עבור לתוכן העמוד
Menu

חמאס במצוקה

  שינוי עמדות מפתיע: חמאס מוכן לשיתוף פעולה עם רש"פ אין זו שעתו הגדולה של ארגון חמאס. בשינוי חד לעמדותיו הציע השבוע הארגון להקים מנהלה פלסטינית משותפת עם הרשות הפלסטינית לניהול מעבר רפיח. מאז שהשתלט חמאסעל רצועת עזה ב- 2007 וסילק את הרשות הפלסטינית מהמעבר, התנגד חמאס להצעותיה של הרשות לחזור ולתפעל אותו על פי ההסכם שנחתם עם ישראל והאיחוד האירופי. נראה כי בהצעתו […]


 

שינוי עמדות מפתיע: חמאס מוכן לשיתוף פעולה עם רש"פ

אין זו שעתו הגדולה של ארגון חמאס. בשינוי חד לעמדותיו הציע השבוע הארגון להקים מנהלה פלסטינית משותפת עם הרשות הפלסטינית לניהול מעבר רפיח. מאז שהשתלט חמאסעל רצועת עזה ב- 2007 וסילק את הרשות הפלסטינית מהמעבר, התנגד חמאס להצעותיה של הרשות לחזור ולתפעל אותו על פי ההסכם שנחתם עם ישראל והאיחוד האירופי. נראה כי בהצעתו החדשה סבור הארגון כי בכך ירכך את צבא מצרים, אשר יאות לפתוח את המעבר בתדירות גבוהה יותר, ובה בעת גם יפייס את הציבור ברצועה, הסובל קשות ושעד כה זעמו נגד חמאס רק הולך וגובר. עם זאת, הדגיש חמאס כי לא יסכים לחזרת הפקחים האירופים וההסכם הקודם מבוטל.

חמאס טיפח תקוות גדולות עם הבחרו של מועמד האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, לנשיא מצרים. הארגון ציפה כי יוסר המצור הכלכלי בצד המצרי, מעבר רפיח יפתח ללא הגבלה לנוסעים וסחורות והארגון יזכה לתמיכה במאבקו נגד הרשות הפלסטינית ומדינת ישראל. חמאס, שהוקם כזרוע של האחים המוסלמים ב"פלסטין", לא יכול היה להעלות בדמיונו מדיניות אחרת מצידה של תנועת האחות. אלא שמנהיגיו לא קראו את המציאות כהווייתה. מוחמד מורסי, שעסוק היה בהשלטת אחיזתו על המדינה כשהוא נאלץ להתמודד עם בעיות חברה וכלכלה חמורות בזירה הפנימית, הפקיד בידי הצבא את הטיפול בטרור בסיני עם כל המשתמע מכך לגבי רצועת עזה. כך, על אף כמה הצהרות חסרות תוכן, למעשה היחסים עםחמאס נשארו באותה המסגרת כפי שהיו בתקופת מובארק.

סיני: כר פורה לטרור וסכנה ביטחונית חמורה לישראל ולמצרים

לצבא המצרי, המנהל כיום מערכה רחבת היקף נגד הטרור הג'יהאדי בסיני, ניסיון ארוך ומר עם חמאס. עוד בזמנו של מובארק החזיק הארגון בקשרים אמיצים עם איראן, שממנה את פעולותיו וסיפקה לו נשק דרך סודאן. לשם כך, ובהנחיית משמרות המהפכה האיראניים, הקים חמאס רשתות הברחה של נשק, טילים וחומרי נפץ, שהעבירו את המשלוחים דרך שטחמצרים לסיני ומשם באמצעות המנהרות לעזה. חמאס, שזקוק היה לתמיכה מקומית בסיני, גייס בדואים תושבי המקום שסבלו מחוסר הפיתוח של חצי האי וגילו עוינות לממשל בקהיר. כבר אז נתפסו מחבלים של חמאס בסיני, נשפטו ונידונו למאסר. ביניהם היה אימאן נופל, אחד מבכירי גדודי עז אלדין אלקסאם.

