את התחממות הגזרה בין ישראל לחמאס אפשר להסביר בפשטות, מכיוון שאת עזה מאכלסים ארגוני טרור וטבעם של ארגוני טרור הוא לעשות טרור – זהו פשר האירועים האחרונים בגזרה הזאת. אבל, אפשר גם לחפש סדר בבלאגן ולראות כי ישנן סיבות טובות לחמאס, מבחינתו, לחולל את המהומה הנוכחית, ואם הערכתנו נכונה, הדברים ימשכו עד אחרי שיתבררו תוצאות הפנייה של אש"ף ברמאללה להיכנס כמדינה משקיפה לאו"ם.
חמאס מוטרד לא פחות מישראל מן המהלך הזה וטיוטת ההצעה כפי שחולקה אתמול במסדרונות האו"ם עשויה בהחלט לחזק את חששותיו. אש"ף רוצה שהאו"ם יכיר באש"ף עצמו כנציג הלגיטימי של הפלסטינים, ובוועד הפועל של אש"ף כממשלה החוקית של הפלסטינים. דבר זה עומד בסתירה למגמות מדיניותו של חמאס המבקש להיות מוכר כנציג הלגיטימי של הפלסטינים, לפחות בעזה ולא בגדה בשלב זה. מכיוון שכבר נקבעה מערכת כללים לפיה הפלסטינים נלחמים אלו באלו על חשבונינו, חמאס מסלים את המצב בדרום על מנת לעודד את הקהילייה הבינלאומית כי הרשות הפלסטינים איננה הגוף השולט על הפלסטינים.
בנוסף לכך, יש גם שיקולים פנימיים הקשורים למערכת יחסיו של חמאס עם העולם הערבי ואיראן. לאחרונה ביקר בעזה ביקור ממלכתי אמיר קטאר, חמד בן חליפה, והבטיח לחמאס סכום של חצי מיליארד דולר. אבל הכל יודעים כי אין ארוחות חינם וגם לקטאר יש דרישות. דרישה אחת היא שחמאס בעזה ינתק את קשריו עם איראן ויחדל מן הטרור, כי אם קטאר רוצה להשקיע בתוכניות פיתוח הרי אין הכוונה שכל תוכניות הפיתוח האלה יועמדו בסכנה אם יתחדשו סבבי האלימות מול ישראל. איראן כמובן לא ליוותה בעין אוהדת את ביקורו של אמיר קטאר, וגם היא ידעה במה מדובר. לפיכך, הגורמים בעזה הקשורים באיראן מבקשים למעשה להכשיל את שליחותו של אמיר קטאר מכיוון שידוע להם שבשורה התחתונה הוא ביקש לנתק את חמאס מהקשר עם איראן ולחבר אותם אל המסגרת הפורמאלית של האחים המוסלמים.
אם כך, אין לצפות כי חמאס יגרור את ישראל לעימות כולל, כי בסופו של דבר בכוונתו לכונן ממשלה בעזה, אבל הוא רוצה להכשיל את אש"ף ברמאללה להיות הגורם המוכר בקהילייה הבינלאומית כמיצג הבלעדי של הפלסטינים מצד אחד, כאשר מהצד השני הגורמים הפרו-איראניים בחמאס – שהם חזקים מאוד – מבקשים להכשיל את מאמציו של אמיר קטאר.
