הרון סידיקי, לשעבר עורך העיתון "טורונטו סטאר" וכיום פובליציסט בכיר בעיתון, ידוע בקו המאוד הביקורתי שלו כלפי ישראל, ארה"ב והמערב ובתמיכה בכוחות העולים בעולם הערבי. לא אחת הואשם סידיקי בהצגת עמדה מוטה, חד צדדית ועוינת נגד ישראל במאמריו בטור השבועי ב"טורונטו סטאר".
אדם הוא תבנית נוף מולדתו, ובהשאלה ניתן לומר כי תפיסת עולמו של סידיקי היא תבנית תוכן מאמריו. במאמר שפורסם ב-3 במרץ 2012, שפך סידיקי קיתונות של רותחין על מדיניותו של ראש הממשלה סטיבן הרפר במזרח התיכון ותיאר אותו כ"מחרחר מלחמה". על רקע פגישתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם הרפר באוטווה כתב סידיקי: "נדמה כי הרפר, אשר רצה שקנדה תצטרף למלחמה נגד עיראק והעניק תמיכה בלתי מסויגת לפלישה הישראלית ללבנון ב-2006 ולהתקפה הישראלית נגד עזה ב-2008-9, נוטה למשוך את קנדה למלחמה נגד איראן".
הגם שהרפר צידד באופן מפורש בהמשך הסנקציות נגד איראן במסגרת מיצוי כל הכלים המדיניים ולא תמך בעמדתו של נתניהו המצדד בתקיפה צבאית של מתקני הגרעין האיראניים, סידיקי האשים אותו בהסלמת הקו נגד איראן ובהתנגדות לסנקציות נגדה. "תן לסנקציות הכלכלית סיכוי להוכיח את עצמן, ונראה שהן אכן מועילות", קרא סידיקי להרפר. לחיזוק עמדתו בזכות הסנקציות כאמצעי יעיל נגד איראן כתב סידיקי: "הסנקציות הכלכליות נגד צפון קוריאה הביאו לפריצת דרך דרמטית".
במאמר קודם ב"טורונטו סטאר" (19.1.2010) תקף סידיקי את המערב על הכוונה להטיל סנקציות נגד איראן והסביר עד כמה אמצעי הסנקציות אינו יעיל, ואף עלול להיות חרב פיפיות בידי המשתמשים בו. כך הוא כתב אז בעניין זה: "בסוגיית איראן, טורקיה שותפה לחששות האמריקניים, הישראליים והערביים לגבי השאיפות הגרעיניות של טהראן. ואולם, נראה כי סנקציות כלכליות מולטילטרליות לא יצלחו, כפי שסנקציות אמריקניות חד צדדיות לא הצליחו במהלך 31 השנים האחרונות. למעשה, בידודה של איראן גורם למספר סיכונים: דרבון העם האיראני הפרו-אמריקני לצאת בעצרות תמיכה במשטר שאותו הם לא אוהבים, הגדלת הקיף ההברחות, וכפועל יוצא חיזוק הגורמים הפליליים בתוך ומחוץ לממשלה, ודחיקת איראןלעשות שימוש פסול בהשפעתה הבלתי מעורערת בעיראק, אפגניסטן, לבנון, עזה והקווקז".
נדמה, כי מכנה משותף מחבר את שני המאמרים של סידיקי המציגים תיזות הסותרות זו את זו, והוא העוינות והאיבה העמוקה והשורשית לישראל, לממשלת קנדה הקונסרבטיבית ולמערב. סידיקי הינו אחד מבין פובליציסטים רבי השפעה בקנדה המנצלים את מעמדם ואת הבמה הניתנת להם כדי לנגח את יריביהם המושבעים. ההתמודדות איתם, ועם אחרים המקדמים אג'נדה של דה לגיטימציה של ישראל, צריכה להיעשות באמצעות מעקב שוטף אחר פרסומיהם, בחינת טיעוניהם ומסד הנתונים שהם מציגים והפקת מאמרי ביקורת שיטתיים ועקביים על מנת להוכיח אותם בציבור על הטייה וסילוף עובדות שיטתי כדי למנוע את הפקרת הזירה התקשורתית בידיהם, לאור חשיבותה בעיצוב דעת הקהל.