ארגוני הג'יהאד למיניהם, הפועלים בהשראת תורתה של אלקאעידה, ניצלו את המצב שנוצר והחלו להסתנן לסיני, בעוד חמאס עוצם את עיניו וסבור כי יוכל לנצלם למטרותיו. ארגון "תוחיד וגי'האד", שביצע את הפיגועים בטאבא בשארם אלשייח' היה הארגון הסלפי הראשון שהוקם בסיני. אחריו באו ארגונים נוספים כגון "אנצאר בית אלמקדס", "מג'לס אלשורא אלמוג'הדין", "אנצאר אלשריעה" ועוד. כל ארגון גייס את הבדואים שלו והקים תשתית אידיאולוגית וצבאית. לארגונים אלה הצטרפו, אחרי נפילתו של מובארק וקריסת מנגנון ביטחון המדינה בסיני, מחבלים בעלי ניסיון מעיראק וממדינות ערב האחרות.

על רקע מלחמת האזרחים בסוריה וסגירת משרד חמאס בדמשק נפגע מסלול ההברחה האיראני-סודאני. תרמו לכך גם  הפעולות המיוחסות לישראל בסודאן. אולם בעקבות הפלת שלטונו של מועמר קדאפי בלוב נפתחה דרך חדשה לסיני. חמאס וארגוני הג'יהאד הבריחו נשק ממחסניו של קדאפי ומחבלים נוספים הגיעו מלוב. לחמאס היו אמנם קשיים עם ארגונים אלה, אך עם כמה מהם הוקם תיאום על בסיס המעבר של סחורות ומחבלים דרך המנהרות. בחמאס האמינו כי פעולת ארגוני הג'יהאד תהווה מסווה לפעילותם ותאפשר הקמת בסיס לוגיסטי לתמיכה ברשתות ההברחה וגם להפעלת טרור נגד ישראל. בחמאס העריכו כי ישראל תמנע מלפעול בסיני מכיוון שלא תרצה לפגוע בריבונות המצרית. סיני הפכה לסכנה ביטחונית חמורה הן למצרים והן לישראל. מכאן האינטרס המשותף של שני של הצבאות להיאבק בטרור הרוחש בחצי האי.

מנפילת מובארק ועד לעת האחרונה: צבא מצרים נמנע מלחימה בטרור בסיני

בתקופת שלטון המעבר הצבאי לאחר נפילת מובארק גילו השלטונות אוזלת יד. צינור הגז לישראל וירדן פוצץ 14 פעמים וקבוצות הג'יהאד תקפו מחסומים של כוחות הביטחון המצרי ותחנות משטרה. אחת מהן אף הודיעה כי היא מקימה אמירות אסלאמית בצפון סיני. כל זאת ללא תגובה הולמת של השלטון הצבאי, שנאבק בבעיות הפנים הקשות. עם עלייתו של מורסי לשלטון, הצבא המצרי אמנם הגביר את פעילותו, אך מעולם לא קיבל אור ירוק ממורסי לפתוח בפעולה רחבת היקף לחיסול הטרור ורשתות ההברחה. מורסי הניח כי לאחר שיבסס את שלטונו יגיע להבנה עם חמאס, ואולי אפילו עם ארגוני הג'יהאד, ויכוונם נגד ישראל. חמאס, אף שנפגע מפעולותיו המוגבלות של צבא מצרים כגון הגבלות על מעבר רפיח וסגירת מספר מנהרות, המשיך בפעילותו בציפייה לעתיד טוב יותר.

מעורבות חמאס בהפיכה במצרים

הציבור המצרי, שהתייחס לחמאס בחשדנות על רקע כל הנ"ל, קלט את ממדי פעילותו המסוכנת של חמאס רק לפני כשנה, לאחר שנודע כי מחבלים של "עז אלדין אלקאסם" חדרו למצרים דרך המנהרות בינואר 2011, בעיצומן של ההפגנות נגד מובארק, חברו לבדואים שעבדו בשירותם ויחדיו, מצויידים בכלי רכב מודרנים ונשק מתקדם, יצאו לעבר אזור קהיר לתקוף את בתי הסוהר. הם הצליחו לפרוץ לכמה מהם ושחררו כ-20 אלף אסירים, שנפוצו לכל עבר, ביניהם חברי ארגונים סלפים, שחברו לעמיתיהם בסיני. באותן ההתקפות שוחררו גם אסירי חמאס, ובראשם אימאן נופל וראש תא חיזבאללה, שנחשף במצרים בשנת 2009. בסיוע רשתות הבדואים הגיעו מחבלי חמאס לעזה תוך שלוש שעות, ומחבל חיזבאללה הגיע לביירות תוך ארבעה ימים דרך סודאן.

