עבור לתוכן העמוד
Menu

פגישת פיאד-שטייניץ: מסמלת התפכחות פלסטינית?

השבוע התקיימה פגישה בין ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, לבין שר האוצר הישראלי, יובל שטייניץ, על מנת להסדיר סוגיות כלכליות ופיננסיות בין ישראל לרשות הפלסטינית. חשיבותה של הפגישה נעוצה בשני עניינים: ההכרה הגוברת, שהייתה אמורה להיות מובנת מאליה, של הממשלה הפלסטינית כי ישראל היא עורק החיים הכלכלי של הרשות הפלסטינית, ולמעשה ביטול החרם הלא רשמי […]

השבוע התקיימה פגישה בין ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, לבין שר האוצר הישראלי, יובל שטייניץ, על מנת להסדיר סוגיות כלכליות ופיננסיות בין ישראל לרשות הפלסטינית. חשיבותה של הפגישה נעוצה בשני עניינים: ההכרה הגוברת, שהייתה אמורה להיות מובנת מאליה, של הממשלה הפלסטינית כי ישראל היא עורק החיים הכלכלי של הרשות הפלסטינית, ולמעשה ביטול החרם הלא רשמי שהטילה הרשות הפלסטינית על נציגי הליכוד.

פגישה זו יצאה אל הפועל כשבוע לאחר פרסום דו"ח הבנק העולמי, אשר על פיו בכל מה שקשור להיבטים הכלכליים, הפלסטינים עדיין אינם כשרים למדינה. הדו"ח הזה בא אחרי שנה בה הבנק העולמי תבע את התביעה ההפוכה – שהפלסטינים אכן מסוגלים להקים את התשתיות למדינה.

לצד התמיהה כיצד משנה הבנק העולמי את דעתו בהפרש של שנה, האמת ניתנת להיאמר כי אכן הרשות הפלסטינית נאבקת כעת על קיומה הכלכלי. היא מתקשה לשלם משכורות, מזה חצי שנה לא שלמה את חובותיה לספקים ולקבלנים ומשיכותיה מן הבנקים הפלסטינים קרבו אותם לפשיטת רגל. בצר להם בקשו הפלסטינים מארצות הברית שתשכנע את מדינות ערב, ובראשן ערב הסעודית, לעמוד בהתחייבויותיהן למימון ההוצאות השוטפות. אבל הערוץ המוצלח ביותר דווקא היה ההיענות של ישראל לסייע לרשות הפלסטינית במצוקתה הכלכלית.

עדיין יש לעקוב ולראות האם הפנימה הרשות הפלסטינית את ההכרה בכך שישראל היא בלון החמצן שלה. עדיין תלויים ועומדים מיני חרמות על הכלכלה הישראלית, כמו החרמת תוצרת ההתנחלויות ואיום על פלסטיניים שלא יעבדו בהתנחלויות, לצד מסעות חרם על תוצרת ישראל עצמה וארגון פעילות נגד האינטרסים הכלכליים של ישראל באירופה. עד לרגע זה לא שמענו שהרשות הפלסטינית חזרה בה מכל מבצעי החרם האלה, אבל כבר ניתן לקבוע כי מבצע החרם נגד ההתנחלויות נכשל כשרון חרוץ. הפועלים הפלסטינים עובדים בהתנחלויות כי הרשות לא הצליחה למצוא להם תעסוקה חליפית, ותוצרת ההתנחלויות נמכרת בגדה המערבית. מקורות בשכם דיווחו לנו כי מבצע החרם בחנויות של שכם נכשל מכיוון שבכירים ברשות ובכירים במשטרה הפלסטינית נטלו את הסחורות המופקעות לבתיהם. סוחרי שכם הודיעו לרשות כי אם עוד פעם יבואו להחרים את תוצרת ההתנחלויות מחנויותיהם הם יתנגדו בכוח.

הפלסטינים טוענים, ולטענה הזאת נמצאו סימוכין בדו"ח הבנק העולמי, שבגלל ה"כיבוש" וחוסר יכולתם לשלוט בשטחי C, הכלכלה הפלסטינית כבולה באזיקים ואינה יכולה לפרוח. אבל כשלון הכלכלה הפלסטינית טמון במקום אחר – על פי הגדרתם, הם עצמם מכנים את הכלכלה שלהם כ"כלכלת מוקוואמה", כלומר כלכלתם מגוייסת לצרכי המאבק בישראל. דהיינו, הכלכלה איננה כלכלה חופשית המעודדת השקעות, להיפך – בגלל אווירת המוקאוומה וההיערכות למאבק, ההשקעות בורחות. לא מזמן פורסם ברשות הפלסטינית מחקר שהוכיח כי המשקיעים הפלסטינים מעדיפים להשקיע בישראל או במדינות ערב ולא ברשות הפלסטינית בגלל אווירת חוסר הוודאות. כמו כן, כלכלת המוקאוומה מחייבת הקצאת סכומים גדולים לתשלום משכורות, תחזוקת משפחות האסירים הביטחוניים ואפילו מימון גדודי אל-עקצה. יתר על כן, על מנת לשמור את בעיית הפליטים בחיים, כספים רבים גם מוקצים למחנות הפליטים בלבנון, שלא לדבר על כך שמחצית מהתקציב הפלסטיני עובר לעזה ולמעשה מסבסד את חמאס.

פגישת פיאד-שטייניץ הייתה בעיתה ויש לקוות כי היא מבשרת התפכחות פלסטינית בכל מה שקשור ליחסי הכוחות האמיתיים בפוליטיקה הישראלית, והתפכחות מן האשליה שחרמות ומלחמה כלכלית בישראל יכולות להניב איזשהו הישג עבור הפלסטינים.