הגנרל עבד אל-פתח אל-סיסי, האיש שהוביל את הפלת שלטונו של הנשיא המודח מוחמד מורסי ב-3 ביולי 2013, מחזיק בכמה תפקידים: מפקד הכוחות המזוינים, הסגן הראשי של ראש הממשלה ושר הביטחון והייצור הצבאי. שלא כמו קודמו, אל-סיסי מנהל מבצע חסר רחמים נגד לוחמי ג'יהאד בחצי האי סיני, במטרה להחזיר את הריבונות המצרית לאזור, ובה בעת הוא מוריד באופן דרמטי את עצמת החמאס בעזה.
אל-סיסי עשוי "להיקרא לדגל" כמושיע על מנת להציל את מצרים מאויביה, האחים המוסלמים. תכניות אירוח וטורי עיתונים תומכים בהרצת הגנרל לנשיאות כדי שיילחם בטרור המאיים על מצרים, לטענתם. רוב המועמדים הפוטנציאליים האחרים הכריזו כי אם אל-סיסי ירוץ לנשיאות, הם יבטלו את מועמדותם.
מאמץ מרוכז נעשה במטרה להציג את אל-סיסי כיורשו הפוליטי של הנשיא המצרי הנערץ, ג'מאל עבד אל-נאצר. אל-סיסי עצמו השתתף בטקס יום הזיכרון ה-43 לנאצר, וכרזות עם תמונתו התנוססו לצד כרזות של נאצר. המצרים רואים בנאצר את המנהיג המצרי שנלחם באחים המוסלמים מבית, ואשר הוביל את מצרים להנהגת העולם הערבי וארגון המדינות הבלתי-מזדהות (NAM).
למעשה, לא רק בפני העם המצרי מציג אל-סיסי את עצמו כמנהיג הראוי של מצרים, אלא גם בפני הממשל האמריקני, שמפקפק בלגיטימיות שלו ורואה בו מנהיג מהפכני שגזל את השלטון באופן בלתי-חוקי. מצב זה פותח פתח לחזרה אפשרית של רוסיה למצרים, ובעקבותיה לחזית רוסית חמושה באזור.
בהחלטתה לקצץ בסיוע הכלכלי למצרים ולהקפיא את משלוח מערכות הנשק שכבר הוזמנו, מוטטה ארה"ב את הקשר ארוך השנים שהתקיים בין הסיוע הכלכלי שקיבלה מצרים לבין עמידתה בהסכם השלום עם ישראל. 14 מיליארד הדולרים שהעבירו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות למצרים באופן מידי לאחר השתלטות אל-סיסי, ו-40 המיליארד שהובטחו כסיוע כלכלי, מהווים תזכורת לכך שייתכן כי מצרים אינה זקוקה לסיוע כלכלי מותנה שכזה.
העוקבים אחר המתרחש בזירה המצרית מדגישים שוב ושוב את השינוי שחל בהלך הרוח המצרי כלפי ארה"ב: מידידות והערצה לעוינות גלויה. המשבר עם ממשל אובמה ותגובתו של אל-סיסי כלפיו עזרו לו למעשה לקבל גושפנקה להנהגתו כמצרי-לאומי נועז שאינו נסוג מפני מעצמת-על – בייחוד כזו שתמכה במוצהר באחים המוסלמים במצרים וברחבי המזה"ת.
למאמר המלא באנגלית לחץ כאן
