הזרמת הגז הטבעי ממאגר שדה הגז הטבעי של ישראל "תמר" בים התיכון למתקן הקליטה באשדוד שנחנכה ב-30 במרץ 2013, הובילה לעידן חדש בתחום האנרגיה הישראלית. לא זאת בלבד שישראל תהפוך לעצמאית ביכולתה לספק את צרכי האנרגיה שלה, אלא ככל שיתפתחו שדות הגז הימיים שלה, היא צפויה להפוך לייצואנית אנרגיה.
ב-17 בינואר 2009, השתנתה הכלכלה הישראלית ואף מעמדה האסטרטגי, כאשר צוות בראשות חברת "נובל אנרג'י" הטקסנית גילה את שדה הגז "תמר" במזרח הים התיכון, אשר לפי ההערכות מכיל 9.7 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי. ראשי הבאר ב"תמר", המכילים את גז המתאן, מוערכים ברמת טוהר גבוהה, כאשר ערך התפוקה האנרגטי מכל ראש באר גדול פי ארבע מראשי הבאר הסעודיים. שנתיים לאחר מכן, גילה אותו הצוות בקידוחים שנעשו עשרות קילומטרים מערבה, שדה גז עצום בגודלו, שזכה בהתאם לכך לשם "לוויתן", ואשר מעריכים כעת כי הוא מכיל 18 TCF ושמסוגל להתחיל לספק גז ב-2016.
"תמר" היה רק ההתחלה. כמות הגז שהתגלתה לאחר מכן לאורך חופי ישראל מגמדת עתה כל צורך ישראלי צפוי או אפשרי לפחות בחצי המאה הקרובה. שדה הגז "תמר" לבדו משקף שני עשורים של צריכה. לפיכך, ישראל תהפוך ליצואנית נטו של גז. תגליות הגז הישראליות במזרח הים התיכון הן רק חלק משדות גז חדשים במה שמכונה "אגן הלבנט", הכולל את שטחה הימי של ישראל, קפריסין, לבנון ואף חלק מהמים של סוריה. אגן הלבנט עשוי להכיל 125 TCF.
היעד הסביר והקרוב ביותר לייצוא הגז הטבעי של ישראל היא ירדן. חיבור רשת הגז המתהווה של ישראל לירדן הינה מהלך זול ופשוט יחסית. עם זאת, לישראל בוודאות יהיו כמויות הרבה יותר גדולות למטרות ייצוא.
בהתחשב בקרבתה הגיאוגרפית, אירופה נראית כשוק הייצוא הטבעי לגז הישראלי. יתר על כן, אירופה עומדת בפני משבר אספקת גז חמור, בעקבות אי-היציבות הגובר באלג'יריה ובשאר צפון אפריקה. עם זאת, דווקא אסיה עשויה להתגלות כיעד הייצוא המועדף על ישראל. החברה האוסטרלית "וודסייד", המחזיקה בכשליש מהזכויות על שדה הגז "לוויתן", הינה בעלת אוריינטצייה של שיווק לאסיה, ושואפת לבנות מתקן עיבוי לצורך זה.
הניסיון האחרון של ישראל עם מצרים, בו נותקה באופן קבוע מחצית מאספקת הגז הטבעי שלה בעקבות נפילת משטר מובארק, מצביע על כך שישראל עשויה לחשוש מתכוניות שיעגנו את התשתיות החשובות ביותר שלה במדינות מעבר לגבולותיה, כמו ירדן, קפריסין או טורקיה. לפיכך, סביר להניח כי הגז יעבור עיבוי בשטח ישראל וייוצא ישירות דרך הים לשוק הצרכנים.
גורמים רשמיים בישראל רואים בצינור גז טבעי חוצה ישראל, המחבר את הים התיכון עם ים סוף, אלטרנטיבה לתעלת סואץ. אך מערך ייצוא שיופעל ישירות מאילת לשווקים באסיה עשוי לעמוד מול בעיה אסטרטגית המתעוררת עתה: נוכחותה הימית הגוברת של איראן בים סוף. דבר זה יחייב את ישראל להקים ולהרחיב את הצי הימי שלה בים סוף, כמו גם להרחיב באופן משמעותי את גודלו ויכולותיו של הצי הימי שלה בים התיכון.
