היוזמה הערבית לשלום, שאושרה בפסגת ביירות ב-2002, חוזרת לשיח הדיפלומטי בעקבות ביקורה השבוע של משלחת מטעם הליגה הערבית בוושינגטון.
מדינאים ופרשנים ייחסו חשיבות עליונה להתבטאותו של ראש ממשלת קטאר, השייח' חמד בן ג'אסם בן ג'אבר אל ת'אני, במסיבת העיתונאים המשותפת עם מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, וראו בה מבשרת על אימוץ קו מדיני קונסטרוקטיבי של הליגה הערבית, היכול לשמש גיבוי להסדר מדיני על בסיס של פשרה בין ישראל לפלסטינים.
להלן תרגום הציטוט הרלוונטי מדבריו של ראש ממשלת קטאר: "משלחת הליגה הערבית מדגישה את הנחיצות שההסכם בדבר (פתרון) שתי המדינות יישען על קו הגבול מה-4 ביוני 1967, עם אפשרות לחילופי שטחים בהיקף מצומצם, שיהיו מוסכמים, הדדים ובאותו יחס".[1]
ימים אחדים לאחר מכן הסביר ראש ממשלת קטאר בראיון לערוץ "אלג'זירה" את עמדתו בנוגע ליוזמה הערבית. לדבריו, הטענה לפיה קיימת הצעה קטארית בדבר חילופיי קרקע אינה נכונה, אלא מדובר בהצעה שהועלתה בוועידות הפסגה הערביות, ועמדה שאומצה על ידי ההנהגה הפלסטינית, ואשר הביעה נכונות לבצע חילופי קרקע בשטח שהיקפו 1.5 אחוז מהגדה המערבית.
עוד ציין, כי "לא דובר בפרטים כלשהם, משום שזה עניין פלסטיני, והם מקבלים את ההחלטות בסוגיה זו ואנו לא דנו בנושא זה, שכן איננו מוסמכים לדון בשם הפלסטינים. כל מה שעשינו הוא הבהרת היוזמה הערבית והתפיסה הכללית שהציג הנציג הפלסטיני שהיה בישיבה".
את הסיבה לנסיעת המשלחת הערבית לוושינגטון הסביר במילים אלה: "הרעיון הערבי לנסוע לוושינגטון היה נכון, שכן אנו יודעים שבנימין נתניהו אינו רציני בכל הנושאים הקשורים או הנוגעים לשלום. הביקור בוושינגטון עסק אך ורק בהבהרת עמדות בפרוט לאמריקנים, ולפיהן הערבים מוכנים לשלום, ואילו הצד האחר אינו מוכן. כמו כן, המטרה הייתה לדון ברצינות האמריקנים למלא תפקיד של מתווך ואם הם יקבלו החלטות מכריעות בתוך מספר חודשים, ומי הוא הצד אשר נוהג סחבת בתהליך השלום… אם לא נצליח במגעים עם האמריקנים אנו נלך פעם נוספת למועצת הביטחון ולאו"ם".[2]
ברשות הפלסטינית מציינים כי הנוסחה של חילופי שטחים בהיקף מצומצם איננה עניין חדש, ואילו בחמאס דוחים מכל וכול את ההכרה המשתמעת בגבולות 67' עם תיקונים הדדיים קלים, ומדגישים את כי כל שטח פלסטין שייך לעם הפלסטיני. במחנה הפלסטיני קיים קונצנזוס מקיר לקיר בדבקות בדרישה ליישום "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם לשטח ישראל, ובדחייה המוחלטת של כל הצעה ליישוב הפליטים מחוץ לפלסטין.
ההערכה על שינוי בעמדת הליגה הערבית הייתה אופטימית ומוקדמת מדי. הליגה הערבית לא שינתה את עמדותיה, ואין בהצהרת ראש ממשלת קטאר לבטא עמדה אחרת מאלה שהתקבלו במוסדות הליגה הערבית.
מדבריו עולה כי תכלית ביקור משלחת הליגה הערבית הייתה טקטית ביסודה ונועדה להעביר את הכדור למגרש הישראלי, ולדחוק אותה לפינה ולהכשיר את הקרקע למהלכים מדיניים עצמאיים של הליגה הערבית בזירת האו"ם אם לא תהיה היענות לדרישות הערביות.
קו הגבול בין מדינת פלסטין העתידית לבין ישראל הוא אחת הסוגיות המרכזיות העומדות על הפרק בין שני הצדדים, ואולם שורש הסכסוך מצוי בבעיית הפליטים, ובעניין זה לא חל כל שינוי בעמדה הפלסטינית והערבית המגבה אותה באופן מלא. בראייה הפלסטינית והערבית כאחת, היוזמה הערבית אינה מבטאת כל ויתור על "זכות השיבה". הנוסחה, לפיה פתרון בעיית הפליטים יהיה על פי החלטה 194, משמעותה יישום "זכות השיבה" בהתאם לתפיסה הפלסטינית.
מהפכות האביב הערבי/החורף האסלאמי לא הפכו את הליגה הערבית למתונה יותר בהיבט המדיני וביחסה לישראל. נהפוך הוא. עליית האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס, מרחיקה כל אפשרות לגמישות מדינית. יתר על כן, הליגה הערבית והמדינות החברות בה אינן רואות עצמן כיכולות ומוסמכות לקבל החלטות בשם הפלסטינים, ובמחנה הפלסטיני הרשות הפלסטינית ברמאללה (שאף היא דבקה כאמור בזכות השיבה) אינה מייצגת עוד את כל העם הפלסטיני, ובוודאי שאינה יכולה לקבל בשמו החלטה על ויתור על זכות השיבה.
בסיכומו של דבר, התבטאותו של ראש ממשלת קטאר הייתה חיונית עבור הממשל האמריקני המחפש בצוק העיתים של המהפכות האסלאמיות לאתר זיז, ולו מלאכותי, שישמש עוגן לפעלתנות דיפלומטית היוצרת רושם של קידום תהליך השלום. מעבר לכך, אין בהתבטאות משמעות מדינית היכולה לבשר על תפנית בעמדת הליגה הערבית, אותו גוף שכשל פעם אחר פעם בטיפול במשברים ערביים, כולל במלחמת האזרחים רוויית הדמים בסוריה.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
[1] http://www.alquds.com/news/article/view/id/434335
[2] http://www.raya.com/news/pages/73531b1a-3809-4c1e-897f-f99a6893df94
