הימים הנוראים הגיעו ועימם חשבון הנפש האישי על חטאים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. חשבון נפש נוקב צריכים לבצע גם אלה, שטמנו את הראש בחול ואטמו אזניהם גם כאשר אבק האביב הערבי היתמר וכיסה את הרקיע, ובעוד הדם נשפך כמי נהר שוטף וגועש, המשיכו להסביר בטון בטוח, כי העולם הערבי צועד לקראת דמוקרטיה והשלמה עם קיומה של מדינת ישראל.
דברי ימי המזרח התיכון ההולך ומתעצב מחדש בימים אלה טרף לחלוטין את הערכותיהם המלומדות של משיחי השקר, חלקם תמימים ואחרים משוטים. ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, ספג קיתונות של רותחין בתקשורת הקנדית על מדיניותו במזרח התיכון, על הקו הזהיר בו נקט כלפי המהפכה במצרים ועל האזהרות החוזרות ונשנות על האסלאמיזם (כך בלשונו) כאיום החמור ביותר על ביטחונה של קנדה. המשרד לביטחון הציבור לא נרתע בתחילת השנה לגבש מסמך אסטרטגיה חדש, שהזהיר מפני סכנות הקיצוניות האסלאמית סונית והטרור העלול לצמוח מבית.
הימצא איש יישר דרך והגון בתקשורת, שיידע להכות על חטא או למצער יעניק קרדיט לצדקת דרכו של הרפר, שהוכיח תבונה מדינית וחשיבה אסטרטגית? התשובה למרבה הצער שלילית. האג'נדה הפוליטית היא שמכתיבה את הקו של התקשורת הקנדית, וחריגה מהקו עלולה לסכן את מעמד העיתונאים, גם אם בסתר ליבם מכירים הם בטעות. המציאות הקשה ההולכת ומסלימה מחייבת לאחר חשבון הנפש, הערכת מצב יסודית במישור האסטרטגי, שכן הקוביות במגרש הבינלאומי הולכות ומסתדרות באופן שונה בנסיבות שאינן משרתות את האינטרסים של קנדה והעולם החופשי.
שאלת הקרנת הסרט על מוחמד בקנדה ממחישה היטב את מכלול האתגרים החמורים בפניהם ניצבת קנדה. ערכי חופש הביטוי עומדים מול החשש למעשי אלימות קשים נגד אינטרסים קנדיים ברחבי העולם וייתכנו גם הפרות סדר ופיגועים בשטח קנדה. ויתור ייחשב ככניעה ויוליד לחצים נוספים בסוגיות אחרות הקשורות ליחס לאסלאם ולקהילות המוסלמיות. מהו הקו האדום של קנדה והמערב בנוגע לערכי הדמוקרטיה שעליו יוחל העיקרון של ייהרג ובל יעבור? שאלה זו טורדת בוודאי את הקברניטים, המנסים בכל מאודם להוריד את עוצמת הלהבות בתקווה להשיג רגיעה. ואולם, ניכר גם להם בבירור, כי ההפוגה זמנית בלבד וכי בסופו של דבר המציאות המזרח תיכונית מובילה לעימות בין תרבויות, החוזר ועולה ברטוריקה של התנועות האסלאמיות.
האם קנדה חסינה מפני הגל האסלאמי הקיצוני השוטף את המזרח התיכון והקהילות המוסלמיות ברחבי העולם? ראוי להקשיב בקשב רב לדבריהם של מנהיגי הקהילה האסלאמית בקנדה על מנת להיטב להבין את הלך הרוח ותפיסתם את ההתנגשות בין ערכיהן של התרבויות השונות.
האימאם אחמד שיהאב, יליד כווית ותושב נורת' יורק, דמות מוכרת, אהודה ומשפיעה בקהילה המוסלמית של טורונטו. בהרצאה שנשא בעניין הפגיעה בנביא מוחמד (בהקשר של הקריקטורות) אמר שיהאב כי עניין זה אינו פשוט כלל ועיקר, אלא מהווה פגיעה אנושה בכל מוסלמי, אשר עליו חלה החובה להגיב מיד גם במחיר של מאסר, ובמשתמע ביצוע פעולות המנוגדות לחוק כדי להגן על כבודו של הנביא מוחמד.
שיהאב אינו רואה בחופש הביטוי ערך עליון, שכן בסוגיה זו אין חירות לאדם כלשהו לפגוע במוחמד או בכל אחד מנביאי האסלאם, כולל ישו ומשה. מי שמקלל את הנביא הריהו בבחינת "כופר" (שדינו באסלאם מיתה) והמגן על הנביא זוכה להתקרב לאללה. שיהאב מסביר, כי התנצלות מצד הכופרים על הפגיעה במוחמד אינה מספיקה, שכן ממילא דינם גיהינום בידי אללה, וכי קיים רק פתרון אחד, והוא חזרתם בתשובה והפיכתם למוסלמים כדי להציל את עצמם.
את תפקידם של המוסלמים במדינות המערב רואה שיהאב כקשור בטבורו למוסלמים ברחבי העולם כולו, וכוחם טמון באחדות הפעולה, שתכליתה לרכוש יכולת וטו נגד מדיניות הפוגעת בנביא ובקודשי האסלאם ובסופו של דבר להביא לכינונו של שלטון אסלאמי בקנדה. שיהאב הסביר לקהל, כי האומה האסלאמית נמצאת במסלול של ניצחון המובטח להם מידי אללה. דברים נכוחים של שיהאב על עליית כוחו של האסלאם, תחושת הביטחון הגוברת הנסוכה בקרב מנהיגיו והיעדר חשש מהגעה לעימות.
הלך הרוח בקהילה המוסלמיות תועד בכתבת וידאו מרתקת של מייקל קורן סמוך לבית משפחתו של עומר ח'דר, צעיר קנדי, שהצטרף לאלקאעידה, רצח בהיותו בן 15 חייל אמריקני ואשר משפחתו הייתה מקורבת לאוסאמה בן לאדן. עשרות קנדים הפגינו בתמיכה להחזרתו של ח'דר לקנדה מכלאו בגואנטנמו, שמשמעותה למעשה יציאה לחופשי לאור החוק הקנדי.
קורן נתקל בעוינות. מפגינים האשימו אותו בהפצת שקרים ושנאה ובאיסלאמופוביה, ודרשו שיסתלק מהמקום. הנימוק היה מעניין. אתה לא שייך לכאן, נאמר לו, "אנחנו הקנדים האמיתיים". הדברים נאמרו על ידי הפעיל האסלאמי המזוהה עם חיזבאללה והמאבק בישראל, עלי מאלה, אשר עובד בעיריית טורונטו. בעצרת של יום אל-קודס בטורונטו לפני מספר שבועות אמר מאלה בנאום ששלהב את הקהל, כי "פלסטין תהיה חופשית מהנהר לים", וכי המשתתפים בעצרת "תומכים בזכות העמים להתנגד ולהילחם בכובשים ובמדכאים בכל אמצעי דרוש", ובמילים אחרות גם באמצעות המאבק המזוין.
במזרח התיכון אין כוח משמעותי מתון שיכול להוות אתגר רציני לתנועות האסלאמיות הקיצוניות. בקנדה פועלים מספר ארגונים מתונים, אך גם השפעתם על הקהילה מצומצמת. הכתובת אפוא נמצאת כבר על הקיר, כפי שקרא אותה נכונה ומבעוד מועד ראש הממשלה הרפר, שלא הבטיח גן של שושנים.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
