עבור לתוכן העמוד
Menu

הסכנות שבאיראן על סף התגרענות

כפי שנאמר בעבר, ההבדל המהותי בין ישראל לארה"ב בנוגע לאיראן, נעוץ בכך שוושינגטון יכולה להמתין זמן רב יותר עד שתגדיר את המציאות ככזו שאינה מותירה ברירה אלא להפעיל כוח צבאי אמריקני לחיסול תוכנית הגרעין. יש סיבות רבות לכך שארה"ב מרשה לעצמה לחכות, ואחד ההסברים הנפוצים הוא כוחו העצום והעדיף של חיל האוויר האמריקני בהשוואה לזה […]

כפי שנאמר בעבר, ההבדל המהותי בין ישראל לארה"ב בנוגע לאיראן, נעוץ בכך שוושינגטון יכולה להמתין זמן רב יותר עד שתגדיר את המציאות ככזו שאינה מותירה ברירה אלא להפעיל כוח צבאי אמריקני לחיסול תוכנית הגרעין. יש סיבות רבות לכך שארה"ב מרשה לעצמה לחכות, ואחד ההסברים הנפוצים הוא כוחו העצום והעדיף של חיל האוויר האמריקני בהשוואה לזה הישראלי. ההנחה היא שאיראן לא תוכל לייצר "אזור חסין" בעבור מתקני הגרעין שלה נגד מפציצי B-2.

בחודש אוגוסט סיפק יו"ר המטות המשולבים, הגנרל מרטין דמפסי, הסבר נוסף לכתבים כשהגיע לאפגניסטן: "ישראל מתייחסת לאיום האיראני ברצינות רבה יותר מאשר ארה"ב, מכיוון שאיראן גרעינית היא איום על עצם קיומה של ישראל". סיבה שלישית שבגינה ארה"ב יכולה לחכות היא ביטחונה בכך שתהיה לה היכולת המודיעינית הנדרשת כדי לזהות שאיראן חצתה את הסף הגרעיני. בתחילת מרץ 2012 אמר נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, לכתב ה"אטלנטיק", ג'פרי גולדברג: "לאיראן אין עדיין נשק גרעיני והיא אינה נמצאת במצב שבו היא תוכל להשיג נשק גרעיני בלי שיהיה לנו מספיק זמן שבו נוכל לדעת שהיא מנסה לעשות זאת". אולי הנשיא אובאמה סבר שכל עוד טהראן לא סילקה את פקחי סבא"אוכיבתה את מצלמותיהם, צעד שכנראה יינקט בשלב האחרון בתהליך להשגת נשק גרעיני, במה שמכונה "פריצה גרעינית" – ארה"ב אינה צריכה לשקול הפעלת כוח נגד איראן.

אף על פי שהוא לא אמר זאת מפורשות, הנשיא אובאמה לא שלל את האפשרות שבחודשים הבאים איראן תוכל להמשיך לקדם את תוכניתה. טהראן אולי תצטרך להתמודד מול סנקציות ומול לחץ דיפלומטי, אבל כל עוד היא לא באמת חצתה את הסף הגרעיני היא לא תצטרך להתמודד עם התקפה אמריקנית. כפי שציינתי בטור זה בעבר, מזכיר ההגנה האמריקני לשעבר, רוברט גייטס, הזהיר עוד ב-2010 כי אם המדיניות של איראן היא להגיע ל"סף גרעיני" אבל לא להרכיב את הפצצה, לארה"ב לא תהיה דרך לדעת אם איראן אכן השלימה את ההרכבה הסופית של הנשק הגרעיני.

