עבור לתוכן העמוד
תפריט

הכרזת הח'ליפות האסלאמית: משמעויות ראשוניות

ביום הראשון לחודש הרמדאן (29 ביוני 2014), יום בו במערב צוין יום הגאווה העולמי כביטוי לקדמה חברתית ותרבותית, הוכרז על הקמתה מחדש של הח'ליפות (המדינה) האסלאמית ועל מינוי ח'ליפה (מנהיג) העומד בראשה. ההצהרה בדבר הקמת הח'ליפות נמסרה בקלטת אודיו מפיו של אבו מוחמד אל-עדנאני, דובר המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט (סוריה הגדולה), ששנתה את שמה ל"מדינה […]


ביום הראשון לחודש הרמדאן (29 ביוני 2014), יום בו במערב צוין יום הגאווה העולמי כביטוי לקדמה חברתית ותרבותית, הוכרז על הקמתה מחדש של הח'ליפות (המדינה) האסלאמית ועל מינוי ח'ליפה (מנהיג) העומד בראשה.

ההצהרה בדבר הקמת הח'ליפות נמסרה בקלטת אודיו מפיו של אבו מוחמד אל-עדנאני, דובר המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט (סוריה הגדולה), ששנתה את שמה ל"מדינה האסלאמית". להלן הנקודות העיקריות בהכרזת הח'ליפות שכותרתה "זו הבטחת אללה":[1]

  • הקמת ח'ליפות אסלאמית – שלטון הח'ליפות משתרע בשטחים הנתונים תחת שליטת "המדינה האסלאמית" בסוריה ובעיראק ("מחאלב ועד דיאלי"). מועצת השורא (המועצה המייעצת) של "המדינה האסלאמית" מנתה את אבו בכר אל-בגדאדי לח'ליף.
  • יישום החוק האסלאמי (השריעה) – "המדינה האסלאמית" עמדה בתנאים להקמת הח'ליפות בין היתר לאור העובדה, שחוקי השריעה מיושמים הלכה למעשה בשטחים הנתונים בשליטתה ובמסגרת זו הוקמו בתי משפט אסלאמיים, הקובעים עונשים בהתאם לאסלאם (הוצאות להורג, צליבה, קטיעת איברים, מלקות ועוד). המסגדים ממלאים תפקיד בעיצוב דרכו של הדור הבא, "את הצלב מנתצים" ו"את הקברים הורסים".
  • ביסוס שלטון הח'ליפות האסלאמית – "המדינה האסלאמית" הכריזה על שלילת כל תוקף דתי לקיומם של ארגונים ומסגרות אסלאמיות עצמאיות, ותבעה מכל הארגונים לקבל על עצמם את השלטון החדש ולהיות כפופים לו באופן מלא.
  • עליונות המוסלמים על עמי העולם וחתירה להשתלטות אסלאמית על העולם – המוסלמים הם האומה הטובה ביותר מבין האומות ולהם העניק אללה את ההבטחה להנהיג את העולם, בתנאי שיעבדו אותו ולא ישתפו אל אחר באמונה באללה או יקבלו על עצמם אידאולוגיה נוספת לזו של האסלאם. זו עת הג'יהאד וההליכה בדרכו של הנביא מוחמד, אשר לאחר מותו הצליחה האומה האסלאמית להשיג ניצחונות בשדה הקרב על האימפריה הביזנטית והאימפריה הפרסית, וראשיה היו למלכי ושליטי העולם (במשתמע, האומה האסלאמית כיום יכולה לגבור על האימפריות הכופרות).
  • ייצוג המוסלמים בכל העולם – סמכות הח'ליפות האסלאמית אינה מתוחמת לשטח הגיאורפי הנתון תחת שליטתה הישירה, אלא הח'ליף אבו בכר אל-בגדאדי, הוא השליט החוקי של כל המוסלמים בעולם וחלה עליהם החובה להביע נאמנות לו ולציית להוראותיו.
  • שלילת הדמוקרטיה, החילוניות והלאומיות – "המדינה האסלאמית" מצווה על המוסלמים להתנער מכל תפיסת עולם המנוגדת לאסלאם, ובראשן הדמוקרטיה, החילוניות והלאומיות, ולשוב לדת האסלאם כדי להכשיר את התנאים להבטחת אללה בדבר הכפפת העולם כולו לשליטה של האסלאם.
  • המשך הג'יהאד בכל מקום – במסר למוג'אהידין, קראה "המדינה האסלאמית" להמשיך במלחמת הקודש, שכן אללה ברך את המוסלמים בג'יהאד ובניצחון שהביא להקמת הח'ליפות, התפתחויות המעוררות חשש עצום במערב ובמזרח.

משמעויות ראשוניות מהכרזת הח'ליפות האסלאמית:

"המדינה האסלאמית" מנסה לקבע את הישגיה בשדה המערכה בסוריה ובעיראק באמצעות יציאת ישות דתית מוסלמית סונית חדשה, המאיימת למוטט את הסדר המדיני האזורי הקיים, ששורשיו בהסכם סייקס-פיקו (1916). שלטון הח'ליפות מיושם בשטח הנתון תחת מרותה, אך אין שלטון זה מקבל את הגבולות הקיימים ואת החלוקה של המוסלמים למדינות שונות על פי מפתח לאומי. לדידו, החטא הקדמון שהביא לקריסתה של האימפריה העות'מאנית, שהייתה המשך לשלטון הח'ליפות, מצוי בלאומיות ובאימוץ אידאולוגיות מערביות הזרות לאסלאם, דוגמת הדמוקרטיה, והג'יהאד מכוון אפוא למוטט את הסדר הקיים ולסלול את הדרך להרחבת גבולות הח'ליפות לכל שטח בו נמצאים המוסלמים.

