מזכיר המדינה של ארה"ב, ג'ון קרי, עלול לעמוד היום מול קיר הברזל של דחיית מדינות ערב את הצעותיו להסדר קבע בין הפלסטינים לישראל. קרי ניסח נייר מסגרת להמשך השיחות עם ישראל, ובו כמה עניינים, שמדינות ערב כבר הודיעו כי דחו אותם. בראש ובראשונה ניצבת ההכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי מול הכרת ישראל במדינת פלסטין כמדינת הלאום של הפלסטינים. קרי ישתדל היום בפגישתו עם שרי החוץ הערביים בפריז לשכנע את מדינות ערב כי תמורת הכרתן במדינת ישראל כמדינות הלאום של העם היהודי תסכים ישראל לקלוט בתחומה כ-80 אלף פליטים מן הדור הראשון של הפליטות. כמו כן, מדובר בהעברת פליטי מחנה "ירמוכ" בסוריה למחנה הפליטים הנטוש שליד יריחו, "עקבת ג'בר".
הדברים, שנראים כל כך "מסתדרים" בוושינגטון – לא כך "מסתדרים" במזה"ת, ומן הסתם כאשר ייוודעו ההצעות האלה הם ירגיזו את כולם.
ראשית, למרות שראשי ממשלה בישראל כבר הסכימו עקרונית ליישב פליטים בתוך תחומי ישראל, הרי הציבור לא מכיר זאת, וכאשר יכיר, מן הסתם תתחולל סערה ציבורית בישראל. שנית, קשה להאמין כי ירדן תראה בעין יפה העברת פליטי סוריה ולבנון כל כך סמוך לגבולה. בזמנו, כאשר ישראל הציעה ליישב פליטים בחולות חלוצה, התנגד הנשיא מובארק שפליטים פלסטינים ייושבו סמוך לגבול מצרים. יש להניח כי גם ירדן תתנגד לכך. ישראל מתייחסת לפליטים כסטטיסטיקה, אבל מדינות ערב מתייחסות אליהם אחרת, הן יודעות כי הפליטים האלה קשורים לארגוני הטרור המסוכנים ביותר, והן מעדיפות כי יישארו בסוריה ובלבנון ולא ליד גבולותיהן.
איש לא יאמר זאת כמובן. כולם יאשימו את ישראל, אבל זאת היא הסיבה האמיתית, בין יתר סיבות.
