בימים אלה מתנהל באיראן ויכוח פנימי נוקב בסוגיית המשך המעורבות הצבאית של חיזבאללה בסוריה. ברקע לכך עומד הסירוב הבינלאומי לקבל את איראן למסגרת המדינות הדנות בעתידה של סוריה כחלק מ"ז'נבה 2", לאור ההתנגדות האיראנית לקבל את עיקרון תקופת המעבר לסיום שלטונו של בשאר אסד.
מצד אחד של המתרס ניצבים משמרות המהפכה, הנתמכים על ידי המנהיג ח'מינאי ואשר דוגלים בהמשך המעורבות הצבאית בסוריה כחלק מהגשמת השאיפות האזוריות של איראן, שתכליתן להפוך את עיראק, סוריה ולבנון לאזור השפעה איראנית אליו יתווספו בהמשך בחריין ותימן. מולם ניצבים הנשיא חסן רוחאני ושר החוץ ג'וואד זריף, שנתמכים על ידי הנשיא האיראני לשעבר, האשמי רפסנג'אני, והרואים במעורבות בסוריה נטל כבד הפוגע במאמצי ההתקרבות של איראן למערב – מאמצים שמטרתם המרכזית היא לשבור את משטר הסנקציות, הפוגע קשות בכלכלה האיראנית.
למאבק בטהראן נשמע הד בכינוס הבינלאומי בדאבוס, שם הכחיש זריף את הטענות לפיהן איראן שלחה את חיזבאללה לסוריה – "We are not sending people, Hezbullah has made its own decision". זריף אמנם סרב לקרוא להוצאת חיזבאללה מסוריה, אך הסכים לקרוא לכל הכוחות הזרים לצאת מסוריה. דבריו המופרכים של שר החוץ האיראני עוררו זעם במשמרות המהפכה, המודעים למצבה הקשה של הנהגת חיזבאללה, לאור הסתבכותה הצבאית הגוברת בסוריה ויותר מכך לאור הפגיעות הקשות שהיא סופגת מפעולות הסלפים בלב ליבה, בדאחיה ובביירות.
ההסברים שנותנים ראשי חיזבאללה למעורבותם בסוריה כי הם נלחמים על אדמת סוריה כדי להגן על לבנון, אינם משכנעים את השיעים בלבנון וזורעים ספק בקרב תומכי התנועה. נכון לעכשיו, חיזבאללה אבדה יותר מ-350 איש בסוריה, שלא כולם הובאו לקבורה בלבנון, בעוד הפצועים בקרבות בסוריה, שמספרם עבר את האלף, מציבים סימן שאלה על עצם יכולתה של חיזבאללה להמשיך ולהקיז את דם אנשיה בסוריה כאשר היעד לג'יהאד הוא ישראל. מתווספת לכך גם הפגיעה הקשה של הטרור הסלפי בבטן הרכה של חיזבאללה – במעוזיה בביירות, לרבות הסמל של השגרירות האיראנית – שהותירה את חיזבאללה חסרת אונים להגיב. יותר מכך, המעורבות הזו פוגעת ביכולתה של חיזבאללה לתפקד כתנועה כאשר ראשיה, פעיליה ותומכיה עסוקים בהישרדות ובחיפוש אחר מכוניות תופת, והיא מאבדת את התמיכה הציבורית והעממית שכה חשובה לתנועה כמותה.
שאלת המשך מעורבותה של חיזבאללה בסוריה לא תוכרע בלבנון. ראשי משמרות המהפיכה בטהראן, הערים למצבה המדרדר של חיזבאללה, יצטרכו לשקול מה חמור יותר – איבוד כוחה והשפעתה של חיזבאללה בלבנון או הוצאתה מסוריה, שבשלב הנוכחי לא נראה כי נוכחות חיזבאללה תשפיע מהותית על יכולתו של אסד להמשיך ולהשמיד את מתנגדיו מבית. המרכיב העיקרי בשיקולי משמרות המהפכה וח'מינאי הוא לשמור על כוחה ומעמדה של חיזבאללה לצורך ייעודה העיקרי – הג'יהאד נגד ישראל. בסופו של יום, סיבת הקיום של חיזבאללה נובעת כולה מיעודה לשמש את חוד החנית עבור איראן במאבקה נגד ישראל.
לפיכך, נראה כי ככל שהפגיעה בחיזבאללה תלך ותגדל יגבר הלחץ על ח'מינאי להורות לנציגו בלבנון, חסן נסראללה, לצמצם משמעותית את מעורבותה של חיזבאללה בסוריה, ונסראללה יציית בהכנעה.
