בסוף השבוע שעבר פרסם עבדאללה, מלך סעודיה, הודעה חשובה שלא עמדנו על עומקה: הוא האשים גורמים ערביים שלא ממלאים את חובתם להילחם בטרור, והכריז כי סעודיה תקים גוף בינלאומי, שתפקידו יהיה להילחם בטרור, שהוא הסכנה הגדולה ביותר של ימינו. פירוש הדבר הוא שסעודיה תכריח את קטאר לחדול מן הסיוע שלה לאחים המוסלמים, ולא – יבולע לה. בהקשר הישראלי, יש בזה משום חילוץ ישראל מן הטריבונלים הבינלאומיים לפשעי מלחמה, שהרשות הפלסטינית שוקדת כעת על הכנתם, מכיוון שביום שאחרי המלחמה הדגש יושם על מלחמה בטרור – וזה בדיוק מה שישראל עושה בעזה, כאשר הכנת משפטי פשעי המלחמה פוגעת בסדר העדיפות הזה.
האחים המוסלמים, וחמאס בתוכם, כבר הוגדרו ארגוני טרור בידי סעודיה ומצרים, ואם זה כך – המלחמה של ישראל בעזה היא מלחמה חוקית ומוצדקת, ועל ידי כך שומטת סעודיה את הקרקע מתחת לוועדת זכויות האדם של האו"ם, שדווקא נחלצת לטובת הטרור ואפילו קראה לספק לחמאס את מערכות כיפת ברזל.
ישראל מתמקדת בטבע העניין רק בהיבט הדו צדדי של המערכה בעזה, ההיבט הישראלי-פלסטיני, אבל לסעודיה יש היקף מבט רחב יותר, וזה מסביר את המדיניות שלה נגד קטאר. כזכור, סעודיה וקטאר שיתפו פעולה במלחמה נגד אסד בסוריה. מתי נפרדו דרכיהן? כאשר סעודיה גילתה את מטרת המלחמה של קטאר – להקים ח'ליפות מוסלמית על חורבות מדינות ערב המסורתיות. סעודיה התכוונה רק להחליף את משטרי המדינות הערביות, ולא להקים ח'ליפות אימתנית של האחים המוסלמים, שתאיים על מדינות ערב ששרדו את הסער הערבי, ואולי על העולם כולו. עיון מעמיק בנוסח הדברים מראה כי סעודיה אף איימה על קטאר מבלי לנקוב בשמה, ואמרה כי "מי שמזניח את חובותיו להילחם בטרור בגלל אינטרסים חולפים, יהיה הקורבן הראשון ביום שאחרי, ואף אחד לא יינצל". בדוחא יכולים בצדק לראות בכך איום.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
