עבור לתוכן העמוד
תפריט

האם הגיעה שעת הכושר לברית בין ישראל למורדים הסוריים?

בין המורדים הסורים לבין שתי המעצמות מתחולל כעת מאבק אמיתי. שתי המעצמות מנסות להכריח אותם לשבת במה שקרוי "ג'נבה 2" עם נציגי אסד ואיראן, ועד שעה זאת האופוזיציה הסורית מתנגדת למהלך זה.

במזרח התיכון נרקמות כעת נסיבות המזכירות מאוד את פרוץ תהליך קמפ דייוויד שהביא לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנות השבעים של המאה שעברה. כזכור, הנשיא קרטר בקש לכנס ועידה בינלאומית על המזרח התיכון יחד עם ברית המועצות. הנשיא סאדאת, שרק בקושי נחלץ מהחיבוק הרוסי, נבעת מן המחשבה שכעת ארה"ב מבקשת להביא את הדוב הרוסי למזרח התיכון. ישראל ראתה במהלך זה ניסיון לכפות עליה הסדר בעניין הפלסטיני, וכך בגין וסאדאת מצאו זה את זה והסוף הטוב ידוע.

המצב כעת מזכיר מאוד את הנסיבות שהיו בזמנים ההם: הנשיא אובאמה משתף את רוסיה הן בפתרון שאלת סוריה והן בבעיית תוכנית הגרעין האיראנית. חמור מכך, כפי שהדברים נראים מנקודת המבט של המדינות הסוניות, אובאמה מבקש לסייע לאיראן לחדור למפרץ הערבי ובה בעת גם לשמור על מעמדה בסוריה ובלבנון. גם ישראל מוטרדת לא פחות מהמתרחש, ומכאן שנוצרו שוב הנסיבות שהפגישו את בגין וסאדאת.

לפני זמן מה, כאשר המדינאי המצרי הבכיר עמרו מוסא נועד עם משלחת אמריקנית, שביקשה לשכנע אותו לשחרר את הנשיא מורסי מכלאו הוא ענה לה: "אהל מכה אדרא בשיעאביהא", כלומר:"אנשי מכה מכירים טוב יותר את נקיקיה", דהיינו, "אנשי המזרח התיכון מכירים טוב יותר מהמעצמות מה טוב להם".

השאלה היא האם איש כמו עמרו מוסא, נאצריסט לאומני, מסוגל להחשיב גם את ישראל כ"אהל מכה"? קרוב לוודאי שלא. מי שכן יכול להושיט יד של אמת לישראל בשעה זו הם דווקא נציגי המיעוטים האחרים, בעיקר בסוריה, הנאבקים למען פתרון פדרטיבי, כמו הכורדים.

בין המורדים הסורים לבין שתי המעצמות מתחולל כעת מאבק אמיתי. שתי המעצמות מנסות להכריח אותם לשבת במה שקרוי "ג'נבה 2" עם נציגי אסד ואיראן, ועד שעה זאת האופוזיציה הסורית מתנגדת למהלך זה.

האם אין זו שעת הכושר למצוא אלה את אלה, ישראל והמורדים הסורים? האין מימוש הפתרון הפדרטיבי לסוריה פותר לישראל את שאלת הלגיטימיות באזור? האם אין במזרח התיכון דגם המכיר בזכות כל הדתות והעדות טוב יותר למדינה היהודית, הניצבת לבדה במזרח תיכון לאומני ערבי ו/או אסלאמיסטי?

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה