שבוע הגאווה השנתי ייערך בטורונטו בין ה-21 עד ה-30 ביוני. כבכל שנה פעילותה של קבוצת השמאל הקיצונית והפרו-פלסטיני "קווירים נגד האפרטהייד הישראלי" (QuAIA) תופסת מקום מרכזי בשיח הציבורי על רקע נחישותה לנצל את הצעדה לנשיאת מסרים אנטי ישראליים מובהקים וניסיונותיה של השדולה היהודית להניע את הרשויות לאסור, בהתאם לחוק הקיים, השמעת מסרי שנאה מכוונים לקבוצה מסוימת.
המצע הרעיוני של ארגון QuAIA מעלה תמיהות לא מעטות באשר למניעים האמיתיים של הארגון. טענתו המרכזית היא כי ישראל מנסה להסוות (pinkwashing) את מדיניות האפרטהייד שלה כלפי הפלסטינים באמצעות הצגתה כ"נווה מדבר" ליברלי וסובלני במזרח התיכון עבור קהילת הלהט"ב.
נוכח פרשנותו זו את המדיניות הישראלית מדגיש הארגון כי "המאבק למען זכויות מיניות אינו יכול לבוא על חשבון זכויות אחרות". לכאורה, עמדה מוסרית נעלה, אך בחינה של עמדות QuAIA, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באתר האינטרנט הרשמי של הארגון, מגלה אזכורים רבים לצמד המילים "אפרטהייד" ו"ישראל", ואילו המילה סוריה אינה מופיעה כלל בהקשר למלחמת האזרחים, וגם לא האביב הערבי-אסלאמי והאחים המוסלמים. המילה "אסלאם" מופיעה רק פעם אחת ובהקשר של ביקורת על מאמר המבטא לטענת הארגון גישה אסלאמופובית.
הדגשים באתר האינטרנט הרשמי עשויים ללמד כי ארגון QuAIA אינו מעניק דחיפות מיוחדת או חשיבות כלל לאותן "זכויות אחרות",שלמענן הוא נלחם בנחישות כה רבה נגד קיומה של ישראל כמדינה יהודית. טענות על "אפליה" כלפי הפלסטינים ואף זעקת "אפרטהייד" הן לגיטימיות בהחלט. ואולם, גם אם נניח שקיים בהן יסוד של אמת, הרי שאין חומרתן מגיעה או משתווה להפרות זכויות האדם המתרחשות במדינות השכנות לישראל והמזרח התיכון כולו.
מצבה החוקי של של קהילת הלהט"ב בעולם הערבי והאסלאמי, ובכלל זה בשתי "מדינות" פלסטין היריבות בגדה המערבית ובעזה, בכי רע בלשון המעטה, והוא נע בין עונשי מאסר במקרה הטוב להוצאות להורג במקרה הפחות סובלני. האביב האסלאמי במזרח התיכון מבשר רק רעות עבור קהילת הלהט"ב המוסלמית.
גם באשר ל"זכויות האחרות", מצב זכויות האדם חמור במיוחד במרחב הערבי והאסלאמי, ובסוריה מגיע המצב לכלל רצח עם, בו נהרגו קרוב ל-100 אלף איש בשנתיים וחצי האחרונות ובוצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בהיקף נרחב, שכללו בין היתר הוצאות המוניות להורג, עינויי תופת עד מוות, מעשי אונס המוני ועוד.
סוגיות אלה אינן מקבלות ביטוי באתר האינטרנט של ארגון QuAIA וגם לא במצעדי הגאווה בטורונטו בהם נטל הארגון חלק לא נראו שלטים הקוראים למאבק למען "הזכויות האחרות" במזרח התיכון. בשותפות בה מתפאר הארגון עם ארגונים פלסטינים וערביים לא נמצאה הצהרה משותפת נגד יחס האסלאם הקונסרבטיבי נגד קהילת הלהט"ב או נגד הדיכוי האלים והאכזרי של זכויות האדם במדינות רבות במזרח התיכון.
לעומת זאת, מצאתי התגייסות של QuAIA למען "פעיל שלום" ישראלי, עזרא נאווי שמו. ב-2009 עודד הארגון את תומכיו לצפות בסרט "האזרח נאווי" (Citizen Nawi) שהוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים הפלסטיני בטורונטו, והזמין אותם להשתתף במסיבת שנערכה לאחר הקרנת הסרט. הסרט "האזרח נאווי" מתעד, כך לפי תיאורו באתר, את פועלו של עזרט נאווי, למען פלסטינים המתגוררים בדרום הר חברון, וחושף את "מערכת היחסים האוהבת והמורכבת בינו לבין פואד מוסא, צעיר פלסטיני שהוא העניק לו מלקט בביתו". אתר האינטרנט של QuAIA גם מפנה את קוראיו לעצומה המביעה תמיכה בעזרא נאווי, שבה הוא מכונה "אחד מפעילי זכויות האדם האמיצים ביותר בישראל".
מיהו אותו עזרא נאווי, המהווה סמל ומופת לזכויות אדם בעיני ארגון QuAIA? נאווי מתברר אינו טלית שכולה תכלת בלשון המעטה. הוא הורשע ב-1992 בבעילה של קטין פלסטיני בן 15. בדיון משפטי בסוגיה אחרת ב-15 במאי 2007 שאל התובע את נאווי אם נכון הדבר שהוא "הואשם באונס של נערים ממזרח ירושלים או מבית לחם", ועל כך השיב נאווי: "זה לא רלוונטי לדיון כאן".
בראיון לאתר Ynet התייחס נאווי להרשעתו בבעילת הקטין הפלסטיני כמובא להן: "ב-1990 הכרתי מישהו והגענו למיטה בהסכמה.ההורים שלו דיווחו למשטרה ואני הודיתי מיד. הבנתי שעשיתי מעשה לא בסדר, שזה היה אסור. שילמתי את המחיר וישבתי בכלא, על אף שזה נעשה בהסכמה".
במסמכים משפטיים צוין, כי עזרא נאווי "הורשע בעבירות של השתתפות בהתפרעות אסורה ותקיפת שוטר", וכי "לו עבר פלילי בעבירות שימוש בלתי חוקי בנשק, גידול סמים, החזקת כלים לסמים, החזקת סמים לצריכה עצמית, מעשה סדום בקטין, כניסה לשטח סגור,איומים, הסעת שוהים בלתי חוקיים והפרעה לעובד ציבור".
הרשעותיו של נאווי, כולל בתחום המיני, ידועות ומוכרות, והן אף נמצאות תחת הערך עזרא נאווי בוויקיפדיה. האם זו דמות המופת שארגון QuAIA גאה להתהדר בה? האם השנאה לישראל כה עזה עד כדי שהיא מעוורת את עיני פעילי הארגון ואוטמת את ליבם מפני העבירות החמורות שביצע? השתיקה מול הרשעותיו של נאווי ומול הזוועות המתועדות מדי יום ביומו במזרח התיכון, והבחירה להעלות דווקא את ישראל הדמוקרטית למוקד עשויות ללמד בעיקר על מערכת הערכים המנחה את ארגון QuAIA, המצע הרעיוני שלה והמניעים האמיתיים העומדים מאחורי פעילותה.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
