עבור לתוכן העמוד
Menu

התקיפה הכימית בסוריה: משמעויות ראשוניות

המשבר בסוריה יוסיף להעמיק את השסע בעולם המוסלמי בין סונים לשיעים, והדבר עשוי לבוא לידי ביטוי במעשי נקם הדדיים במזרח התיכון ובמזרח אסיה, ולגלוש גם לקהילות המוסלמיות במערב.

משטרו של אסד עשה שימוש פעם נוספת בנשק כימי במלחמת האזרחים רוויית הדמים בסוריה שגבתה מאז תחילתה במרץ 2011 למעלה מ-100 אלף קרבנות. בהפצצה אווירית במספר ישובים באזור הכפרי של דמשק נהרגו ככל הנראה למעלה מאלף איש. בסרטוני וידאו ניתן לראות גופות רבות ללא סימני פגיעה חיצונית ואחרים המחרחרים למוות.

במלחמת האזרחים בסוריה חצה משטרו של אסד זה מכבר את כל הקווים המוסריים, והלכה למעשה הוא מבצע רצח עם באוכלוסייה המוסלמית סונית באמצעות הפגזות ללא אבחנה על יעדים אזרחיים, הוצאות המוניות להורג, עינויי תופת עד מוות של אלפי עצורים ואסירים ומעשי אונס המוניים.

בראייתו של המשטר העימות עם ההתקוממות העממית והכוחות המורדים הוא בבחינת משחק סכום אפס, ומשמעות ויתור על האחיזה בשלטון עלולה להוביל לרצח עם של המיעוט העלאווי בידי הרוב הסוני, אותו מובילים כיום ארגונים אסלאמיים קיצוניים שרובם שותפים לחתירה להקים בסוריה משטר אסלאמי שיישם את השריעה (החוק) האסלאמי.

בחודשים האחרונים זכו כוחות הצבא הסורי למספר הישגים בשדה הקרב עת הצליחו לכבוש מחדש את הישוב אל-קוסייר בגבול לבנון ושכונת אל-ח'אלידיה בחומס. הישגיו אלה היו פרי של שיתוף הפעולה המתהדק בין סוריה לבנות בריתה איראן, עיראק וחיזבאללה, אשר מסייעות למשטר אסד בכסף, בנשק ובלוחמים.

את שורות הצבא הסורי הסדיר המתדלדל לאור האבידות הכבדות והמתמשכות תפסו לוחמים של חיזבאללה, פעילים במשמרות המהפכה האיראניות ומתנדבים שיעים מעיראק וכלל הנראה גם מפקיסטן.

ההישג באל-קוסייר ובח'אלידיה לא יצר תפנית במאזן הכוחות. ארגוני המורדים החלו להיערך מחדש ויצאו בהתקפות בגזרות אחרות בהן רשמו לאחרונה הישגים מרשימים בגזרת חאלב (כיבוש שדה התעופה הצבאי מינג), במובלעת העלאווית באזור לטקיה לאחר כיבוש של למעלה מעשרים כפרים ובאזור הכפרי של דמשק. במקביל, תוגברו הכוחות באזור חומס וההתקדמות של הצבא הסורי נבלמה.

מאמצי המורדים מכוונים בעיקר לסכל את מה שנתפס בעיניהם כתכנית אסטרטגית של המשטר הסורי להקים את המדינה העלאווית, שתתבסס על מובלעת לטקיה טרטוס, הבירה דמשק ואזור חומס בואכה הגבול העיראקי.