היעד המרכזי והראשון במעלה של "המדינה האסלאמית" הוא ביסוס שלטונה (אכיפת מרותה, התמודדות עם מליציות מקומיות דוגמת הכורדים), ובלימת מתקפת הנגד של צבאותעיראק וסוריה בתמיכתן המלאה של איראן ורוסיה.

היכולת הצבאית של המדינה האסלאמית להרחיב את שטחי כיבושיה מוגבלת. אשר על כן, מנסים ראשיה להשיג מכפילי כוח באמצעות הפנייה הישירה למוסלמים בכל רחבי העולם לתמוך בח'ליפות והקריאה לציבור המוסלמי למרוד בשלטון הקיים, ובדרך זו להאיץ את המהפכה האסלאמית העולמית. לעיתוי ההכרזה בתחילת חודש הרמדאן נודעת חשיבות עליונה בהקשר זה. ארגון חיזב א-תחריר (שלו שלוחות גם במערב) כבר הזדרז לברך על ההצהרה בדבר הקמת הח'ליפות.[2] החשש מפני "המדינה האסלאמית" ניכר בסעודיה (פנינת הכתר בחזון הכיבושים של "המדינה האסלאמית"), בירדן (החוליה החלשה) ובמדינות נוספות (בלבנון נמסר על מינוי מנהיג ל"מדינה האסלאמית").[3] הסכנה לחוסר יציבות אזורי גדולה מעבר.

הכרזת הח'ליפות מציבה אתגר בפני הארגונים האסלאמיים היריבים, ובעיקר בפני האחים המוסלמים, שניסו לקדם את תפיסת "האסלאם הפוליטי" המשלב בין האסלאם לדמוקרטיה (על פי הפרשנות האסלאמית), כדי להשיג בשלבים את היעד הסופי של שליטה אסלאמית גלובלית. "המדינה האסלאמית" הוכיחה בשנה האחרונה שאין היא רואה כל מקום לפשרות עם ארגונים שאינם מקבלים באופן מלא וללא ערעור את מרותה, כפי שבא לידי ביטוי במלחמה רוויית הדמים שפתחה בה נגד ארגון ג'בהת אל-נוסרה בסוריה, הנתמך בידי אלקאעידה, עד שחילצה ממנו את הכרזת הנאמנות.

הכרזת הח'ליפות מסלימה את העימות בין סונים לשיעים, שעשוי לגלוש גם לקהילות המוסלמיות במערב. בהקשר המוסלמי-סוני, תחושת ההזדהות עם הח'ליפות יוצרת תנאים להרחבת פעילותן של שלוחות המזוהות עם האסלאם הקיצוני במערב, הן לצורך גיוס מוג'אהידין ללחימה והן לשם ביצוע פיגועי טרור.

ישראל, שלא נזכרה באופן ישיר בנאום ההכרזה על הקמת הח'ליפות האסלאמית, נכללת בהגדרת האויבים שהמוסלמים מצווים להשמיד כדי לבסס את שלטון האסלאם בעולם. ביטחונה של ישראל עומד בפני אתגרים חדשים ומורכבים מבעבר, על רקע המציאות האזורית החדשה המתהווה במזרח התיכון, ובראשם עליית האסלאם הקיצוני, מעורבות צבאית איראנית הולכת וגוברת במעגל קרוב לישראל, איומים ישירים על יציבות המשטר ההאשמי בירדן והתחזקות הזרמים התומכים במדינה האסלאמית בשטחים הפלסטיניים. איומים אלה מחדדים פעם נוספת את סוגית גבולות בני ההגנה ממערב לירדן.

 


[1] http://myreader.toile-libre.org/uploads/My_53b039f00cb03.pdf (English) http://justpaste.it/bushra_khelafah (Arabic)

[2] https://www.facebook.com/notes/%D8%A7%D9%84%D9%88%D8%B9%D9%8A-%D8%A7%D9%84%D9%81%D9%83%D8%B1%D9%8A/%D8%AD%D8%B2%D8%A8-%D8%A7%D9%84%D8%AA%D8%AD%D8%B1%D9%8A%D8%B1-%D9%85%D9%86%D8%B9%D8%B7%D9%81-%D8%AA%D8%A7%D8%B1%D9%8A%D8%AE%D9%8A-%D9%84%D8%A5%D8%B9%D9%84%D8%A7%D9%86-%D8%A7%D9%84%D8%AE%D9%84%D8%A7%D9%81%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D8%A5%D8%B3%D9%84%D8%A7%D9%85%D9%8A%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D8%B1%D8%A7%D8%B4%D8%AF%D8%A9/215216751831683

[3] http://www.akhbarlelnasher.com/item.php?id=4613&page=2#.U7ESmvldX9o