עבור לתוכן העמוד
תפריט

מה יעלה בגורל מצבורי הנשק המצויים באמתחתו של אלאסד?

אחת הבעיות החמורות הקשורות בדמדומי שלטונו של בשאר אלאסד הוא גורל הנשק האסטרטגי המסוכן המצוי במחסניו. לא רק ישראל, גם ירדן וטורקיה עוקבות בדאגה שמא, כמעשה ייאוש, ישתמש הנשיא אסד בנשק מסוכן זה, מאחר והוא הבטיח להבעיר את המזרח התיכון, או שמא הוא יעביר את הנשק הזה לידי החיזבאללה. כמובן שיש לקחת בחשבון וברצינות רבה את האפשרויות […]

אחת הבעיות החמורות הקשורות בדמדומי שלטונו של בשאר אלאסד הוא גורל הנשק האסטרטגי המסוכן המצוי במחסניו. לא רק ישראל, גם ירדן וטורקיה עוקבות בדאגה שמא, כמעשה ייאוש, ישתמש הנשיא אסד בנשק מסוכן זה, מאחר והוא הבטיח להבעיר את המזרח התיכון, או שמא הוא יעביר את הנשק הזה לידי החיזבאללה.

כמובן שיש לקחת בחשבון וברצינות רבה את האפשרויות המסוכנות הללו, אבל לדעתנו ככל שהדברים קשורים לאסד, במידה ואיננו מאבד שליטה, הוא לא יעביר את הנשק המסוכן שבידו לחיזבאללה, וזאת מכמה טעמים. ראשית כל, חיזבאללה איננו מסוגל לשמור על נשק זה והוא עלול בקלות לאבד אותו לטובת גורמי אלקאעידה השורצים בלבנון ובסופו של יום הנשק הזה יוטל על חיזבאללה עצמו או בתוך סוריה על שרידי השלטון. אבל מעבר לכך, אסד עוקב אחר העצבנות האזורית והבינלאומית סביב הנשק הזה והוא מבין כי זהו קלף חשוב בידיו על מנת להבטיח את עתידו ואת עתידה של העדה העלאווית. רוסיה, מן הסתם, עוקבת בדריכות אחר נשק זה ויש להעריך כי היא כבר מנסה לשדך בין אסד לבין מתנגדיו במערב לעסקה, אשר על פיה הנשק יאובטח בצורה מסודרת תמורת פרישה מסודרת של אסד ומשפחתו מן השלטון. שגריר רוסיה בפריז, אלכסנדר אורלוב, אמר דברים לא ברורים בכיוון וייתכן כי רמז למהלך מעין זה. אבל ישנה אופציה אחרת. על פי כרוז שפורסם בידי צבא סוריה החופשי בחומס, אסד העביר את הנשק הזה לאזור העלאווי. יש להתייחס בכובד ראש לטענה הזו, מכיוון שברור לכולם שעם התמוטטות השלטון העדה העלאווית נמצאת בסכנת שחיטה. ריכוז הנשק הזה בהר העלאווים עשוי לשמש הרתעה מול ניסיונות נקמה נוראיים בבניו העדה. מכאן כי העברת נכס כה רב עוצמה מידיו של אסד לידי החיזבאללה הוא נטול כל היגיון פוליטי או מבצעי.

עניין אחר קשור במעורבות של חיזבאללה ברצח התיירים הישראלים בבולגריה. רצח זה הינו חלק ממסכת ארוכה של ניסיונות דומים מזה שנה. כלומר, חיזבאללה מעורב בגל הטרור חובק העולם הזה מהתקופה שלפני התערערות השלטון בסוריה. כעת, עם הסכנה הנשקפת לשלטונו של אסד, כל סדר העדיפויות של חיזבאללה מתהפך על פניו. החזית של חיזבאללה התהפכה, מעתה לא ישראל היא האויב הראשי אלא הסונים של סוריה והסלפים של צפון לבנון. יש להמתין ולראות אם השינוי הדרמטי במצב הגיאופוליטי שבו מצוי חיזבאללה ישפיע עליו למשוך את ידיו מן הטרור מול ישראל על מנת להתמקד בסכנות החדשות המאיימות עליו.

מכאן כי ישראל צריכה לברור את איומיה בזהירות רבה. ברור לגמרי שישראל לא יכולה לעבור בשתיקה על גל הפיגועים נגדה מול הסכנות הנשקפות כלפיה מסוריה, אבל בכירים ישראלים חייבים לקחת בחשבון כי בשלב זה ישראל לא נמצאת בבנק המטרות של בשאר אלאסד ומוטב לשתוק ולא לשכנע את אסד כי גם ישראל מהווה עבורו סכנה. אשר ללבנון, ישראל חייבת לרמוז כי תגיב באופן שיפגע בעדה השיעית. איום ממוקד מן הסוג הזה עשוי לחזק בתוך העדה השיעית לחצים פנימיים על חיזבאללה להניח לישראל ולהתמקד בסכנות האמתיות הנשקפות לעדה מול התחזקות הסונים בלבנט.

יש לזכור כי לפני כשנה שייח' סובחי טופיילי, מדור המייסדים של חיזבאללה, אמר ליומון במפרץ כי לנוכח התחזקות הסונה במזרח התיכון בסופו של דבר השיעים יחפשו בישראל בעלי ברית. עדיין לא הגענו לימות המשיח, וגם לא קרוב לכך, אבל אפשר לקרב את התפתחויות בתוך השיעים לכיוון הזה.