עבור לתוכן העמוד
Menu

צרפת במלחמה נגד הג'יהאד העולמי

  המבצע במאלי בא אחרי מעורבות צבאית ופעילות אינטנסיבית של  הנשיא צרפת הקודם ניקולא סרקוזי בלוב, שהובילה להפלתו של מועמר קדאפי. התוהו ובוהו ששרר באיזור מאז גרם להתעצמות ארגוני האסלאם הקיצוני, ובמיוחד להתעצמותו של אלקאעידה במגרב האסלאמי (AQIM). התעצמות ארגוני הטרור הינה תוצאה ישירה של "האביב הערבי", ולהתחזקותם יש השלכות מדאיגות על ישראל. חוליות טרור […]

 

המבצע במאלי בא אחרי מעורבות צבאית ופעילות אינטנסיבית של  הנשיא צרפת הקודם ניקולא סרקוזי בלוב, שהובילה להפלתו של מועמר קדאפי. התוהו ובוהו ששרר באיזור מאז גרם להתעצמות ארגוני האסלאם הקיצוני, ובמיוחד להתעצמותו של אלקאעידה במגרב האסלאמי (AQIM).

התעצמות ארגוני הטרור הינה תוצאה ישירה של "האביב הערבי", ולהתחזקותם יש השלכות מדאיגות על ישראל. חוליות טרור של הג'יהאד העולמי, ועימן כמויות גדולות של אמל"ח וטילים זולגות לחצי האי סיני ולרצועת עזה.

פריז מודאגת מאוד מנוכחות גופים אסלאמיים וסלפיסטים בקהילה המוסלמית החיה בצרפת והנאמדת ביותר משישה מליון נפש. הנוכחות המוגברת מעודדת תופעות התאסלמות של צרפתים ואף את השתתפותם בפעולות טרור. מוחמד מראח, מי שבצע את הטבח נגד שלושה חיילים צרפתיים ונגד משפחה יהודית בעיר טולוז, הפך לסמל ולגיבור בקרב הנוער המוסלמי.

צרפת הסוציאליסטית, שהחליטה להחזיר את חייליה מאפגניסטן, נחושה היום להמשיך במעורבותה הצבאית במאלי, אך היא עלולה להסתבך ולשקוע זמן רב במדבר הסהרה רחב הידיים. היא גם מודאגת מאוד מפיגועי טרור נגד יעדים צרפתיים בחו"ל ובשטחה, לרבות נגד מוסדות הקהילה היהודית.

צרפת חוששת לנקוב בשמם של ארגוני הטרור של הג'יהאד העולמי ומדגישה את המילה הכוללנית "טרור" – מונח הלקוח בין היתר מהלקסיקון הרוסי נגד הצ'צ'נים. צרפת, שנכשלה קודם לכן בסומליה לשחרור איש ביון צרפתי, סירבה להסתבך בפעולה צבאית נוספת לשחרור בני הערובה הזרים בשדה הגז באלג'יריה. היא עודדה פעולה עצמאית של הצבא המקומי, שהסתיימה במרחץ דמים ובהרג ברוטאלי של עשרות בני ערובה זרים.

זה כבר יותר מעשור שישראל מתריעה מפני התעצמותו של האסלאם הקיצוני, קרי התעצמות שלוחתה של אלקאעידה בצפון אפריקה. מדינות המערב, ובניהן ארה"ב וצרפת, לא התייחסו בכובד ראש לאיום. גם אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר המלחמה בטרור התמקדה נגד עיראק ואפגניסטן. עם פרוץ "האביב הערבי" בתוניסיה והתמוטטותם של המשטרים במצרים ובלוב, האנרכיה ששררה במדינות אלו אפשרה לגופים אסלאמיים להרים ראש ולהתלכד במאבק דמים נגד המערב והמשטרים הנתמכים על ידו. סונים ושיעים הכשירו את הקרקע לפעולות טרור, כדי ליישם הלכה למעשה את מדיניות הג'יהאד העולמי.

