרם נגדי ובלי השקל הישראלי אין ברמאללה כלכלה.

בכל הקשור לישראל, פתיחת ההליכים תהיה כרוכה בצווי מעצר בינלאומיים נגד ראשי המדינה ומפקדי צה”ל, שיפגעו קשות במוניטין של ישראל ויהפכו אותה למדינה מצורעת, אבל הניסיון של הפלסטינים לזכות בממלכתיות יבואו לידי סיום והרשות הפלסטינית תקרוס ועמה חלום המדינה.

מה שצריך להטריד את אבו מאזן הם הדיבורים המתגברים באש”ף, שפירוקה של הרשות הוא בעצם תוצאה רצויה של הפניה לטריבונלים הבינלאומיים, מכיוון שהרשות הפלסטינית משרתת את ישראל, ומוטב לפלסטינים לחזור למצב של כיבוש על מנת לנהל מאבק מזויין. הוא שמע את הדברים בפירוש בדיון שקיים עם צמרת פתח ביום חמישי שעבר ברמאללה. פירוש הדבר הוא, שאחרי חורבן עזה יש בתנועת פתח קאדרים המתקנאים בחמאס על שהרס את עזה ומבקשים להרוס גם את הגדה.

מכתבה של התובעת בנסודה מעלה חשש שאין היא מודעת לכובד אחריותה. היא יכולה במחי כתיבת מכתב אחד לחולל אסון על הפלסטינים ולשתק מדינה שלמה, מדינת ישראל. נשאלת השאלה האם אין התובעת של האו”ם אלא גרסה אחרת של “חוקר” הוועדה לזכויות האדם של האו”ם, וויליאם שאבאס. הוא כבר סימן את תוצאות החקירה והתובעת בנסודה כבר אצה לה הדרך להתמודד מול הפרסום שהבעיה הפלסטינית מזמנת לה.

נפתחת כאן שאלה עקרונית, האם בסופו של דבר האו”ם ומערכת המשפט הבינלאומית הם האשמים האמתיים בחורבנה של עזה, והאם אין הם מסכנים עכשיו את עתידו של העם הפלסטיני בגדה ומאיימים להנחית על מדינה שלמה – מדינת ישראל – קשיים עצומים וחסרי תקדים? האם לצורך התכלית הזאת הוקמו המוסדות האלה מלכתחילה?

בסופו של דבר, חמאס בנה את תוכנית המלחמה שלו על גרירת ישראל לפגוע באזרחיו על מנת לספק לאלג’זירה את התמונות לשימושה של ועדת מועצת זכויות האדם של האו”ם. אלמלי הוועדה הזאת, לא היה חמאס טורח בהרס עזה ובהריגת אזרחיו. אלמלי בית הדין הפלילי בהאג, לא הייתה רמאללה בונה אסטרטגיה שלמה שעלולה להסתיים בחורבנה של הגדה.

זה האתגר העומד עכשיו לפתחה של ההסברה הישראלית. האם היא ערוכה להרים את הכפפה?

[1] http://www.aljazeera.com/news/middleeast/2014/09/pa-leadership-speaking-with-two-voices-2014911101131329372

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in גדה המערבית, חמאס, פלסטינים. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

11 + 14 =