בינתיים, איראן ניסתה לקצר את הדרך הדרושה להגיע לסף הזה, מה שהפך את האתגר המודיעיני לגדול עוד יותר. על ידי הפקת כמות הולכת וגוברת של אורניום מועשר ברמה של 20 אחוזים, טהראן קיצרה במחצית את הזמן הנדרש להעשרת אורניום ברמה צבאית של 90 אחוזים. נכון לעכשיו, עד לאביב הבא מאגר האורניום המועשר ברמה נמוכה יספיק להרכבת שמונה פצצות אטומיות לפחות, אם אורניום זה יעבור העשרה נוספת. לפי דיווחים של סבא"א, איראן כבר עוסקת בהתאמה של ראשי חץ לטיל שיהאב 3, כך שיוכלו לשאת נשק גרעיני לטווח של 1,300 ק"מ, ואולם לא ידוע קצב הייצור של ראשי קרב וטילים אלה. אם כל מה שיידרש לאיראן כדי להשלים את השגת הנשק הגרעיני הוא שבועות בודדים של עבודה, אז לאפשר לאיראן להגיע לסף יכולת גרעינית הוא מהלך מסוכן מאוד מהסיבות הברורות: ברגע שתתרחש פריצה גרעינית, איראן תוכל לבנות במהירות ארסנל גרעיני משמעותי.

דחיית פעולה צבאית אמריקנית לדקה התשעים לפני חציית הסף הגרעיני נושאת בחובה לא רק השלכות ביטחוניות מרחיקות לכת אלא גם מחיר דיפלומטי משמעותי מבחינת ארה"ב. לאורך זמן מדינות רבות, ובייחוד מדינות במפרץ הפרסי, תגענה למסקנה שארה"ב לעולם לא תפעל נגד איראן למרות האיום הגובר מצידה, דבר שעלול להוביל להתפוררות של מערכת הבריתות האמריקניות בחצי האי ערב. דבר זה בא לידי ביטוי בראיון נוסף שערך גולדברג עם השגריר של האמירויות המאוחדות בוושינגטון, יוסוף אל-עותייבה, שהזהיר: "יש מדינות רבות באזור שאם לא תהיינה בטוחות בנחישות של ארה"ב להתייצב מול איראן, תתחלנה לחפש מחסה אצל איראן".

בכירים ערבים במפרץ הפרסי מצביעים על כך שהתנודות בברית של קטאר עם ארה"ב החלו לאחר פרסום הערכת המודיעין הלאומי האמריקני (NIE) בזמן מימשל בוש ב-2007. רבים הביעו דאגה אז מניסוח המסקנות בסיכום הדו"ח שהצביעו על ההערכה כי איראן עצרה את תוכניתה לפיתוח נשק גרעיני ב-2003. תוצאה מיידית של הערכה זו היתה שהקטארים החלו לפקפק בנכונותה של ארה"ב להתמודד עם האתגר האיראני. בהמשך שינתה קטאר את מדיניותה כלפי וושינגטון ואימצה קו בעל אוריינטציה פרו-איראנית מתוך מטרה, ככל הנראה, להגן על עצמה. הסכנה הגדולה במדיניות של "סף גרעין" היא שמה שקרה עם קטאר יתפשט במהירות לערב הסעודית ולשאר מדינות המפרץ, שעם הזמן יפעלו לצמצם את יחסיהן עם וושינגטון ולהיענות לדרישות איראן, כולל העלאת מחירי הנפט במסגרת אופ"ק.

בינואר 2012 אמרה מזכירת המדינה האמריקנית, הילארי קלינטון, לקונגרס כי ארה"ב מתנגדת למציאות שבה איראן מחזיקה ביכולות גרעיניות צבאיות, כלומר לא רק לייצור של הנשק בפועל. אך כיצד תתרגם ארה"ב את העמדה הזו למדיניות מעשית, כאשר יהיה ברור לבית הלבן שהדיפלומטיה הגיעה למבוי סתום?

מבחינת איראן, הנכונות של וושינגטון להשלים עם מצב שבו איראן נמצאת על סף גרעיני, מאפשרת לה להגדיל את יכולות הגרעין שלה ולפרק בהדרגה את הבריתות של ארה"ב במזרח התיכון, כל זאת בלי להסתכן במתקפה צבאית אמריקנית. המשך מציאות זו תקשה על המערב להביא את איראן לוותר על חתירתה לפתח נשק גרעיני ולהצטייד בנשק גרעיני.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"