די לנו מיוזמות ישראליות שפוגעות בנו כבומרנג

2-01-2013

 

אחרי שהתברר לרשות הפלסטינית כי לא תקבל מן האחים הערבים כל עזרה כלכלית לצאת ממצוקתה הפיסיקלית, נחתה על ראשה מהלומה נוספת מן העולם הערבי: בשבת הייתה אמורה לבוא לרמאללה משלחת מרשימה של כל שרי החוץ הערביים כדי לברך על הצלחת הפלסטינים לקבל מעמד של מדינה משקיפה באו”ם. אבל רק מזכיר הליגה הערבית ושר החוץ של מצרים הופיעו וגרמו לאבו מאזן וחבריו ברמאללה מפח נפש ואכזבה גלויה. אם כך, העולם הערבי לא שותף להתלהבות הפלסטינית מההצלחה באו”ם, יתר על כן, מתעוררים ספקות אם בכלל אכפת לערבים אם הרשות הפלסטינית תצא מן המשבר או תקרוס.

מדוע? נראה כי התשובה נעוצה בשאלה מהו סדר היום הנכון של העולם הערבי – התמקדות באיראן או בבעיה הפלסטינית? בעוד ראשי הרשות הפלסטינית מדברים בביטחון כי הבעיה הפלסטינית תעסיק את תשומת הלב העולמית בשנה האזרחית החדשה, העולם הערבי מדבר על “שנת איראן”, ובכלל זה גם מאמר מערכת של הביטאון הערבי הרדיקלי היוצא לאור בלונדון, “אלקודס אלערבי” מהיום. הערבים מבינים כי העלאת הנושא הפלסטיני כעת תבוא על חשבון התמקדות כל הכוחות העולמיים בנושא האיראני. לפיכך, הם דורשים מן הפלסטינים להמתין עם בעייתם ליום שאחרי פתרון בעיית הגרעין האיראני, אבל הפלסטינים מסרבים להקשיב.

היום פרצו בשכם ההפגנות הראשונות של הפלסטינים נגד הרשות הפלסטינית. אחרי שהרשות פטרה את הפליטים מתשלום חשבונות החשמל גם תושבי שכם דורשים פטור דומה. זוהי שאלה תיאורטית במידה רבה, הרי בין כה וכה הפלסטינים לא משלמים את חשבונות החשמל – מה שגרר את ישראל לחוב ענק, שכן היא ספק החשמל. העברת כספי המסים לתשלום חובות החשמל החריף את משבר תשלום המשכורות וקרב את הרשות הפלסטינית לפשיטת רגל.

מה שהגביר את חשדנות הערבים כלפי הפלסטינים היא עמדת אירופה, שהפכה לתומך הראשי של הפלסטינים. גם דוברי אירופה השונים מדברים בנוסח שהשנה הבאה תהיה שנת פלסטין. הערבים חושדים כי האירופים יתחמקו מטיפול בבעייתאיראן על ידי הבלטת הצורך לעסוק בבעיה הפלסטינית כבעיה מרכזית. מכאן, כי התמיכה המוחצנת של אירופה בפלסטינים תגרום לערבים לומר לאירופים: בבקשה תקחו על עצמכם את הצלת הפלסטינים מן הבור הכלכלי.

מה על ישראל לעשות מכאן? התשובה היא: כלום. יש להניח לדברים להתפתח במסלולם. כמובן שעדיפה לישראל רשות פלסטינית חזקה שלווה ומשגשגת, עמה אפשר יהיה להתקדם לפתרונות מדיניים על בסיס שתי מדינות לשני עמים, אבל רשות שמתכננת את הוקעת ישראל כפושעת מלחמה וכמדינה מצורעת, לישראל אין שום עניין בה והיא יכולה להצטרף לעולם הערבי באדישות לגבי גורלה.

למרבה הצער “הראש היהודי ממציא לנו פטנטים”, ודווקא המערכת הפוליטית הישראלית רוחשת רעיונות ויוזמות משמאל ומימין, כאילו שלא היה די ב”יוזמות” שפגעו בנו כבומרנג. אנו שומעים על יוזמות לספח את שטחי C, לעלות על הר הבית, מדינה דו-לאומית, פירוק הרשות וכיוצ”ב – כאשר כל זה נובע מתוך הוויכוח הפנים ישראלי. אולי הגיע הזמן לקיים את הפסוק: “והמשכיל בעת ההיא ידום?” – אולי ניתן הפעם לפלסטינים הזדמנות להוגיע את ראשם בחיפוש אחר פתרון לבעייתם? כל התערבות שלנו בשלב הרגיש הזה רק תסייע לפלסטינים להטיל את אשמת כישלונם עלינו.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in פלסטינים. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

four + 8 =