עבור לתוכן העמוד
Menu

דפוסי המרד בסוריה ממחישים חשיבות גבולות בני הגנה באיו"ש

המרד בסוריה נמשך למעלה משנה. משטרו של אסד המעיט בתחילה בחומרתו, ולאחר מכן היה נכון לגלות גמישות, ולו טקטית, על מנת למשוך את האופוזיציה להידברות במאמץ לבלום את המחאה, כולל תוך נכונות לבצע שינויים חוקתיים מרחיקי לכת מבחינתו. עם התחוורות הנחישות של המורדים וחתירתם הבלתי מתפשרת להפלת המשטר, בחר אסד בדרך של מערכה כוללת חסרת […]

המרד בסוריה נמשך למעלה משנה. משטרו של אסד המעיט בתחילה בחומרתו, ולאחר מכן היה נכון לגלות גמישות, ולו טקטית, על מנת למשוך את האופוזיציה להידברות במאמץ לבלום את המחאה, כולל תוך נכונות לבצע שינויים חוקתיים מרחיקי לכת מבחינתו. עם התחוורות הנחישות של המורדים וחתירתם הבלתי מתפשרת להפלת המשטר, בחר אסד בדרך של מערכה כוללת חסרת רחמים, שנועדה בראשיתה לשבור את כושר העמידה של המורדים והאוכלוסייה התומכת בהם, ואשר התפתחה לקרב מאסף על שרידות המשטר והגנה על המיעוט העלאווי החושש מתרחישי הנקם של היום שאחרי.

כוחות המורדים, צבא סוריה החופשי וקבוצות לוחמים אחרות, רשמו הישגים מרשימים בשדה המערכה. פעילות פקחי האו"ם בסוריה במסגרת יוזמת מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן בלמה לזמן מה את תנופת הכוחות המורדים, בעיקר בשל לחץ בינלאומי שהופעל עליהם לרסן את פעילותם ולהעניק הזדמנות למהלך המדיני. בחודשיים האחרונים ניכרת תנופה מחודשת בלחימתם של הכוחות המורדים, וכיום ניתן לומר כי סוריה מצויה תחת כיבוש של שלטון אסד, שאיבד לחלוטין את הלגיטימיות לשלטונו בעיני מרבית האוכלוסייה.

צבא סוריה איבד שליטה מעשית באזורים נרחבים במדינה, בדרעא בדרום, בדיר אל-זור במזרח ובואכה צפונה, ובחומס, חמאת, אידליב וחאלב. המרד המזוין והעממי מורגש, אם כי בהיקף מצומצם יותר בהשוואה למחוזות אחרים, גם בפרבריה של הבירה דמשק ובשכונות בטבורה.

המפתח להפלתו של המשטר טמון ביכולת של הכוחות המורדים ובמידת הצלחתם לגרום לקריסת הצבא והעברת עיקר הלחימה לעבר דמשק. מזה חודשים ארוכים ניכרים בצבא בקיעים. אלפי חיילים וקצינים, ובהם בדרגות בכירות, ערקו לשורות המורדים ועוד רבים אחרים נכנעו ללא קרב. הכוחות המורדים נזהרים שלא לבצע בשלב זה מעשי נקם בקרב האוכלוסייה, כפי הנראה בשל לחץ בינלאומי כבד המופעל עליהם בעניין זה וכדי להותיר פתח מילוט עבור הקצונה העלאווית. אסטרטגיה זו הוכיחה עצמה כיעילה והצליחה להביא לעריקתם של מספר קצינים וחיילים עלאווים.

הצלחת של הכוחות המורדים להביס את צבא אסד באזורים נרחבים בסוריה נשענת על התמיכה הישירה של טורקיה מצפון, הסיוע הערבי גם בכסף וגם בנשק, העורף האזרחי ושיטות הפעולה במישור הלחימה הטקטי, שהביאו בהדרגה לתמורה האסטרטגית. המרד החל בפעולות של מחאה עממית אלימה ומסלימה, אשר מאפייניה מוגדרים בהקשר הפלסטיני כ"פח"ע עממי" (הפרות סדר, יידויי אבנים, חסימות צירי תנועה, השלכת בקבוקי תבערה, מעשי חבלה וכיוצא באלה). המאבק שינה את דפוסיו עם הכנסת הנשק הקל לזירה, בתחילה בירי מתוך קהל של מפרי סדר ובשלב מאוחר יותר במעבר לחוליות ויחידות סמי-צבאיות הפועלות באזורים השונים, חלקן מתואמות על ידי הפיקוד של הצבא הסורי החופשי ואחרות פועלות באופן עצמאי או קשורות לארגוני טרור.

המרד בסוריה זוכה לתיעוד וידאו נרחב ביותר, יותר מכל זירת עימות אחרת, והוא מאפשר ללמוד ממקורות ראשוניים על דפוסי הלחימה של הכוחות המורדים והשפעתם על המערכה. בידי הכוחות המורדים יש בעיקר נשק קל מסוגים שונים, מקלעים ומטולי נ"ט והם משוועים לנשק כבד, שרק מיעוטו מצוי בידם, בעיקר בשל עריקת חיילים וקצינים עם הטנקים והמשוריינים, השתלטות על רק"מ שננטש או בעת כיבוש עמדות.

למרות הנחיתות המשמעותית בכוח אדם ובציוד לחימה (כמות ואיכות) הכוחות המורדים רושמים הצלחות בפעולות זינוב, בירי צלפים, בשימוש נרחב במטעני נפץ, בתקיפה של מחסומים ועמדות קדמיות, בתקיפה מאורגנת ובכיבוש של בסיסים, בפגיעה בערוצי האספקה, בניצול היתרונות הגלומים בלחימה בשטח בנוי להשמדה של טנקים וכלי רכב משוריינים, בתקיפה של יעדי איכות (מפקדות) כולל בבירה דמשק, בשימוש בנשק המתאבדים להסבת נזק כבד ובגרימת פגיעה אנושה במורל של הצבא (אבידות כבדות, חיסולים, תופעת העריקה הנרחבת).

ישראל מתבוננת מקרוב על המתרחש בסוריה. ההתמקדות מטבע הדברים הינה בשרידות המשטר, אפשרות לתרחישים שונים העלולים לערב את ישראל (התלקחות צבאית, פליטים) וההערכות לגבי היום שאחרי. לקחי המרד הסורי חשובים גם בהקשר אחר הנוגע ישירות לביטחונה של מדינת ישראל. גם הפלסטינים, למודי האינתיפאדה הראשונה והשנייה, לומדים לקחים אלה ושואבים עידוד רב מההשלכות החיוביות לטעמם של האביב האסלאמי, המטה את מאזן הכוחות לטובתם ולרעתה של ישראל. בכירים בהנהגת ערביי ישראל אף הם שותפים להערכה זו.

האביב האסלאמי, ובעיקר לקחי המרד הסורי, מחייבים בחינה ישראלית מחודשת של בשאלת גבולות בני הגנה באיו"ש. הנחת היסוד לפיה אין ערך לעומק טריטוריאלי אסטרטגי בעידן של טילים התבררה כשגויה במקרה הסורי, וכך גם הטיעונים בדבר מציאות אסטרטגית חדשה במזרח התיכון השוללת אפשרות של היווצרות חזית צבאית ערבית שתאיים על קיומה של ישראל.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה