עבור לתוכן העמוד
תפריט

ארה"ב והאחים המוסלמים

אחד הסממנים הבולטים בהפיכה שהביאה להדחתו של הנשיא המצרי מוחמד מורסי היה הזעם בהפגנות כלפי ממשל אובאמה בשל תמיכתו לכאורה באחים המוסלמים. באחד מדיווחי CNN נראו המונים בכיכר תחריר כשהם אוחזים בשלטים שעליהם נכתב: "אובאמה, הפסק את התמיכה במשטר הפאשיסטי של האחים המוסלמים". חלק מהשלטים כוונו גם נגד השגרירה האמריקנית במצרים, אן פטרסון. מה המקור […]

אחד הסממנים הבולטים בהפיכה שהביאה להדחתו של הנשיא המצרי מוחמד מורסי היה הזעם בהפגנות כלפי ממשל אובאמה בשל תמיכתו לכאורה באחים המוסלמים. באחד מדיווחי CNN נראו המונים בכיכר תחריר כשהם אוחזים בשלטים שעליהם נכתב: "אובאמה, הפסק את התמיכה במשטר הפאשיסטי של האחים המוסלמים". חלק מהשלטים כוונו גם נגד השגרירה האמריקנית במצרים, אן פטרסון.
מה המקור לתפיסה זו של המפגינים? לפטרסון התברר שעוד טרם נפילת מורסי ב־7 ביולי רבים במצרים האמינו ועדיין מאמינים שארה"ב משתפת פעולה עם האחים המוסלמים. פטרסון התייחסה לנושא בהרצאתה ב־18 ביוני במרכז איבן ח'לדון, שנועדה "להעמיד דברים על דיוקם". היא טענה שיש המבקשים לפרש את הקשרים בין שגרירות ארה"ב לאחים המוסלמים במהלך השנים כ"עדות לקונספירציה ארוכת טווח לתמיכה באחים המוסלמים כדי להביא להחלפת השלטון של הנשיא לשעבר חוסני מובארק". היא הסבירה לקהל שכל המדינות "שומרות על קשרים עם גורמים שאינם בשלטון". ההיגיון שלה היה פשוט: "הקבוצות שכיום מנוכרות עשויות להיות המנהיגות של מחר".

בסיפא של נאומה היא התבטאה באופן שהביע הסתייגות מההפגנה שתוכננה נגד מורסי: "יש האומרים שיציאה לרחוב תביא לתוצאה טובה יותר מאשר בחירות. למען האמת, הממשל ואנוכי מטילים בכך ספק רב". מתנגדי האחים המוסלמים במצרים ראו בדבריה של פטרסון התערבות ישירה בפוליטיקה המצרית הפנימית. ביומון הלבנוני הנודע "א־נהאר" נכתב שליברלים מצרים הבחינו כי ארה"ב נמנעה מלגנות את שיטות הפעולה הרודניות של מורסי מאז עלייתו לשלטון, ועל בסיס זה הם הגיעו למסקנה ש"ארה"ב נמצאת 'במיטה אחת' עם האחים המוסלמים".

מה שהרתיח את המצרים אף יותר היה המפגש שקיימה פטרסון באותו שבוע עם חיירת א־שאטר, סגנו של ראש האחים המוסלמים במצרים והמנהיג הדומיננטי ביותר בתנועה. פגישה של שגריר עם אישים רשמיים המזוהים עם האחים המוסלמים עשויה להתקבל כלגיטימית בעיני החוגים המצריים החילוניים, אך הפגישה האמורה שהתקיימה שלא במסגרת ממשלתית התפרשה בעיני מתנגדיו של מורסי כניסיון להעניק לגיטימציה לאחים המוסלמים, גם אם כוונת השגרירה היתה שונה.

מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, במאמץ לבלום את גל השמועות ביחס לקשרים בין וושינגטון לאחים המוסלמים, חש צורך להתייחס לנושא בשבוע שעבר: "אנחנו דוחים מכל וכל את הטענות חסרות היסוד שמשמיעים גורמים במצרים, ולפיהן ארה"ב תומכת באחים המוסלמים במצרים או בכל מפלגה או תנועה פוליטית".

ואולם טענה זו כבר הפכה להנחה ידועה ברחבי המזה"ת. העיתון "וול־סטריט ג'ורנל" דיווח כי ההערכה בדבר התמיכה שלה זוכים האחים המוסלמים מהממשל, עלתה עוד בביקורה בקהיר של מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר, הילארי קלינטון, סמוך למועד שבו הודיע מורסי כי הוא נוטל לידיו סמכויות הגוברות על אלה של מערכת המשפט.

"האחים המוסלמים מתונים"

מדיניות ארה"ב כלפי האחים המוסלמים הפתיעה רבים במזה"ת. בשנות ה־60 העניקה סעודיה מקלט מדיני לפעילי האחים המוסלמים שנמלטו ממצרים של נאצר, ואולם לאחר פיגועי 11 בספטמבר החליט המשטר לשנות לחלוטין את מדיניותו כלפי הארגון. נסיך הכתר האחרון, נאיף אבן עבדול עזיז, כינה את האחים המוסלמים "המקור לכל הצרות של העולם הערבי". שר החינוך לשעבר של כוויית כתב ב"א־שרק אל־אווסט" ב־2005 ש"כל מי שהיה פעיל עם בן לאדן ואל־קאעידה יצא מתחת הגלימה של האחים המוסלמים". הארכיטקט של פיגועי 11 בספטמבר, ח'אליד שייח' מוחמד, הגיע משורות האחים המוסלמים בכוויית, וגם שורשיו של מנהיג אל־קאעידה הנוכחי, איימן א־זוואהירי, נטועים בארגון האחים המוסלמיםבמצרים.

תהיה זו טעות לטעון כי הקשר האמריקני עם האחים המוסלמים התחיל בממשל אובאמה. כבר ב־2007 פירסם הרבעון "Foreign Affairs", מאמר שבו אפשר לראות ביטוי של הלך הרוח המסתמן של קובעי מדיניות החוץ האמריקנית, מאמר שנוי במחלוקת, שכותרתו "האחים המוסלמים מתונים". המאמר התבסס ברובו על שיחות שהתקיימו בין הכותבים לבכירים בתנועת האחים המוסלמים בקהיר, ועל בסיסן הם טענו שהאחים המוסלמים פועלים למנוע ג'יהאד. דא עקא שבאתר האינטרנט של האחים המוסלמים נכתב ההפך הגמור. שם הסבירוהאחים המוסלמים ב־2003 כי הם מבקשים להשיב לידיהם את "האדמות שנגזלו מהאיסלאם". עמדה זו תאמה את כתביו של מייסד האחים המוסלמים, חסן אל־בנא, אשר בעיתון הרשמי שלו כתב כי המוסלמים צריכים להחזיר לעצמם את ספרד, דרום איטליה וארצות הבלקן. המאמר סיכם כי "הבעיות של כיבוש העולם ייפסקו רק כשיתנוסס דגל האיסלאם ויוכרז הג'יהאד".

המצדדים במערב בשיתוף פעולה עם האחים המוסלמים סבורים שמדובר בחלופה עדיפה על פני אל־קאעידה וקבוצות ג'יהאדיסטיות אחרות, שאף הן פונות לדור הצעיר במצרים. אולם ההיסטוריה הוכיחה אחרת. כאשר האחים המוסלמים עלו לשלטון בסודאן, הם העניקו חסות למנהיגים ג'יהאדיסטים, החל באוסאמה בן לאדן וכלה בראשי החמאס. האחים אף איפשרו להם לבנות מחנות אימונים במהלך שנות ה־90.

ממשל מורסי לא הרחיק לכת עד כדי כך, אבל הוא העניק חנינה למנהיגים ג'יהאדיסטים שהיו בכלא המצרי, כגון מוסטפא חמזה, מנהיג ארגון אל־ג'מאעה אל־איסלאמייה, שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בנשיא מובארק ובטבח לוקסור ב־1997, שבו נרצחו 62 אנשים. מורסי הבטיח גם לפעול למען שחרורו של השייח' עומר עבד אל־רחמן, שהגה את הפיגוע הראשון במרכז הסחר העולמי ב־1993. לאחרונה, בחודש מארס, לחץ מורסי על האקדמיה הצבאית המצרית לקבל לשורותיה את חברי האחים המוסלמים, כמו גם ג'יהאדיסטים קיצונים אחרים. האחים המוסלמים שיתפו פעולה באופן הדוק עם החמאס. ב־11 במארס הודה גנרל מצרי בעיתון "אל־ביאן" בדובאי כי האחים המוסלמים לוחצים על שר ההגנה א־סיסי לעצום עין מהפעילות במנהרות המחברות את רצועת עזה לסיני.

התפיסה במזה"ת ולפיה היחס האמריקני לאחים המוסלמים הוא אוהד, היא אולי מוגזמת, אך לא חסרת בסיס לחלוטין. בוושינגטון קיימת אסכולה שמאמינה, באמת ובתמים, שהאחים המוסלמים הפכו לארגון מתון והשפעתה על קובעי המדיניות גברה מאז ממשל בוש. עדיין מוקדם מדי לקבוע אם הדחתו של מורסי תוביל לקריסתה של התיאוריה הפוליטית השגויה הזו, או שהיא תשוב ותופיע על רקע אירועי האביב הערבי במדינה ערבית נוספת.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"