ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הודיע בסוף השבוע שעבר כי הוא מטיל על ראש ממשלת רמאללה, ראמי חמדאללה, להקים את ממשלת האחדות, ואחל לו הצלחה. לכאורה נראה הדבר כי מלאכת הרכבת הממשלה מתקדמת, אבל לא כך הם פני הדברים באמת. אבו מאזן כבר אמור היה להודיע עד סוף השבוע על הרכב ממשלתו – ועדיין אין לו ממשלה. יש לקחת בחשבון כי בסופו של דבר תהיה ממשלה, אבל הקשיים המתגלעים היום מבשרים כי לממשלה – אם תקום – יהיו חיים קצרים ולא מאושרים.
קיימים קשיים רבים, כאשר בעיקרם ניצב המאבק על תיקי הממשלה – אבל זה לא רק מאבק על תיקים אלא על מגמת פניה של הרשות הפלסטינית. התיקים השנויים במחלוקת הם: החוץ, הפנים והווקף, וכמו כן גם ביטול המיניסטריון לאסירים.
חמאס מתנגדים לשר החוץ הנוכחי, ריאד אל-מאלכי, הידוע כמי שפועל נגד חמאס במסדרונות הדיפלומטיה הבינלאומית. היעד העיקרי של אל-מאלכי הוא השחרת פניה של ישראל והחרמתה, אבל חמאס מבקשת קו נוסף של מתן לגיטימציה לתנועה והחדרת שגרירים ודיפלומטים של חמאס, ואת זאת אל-מאלכי לא מוכן לעשות. משרד הפנים הוא הממונה על הביטחון, והשר הבא יהיה ממונה על יחידות הטרור של עז א-דין אל-קסאם, שממומנות היום בקושי רב בגלל קשייה הכלכליים של איראן. חמאס רוצה אישיות שתפנה תקציבים בחשאי ליחידות הטרור האלה. אבו מאזן מתנגד, אבל ראש הממשלה המיועד שלו, ראמי חמדאללה עשוי להיות מוכן לכך. הוא גם תומך בעמדת חמאס נגד שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.
המשרד לענייני ווקף, המנוהל היום ביד רמה בידי איש חמאס לשעבר, מחמוד אל-הבאש, אשר הרחיק את אנשי חמאס מן המסגדים בגדה ואינו מתיר הטפות של חמאס מן המסגדים, מסומן על ידי חמאס והם לא יסכימו להמשך כהונתו. חמאסרוצים שר שיאפשר את חזרתם למסגדי הגדה.
אם כך, עוד רחוקה הדרך – אבל קרובה, שתי התנועות לא יכולות להרשות לעצמן כישלון, אבל כל ממשלה בתנאים האלה תתהלך על קביים עד שתאבד את שיווי המשקל ותתמוטט.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