בנוסף, התברר כי גם מנהיגי האחים המוסלמים, שנעצרו ימים ספורים קודם לכן, שוחחרו באותה התקפה. ביניהם היה מוחמד מורסי, והוא נחשב כאסיר בורח. מורסי קיבל מהתוקפים טלפון סלולרי ומיד התקשר לערוץ אלג'זירה בקטאר, ציין את מקום המצאו ועמיתיו לתנועה חשו במהירות כדי לאסוף את מנהיגיהם ולהעבירם למקום מבטחים. על פי עדויות שונות, מחבלי חמאס נראו גם בכיכר התחריר בעת ההפגנות בינואר 2011. תיק הפריצה לבתי הסוהר ושחרור האסירים נמצא בחקירה בבית הדין של אסמאעליה.

התקשורת המצרית מאשימה את חמאס

התקשורת של חמאס גינתה את הדחתו של מורסי ולאחרונה נודע כי מחמוד עזת, סגנו של המדריך הכללי של תנועת האחים (הנמצא במעצר), ברח לעזה ומנהל משם את ההתנגדות למשטר המצרי החדש.

דעת הקהל המצרית כלפי חמאס דעת קהל היא שלילית. התקשורת מאשימה את הארגון בהתערבות בענייניה הפנימים של המדינה. הצבא המצרי, שיצא לפעולה נרחבת בסיני אחרי הדחת מורסי, זוכה לאהדה מלאה בציבור. התקשורת המצרית דיווחה כי חמאס מסייע לארגוני הג'יהאד בסיני, והיו אף דיווחים כי חמאס קשור ברצח 16 החיילים המצרים באוגוסט 2012 ליד רפיח. במהלך הפעולה הנוכחית תפס הצבא מדים וכלי נשק שעליהם חותמות של חמאס ומסוקים של הצבא חגו מספר פעמים מעל עזה.

חמאס דוחה את ההאשמות הללו מכל ולכל. אבו מרזוק, מספר 2 בתנועה, אמר "כי אין זה הגיוני שחמאס, הזקוק למצרים, יפעל נגדה". לעומת זאת פת"ח, המנצל את חילופי השלטון במצרים לטובתו, גינה את המערכה התקשורתית שמנהל חמאס נגד מצרים על רקע הדחתם של האחים המוסלמים מן השלטון וקורא להחזיר את משמר הנשיאות הפלסטינית לניהול מעבר רפיח בהתאם להסכם שנחתם בזמנו.

שיתוף פעולה בין ישראל למצרים למען מיגור הטרור

ישראל מבינה היטב את צרכיו של הצבא המצרי בפעולתו בסיני, ולכן אפשרה פעילות צבאית לאורך הגבול המצרי עם הרצועה, כחריג למה שנקבע בנספח הצבאי של הסכם השלום. נראה שכי  קיים שיתוף פעולה נרחב בין הצבאות למיגור הטרור.

לסיכום, חמאס נחלש הן מוראלית והן צבאית לאחר שבת בריתו הטבעית, תנועת האחים המוסלמים, הודחה מהשלטון והברחת הנשק והטילים צומצמה, בעקבות סגירת מאות מנהרות והקמת אזור חיץ של 500 מטר לאורך הגבול עם רצועת עזה על ידי הצבא המצרי. בנוסף, המחסור הגובר של דלק ומוצרי צריכה הגביר את סבל האוכלוסייה, שמאשימה את חמאסבניהול כושל ודיקטטורי, ואף הוקמה תנועה הקוראת לסילוקו של חמאס מעזה. במצב שנוצר אין לחמאס אלא להמתין לבאות. פרשנים מעלים את האפשרות כי חמאס יתקוף את ישראל כדי להרים את קרנו או שמצרים והרשות הפלסטינית ינצלו את חולשתו לסלקו מעזה. שתי אופציות אלה לא נראות מעשיות בפרק זמן זה. אין להניח כי חמאס יזום פעולה במצב של חולשה ומנגד אין להניח כי צבא מצרים יכנס להרפתקה בעזה, שתגונה על ידי מדינות ערב והמערב.