במרץ 2003, צרפת התנגדה נמרצות לפלישה האמריקאית בעיראק ובדצמבר האחרון החזירה את כל חייליה מאפגניסטן. החלטתו של הנשיא הולנד לשלוח כוח צבאי למאלי התקבלה בהפתעה גמורה ובחופזה, אחרי שהתברר כי קיימת סכנה מוחשית שגופים אסלאמיסטיים קיצונים ישתלטו על המדינה ויכבשו את עיר הבירה במקו. בתחילה שגרה צרפת 750 חיילים, אך מיד הבינה כי המערכה קשה ומסובכת יותר. כיום, יש במאלי כ-2,500 חיילים צרפתיים וכוחות מסייעים מארצות אפריקה. מדינות אירופה מהססות עדיין להשתתף בלוחמה ולמרות שבעיקרון הן מצדדות במעורבות הצרפתית במאלי, הן העדיפו לשלוח רק סיוע לוגיסטי מצידן.

בקרב על השליטה במדינה נאבקים גם בני הטוארג, קבוצה אתנית ברברית המונה כ- 800 אלף איש ואשר חותרת זה עשרות שנים לעצמאות החבל בו היא שוהה במרכז-מערב מאלי. קדאפי תמך בבני הטוראג וסייע להם כספית וצבאית. בתוך כך, צרפת מתמודדת גם נגד השאיפות הלאומיות של בני הטאורג וגם נגד ארגונים אסלאמיים קיצונים.

יש לציין כי מאלי היא מדינה ענקית ואסטרטגית, הגובלת עם שבע מדינות באפריקה. היא קבלה את עצמאותה ב-1960 מצרפת, אך לזו האחרונה עדיין יש אינטרסים כלכליים חשובים באיזור, לרבות ניצול חומרי גלם, נפט, זהב ואוראניום.

הולנד פועל למעשה על פי הדוקטרינה על פיה כל מעורבות צבאית באפריקה מושתתת בראש ובראשונה על אינטרסים כלכליים וניצול חומרי גלם. הנשיא הסוציאליסטי של צרפת ממשיך במסורת של קודמיו – 50 שנה אחרי סוף עידן הקולוניאליזם ארצו עדיין לא השתחררה ממחויבותה כלפי מושבות פרנקופוניות (לבנון, המגרב ואפריקה השחורה) והיא תמשיך בכל מרצה להעניק להן "חסות" וסיוע צבאי, כלכלי ותרבותי. בעבר, צרפת התערבה צבאית בזאיר (שמה הקודם של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), בצ'אד ובחוף השנהב.

לצרפת בסיסים צבאיים קבועים בג'יבוטי, שבקרן אפריקה, בגבון, בסנגל ואף באבו דאבי, שבמפרץ הפרסי. גם ספינות מלחמה וספינות של משמר חופים שטות באיזור למניעת חטיפות ופיגועים. כמו כן, כעשרת אלפים חיילים ומדריכים צרפתיים מסייעים בהכשרה ובאימון המשטרות והצבאות המקומיים.  כרבע מליון אזרחים צרפתיים חיים כיום באפריקה והיבוא השנתי מהיבשת נאמד בכ-20 מיליארד אירו.

לסיכום, ובהיקשר הישראלי, נדגיש כי צרפת מנהלת מדיניות צבועה כלפי הטרור הפלסטיני והיא ממשיכה להגדירו כלגיטימי עבור "שחרור עם כבוש". פריז  מאופיינת גם במוסר כפול כאשר היא מגנה את פעולות התגמול של ישראל נגד חמאס או חיזבאללה, אך רואה לנכון לפעול נגד טרוריסטים הנמצאים אלפי קילומטרים מבירתה. כמובן שיש להעריך את נחישותה של צרפת במלחמתה נגד הטרור העולמי, אך במקביל הגיעה השעה שצרפת תתפכח ותפנים שהטרוריסטים האסלאמיים במאלי והמחבלים בעזה, בחצי האי סיני ובלבנון שייכים לאותה משפחה ועלינו להילחם יחד נגדם עד חורמה.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה