עבור לתוכן העמוד
Menu

ארה"ב ממשיכה לדבוק במדיניות האסלאם הפוליטי

ראש הממשלה בנימין נתניהו הסביר את החלטתו לחידוש השיחות עם הפלסטינים לא רק בעצם העניין – חשיבות מהלכי שלום עם הפלסטינים, אלא גם במהלך שיקדם את האינטרסים של ישראל מול איראן. ואולם, בחינת מדיניותה האזורית של ארה"ב מעלה ספקות אם אכן ישנו סיכוי לעסקה עם ארה"ב בבחינת קידום מהלכי שלום עם הפלסטינים תמורת טיפול רציני […]


ראש הממשלה בנימין נתניהו הסביר את החלטתו לחידוש השיחות עם הפלסטינים לא רק בעצם העניין – חשיבות מהלכי שלום עם הפלסטינים, אלא גם במהלך שיקדם את האינטרסים של ישראל מול איראן. ואולם, בחינת מדיניותה האזורית של ארה"ב מעלה ספקות אם אכן ישנו סיכוי לעסקה עם ארה"ב בבחינת קידום מהלכי שלום עם הפלסטינים תמורת טיפול רציני יותר מול איראן.

מכמה מוקדי אירועים במזרח התיכון מתברר כי ממשל הנשיא אובאמה דבק במדיניות הושטת היד לאסלאם, שעיקרה עידוד מפלגות האחים המוסלמים לתפוס את השלטון ברחבי האזור. כזכור, מדיניות האסלאם הפוליטי של הנשיא אובאמה נחנכה בהכרזתו בקהיר כי ארה"ב לא תתקוף עוד לעולם טריטוריה מוסלמית, כלומר: בכל הקשור לאיראן, האופציה הצבאית אינה נמצאת על השולחן, חרף רמזים מעורפלים כי "כל האופציות על השולחן".

במצרים למשל, ארה"ב דורשת מן הצבא לשחרר את הנשיא המודח מוחמד מורסי ורואה בו נשיא נבחר ולגיטימי. אבל סימנים מטרידים הרבה יותר מגיעים מכורדיסטאן. מתחת לרדאר פועלת ארה"ב לפייס בין החבל הכורדי, בהנהגת מסעוד ברזאני, לבין ההנהגה השיעית של בגדאד בראשות נורי אל-מאלכי.  זהו צעד מקדים של אסטרטגיה רחבה הרבה יותר של פיוס טורקי-איראני ביום שאחרי מלחמת האזרחים בסוריה. ארה"ב, בהיותה ה"שושבין" של הפיוס הזה, מקווה שהאסלאם המאוחד יהפוך לבעל בריתה הנאמן.

כחלק מן המהלך הזה יש לעקוב בדאגה אחר ההתפתחויות בכורדיסטאן ובסוריה. החבל מתקרב ל"אוטונומיה מנהלית" במסגרת המדינה הסורית, דהיינו: הוא לא יזכה לעצמאות כמו החבל העיראקי, אלא להכרה באוטונומיה של שלטון מקומי מצד הממשל של אסד.  במהלך המלחמה הפקיד אסד את ניהול ענייני החבל הכורדי בידי בעלי בריתו, מפלגת PYD, שהיא שלוחה של מפלגת PKK הטורקית. האוטונומיה המנהלית של הכורדים היא תגמול סורי לכורדים הנאמנים. PYD ו-PKK הם גם מפלגות הנאמנות לאיראן, ומכאן שהסדרת היחסים בין ברזאני לשיעים בבגדאד והקמת אוטונומיה מנהלית של הכורדים בסוריה, אינם אלא צירוף הכורדים לקשת השיעית.

מעקב אחר דפי ה-facebook הכורדיים מגלה כי הכורדים עצמם מוטרדים מן המהלכים האלה. PYD היא מיליציה חמושה המקבלת את תמיכתה מאיראן ומאסד. היא אחות תאומה של מפלגת הבעת' ואפילו יותר רדיקלית ושמאלנית ממנה. היא מנהלת את ענייני כורדיסטאן כמו אחותה הערבית, בעריצות ובחוסר מעצורים. ה-PYD הינה מפלגה שנואה על הכורדים, המעדיפים את הכוחות שארגנו את המרד הקודם נגד אסד, אך נאלצו לברוח מסוריה לגלות. יש לצפות "לאביב כורדי" נגד PYD, אם אכן הוא יהיה הכוח השליט בחבל הסורי.

ארה"ב פועלת כעת לכך שהסכם טורקיה-PKK  יקרום עור וגידים, על מנת שטורקיה תהיה חלק מן המהלך הזה, אבל המצב בטורקיה לא מסתדר עם התכנונים האמריקניים, שכן PKK לא ממהרת לצאת מטורקיה, למרות ההסכם עם ארדואן.

מה שצריך להטריד את ישראל, ולא רק אותה, הוא שארה"ב לא לומדת לקח ומתעקשת לתמוך בקונספציה שקרסה. לא זו בלבד שאין רואים שום סימן לנכונות להשתמש באופציה הצבאית מול איראן בשעת הצורך, אלא להפך – בבלי דעת, מתוך דבקות במדיניות האסלאם הפוליטי, היא מצרפת את הכורדים לקשת השיעית.