התקדמותם באזור לטקיה ובאזור הכפרי של דמשק יוצר איום מוחשי על שרידות המשטר הסורי, ונראה כי תחושת מצוקה היא זו שעמדה ביסוד ההחלטה לעשות שימוש בנשק כימי באזור דמשק בליל 20-21 באוגוסט (טרם התקבל אישור רשמי לשימוש בנשק כימי, ואולם העדויות המצולמות הרבות מעידות בסבירות גבוהה על כך). בניגוד לטענות המשטר הסורי, התקיפה האווירית לא כוונה נגד "מאורות הטרוריסטים", אלא נגד אוכלוסיה אזרחית, ומטרתה, כך נראה, הייתה להחליש את רוח הלחימה של המורדים ולהעביר מסר חד משמעי לגבי נחישותו של המשטר להילחם על חייו ובכל מחיר.

המשטר הסורי יודע היטב, כי לא ניתן להסתיר את תוצאותיה של תקיפה בנשק כימי, והחלטתו לפעול בדרך זו מלמדת גם על הערכתו, כי המערכת הבינלאומית אינה מסוגלת בתנאים המדיניים הנוכחיים, לאור הגיבוי הרוסי, הסיני והאיראני (איומים לפעולות נקם במפרץ הפרסי/ ערבי), לפעול צבאית להפלתו.

התקיפה בנשק כימי אינה מחלישה את הכוחות המורדים, אלא אדרבה מעניקה להם מוטיבציה רבה יותר בלחימה, והיא צפויה להגדיל את זרם המתנדבים הזרים, כולל ממדינות המערב, שיבקשו להצטרף לשורות המורדים.

בקרב הכוחות המורדים התנהל בעבר ויכוח אם לנהוג במיעוט העלאווי ביחס של עין תחת עין, והעמדה שהתקבלה ע"י הזרם המרכזי הייתה להימנע, חרף מעשי הטבח, מפעולות נקם של הרג המוני בניסיון לעודד את העלאווים להתנער משלטון אסד, ובכך להאיץ את הפלתו. גם לעמדה ולחצה של ארה"ב והקהילה הבינלאומית הייתה השפעה על אימוץ גישה זו. עתה, עשויה עמדה זו להיבחן מחדש, ובפרט לאור ההישגים של המורדים בשדה המערכה באזור לטקיה ודמשק.

המשמעויות העיקריות בתמונת המצב הנוכחית בסוריה

משטרו של אסד מצוי בתחושה של איום קיומי לאור הישגי הכוחות המורדים והשחיקה המתמשכת בצבא הסדיר, והוא אינו בוחל עוד בנשק יום הדין כדי לשרוד.

בסוריה מבוצעים בהיקף נרחב ולעיני העולם פשעי מלחמה פשעים נגד האנושות, והם בבחינת רצח עם. לקחי מלחמת העולם השנייה לא נלמדו, וגם בעידן של התקשורת המודרנית והתיעוד היומיומי של מעשי הזוועה רצח עם יכול להתרחש בנסיבות בהן המערכת הבינלאומית משותקת בשל אינטרסים ויריבות בינמעצמית.

חוסר האונים הבינלאומי על רקע המתרחש בסוריה מחליש את ההרתעה מפני שימוש בנשק בלתי קונבנציונלי, ולכך עשויה להיות חשיבות בהקשר האיראני על רקע המשך נחישותה של טהראן להשלים את תכנית הפיתוח הגרעיני.

הסבירות למעשי נקם במיעוט העלאווי גוברת בעקבות התקיפה האחרונה, כולל באמצעות נשק כימי העשוי ליפול לידי הכוחות המורדים.

המשטר הסורי הוכיח שאין לו עכבות מוסריות בשימוש בנשק כימי בעת מצוקה אסטרטגית, ולפיכך קיימת אפשרות שבתרחיש קיצון, בו קיימת סכנה מוחשית ומיידית לנפילתו, הוא עלול להיפרע מישראל באמצעות תקיפה של יעדים אזרחיים בנשק כימי.

המשבר בסוריה יוסיף להעמיק את השסע בעולם המוסלמי בין סונים לשיעים, והדבר עשוי לבוא לידי ביטוי במעשי נקם הדדיים במזרח התיכון ובמזרח אסיה, ולגלוש גם לקהילות המוסלמיות במערב.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה